רלב"ג:
להיות
ביי'
-
אף
אתה
,
אחרי
הגיעך
לזאת
המדרגה
שזכרתי
,
הודעתיך
היום
שלא
תשען
על
חכמתך
ובינתך
(ע"פ
מש'
ג
,
ה)
,
אך
יהיה
תמיד
ביי'
מבטחך
,
עם
כל
מה
שתישיר
מהסבות
להגעת
דרושך
,
כמו
שנזכר
במה
שקדם;
כי
לשוא
יוקדמו
הסבות
,
אם
מאת
השם
לא
נהיה
הדבר.
ר' משה קמחי:
הט
אזנך;
כי
נעים;
להיות;
הלא
כתבתי;
להודיעך
קשט
-
חמשה
דבקים.
אזנך
ולבך
-
כי
האזן
מבוא
לדברים
עד
שיגיעו
ללב.
לדעתי
-
פירושו:
תשית
לבך
ללמד
דעתי
,
כי
נעים
דעתי.
או:
כי
תהיה
נעים
כי
תשמרם
בבטנך
-
רמז
ללב.
יכונו
-
הדברים
על
שפתיך;
וההכנה
-
בקריאת
הלמוד.
אף
אתה
אחר
שאמר
הודעתיך
-
דרך
חזוק.
כתבתי
-
להיות
לזכרון.
שלישים
-
דברים.
שלשום
-
כתוב
בוא"ו;
והטעם:
אתמול
שלשום
כתבתי
להודיעך
אמרי
אמת
-
והקרי
הוא
הנכון
-
בספר
מועצות
ודעת.
קושט
-
על
דרך
הפעלים
,
כמו
"ישט"
(מש'
ז
,
כה)
ו"נרד"
(שה"ש
ד
,
יד)
,
ו"חטא"
(וי'
יט
,
יז).
אמרים
אמת
-
חסר
הנסמך
בו;
והנכון:
אמרים
אמרי
אמת.
וכן
"טורים
אבן"
(שמ'
כח
,
יז);
"סיגים
כסף"
(יח'
לב
,
יח);
"אילים
צמר"
(מ"ב
ג
,
ד);
וכן
רבים
,
על
דרך
קצרה.
וטעם
להשיב
-
כענין
"וישב
משה
את
דברי
העם
אל
יי'"
(שמ'
יט
,
ח);
ופירושו:
כאשר
הודיעך
אמרי
אמת
,
כמו
כן
תשיב
לו
אמרים
של
אמת
,
כענין
"נעשה
ונשמע"
(שמ'
כד
,
ז).
לשולחיך
-
לשם
ששלחני
אליך
ליסרך
,
כי
השכל
שליח
השם.
לשולחיך
-
לשון
רבים
,
וכמוהו
"אלוה
עושי"
(איוב
לה
,
י).
ר' מנחם המאירי:
(בכתב
היד
מוצגים
כאן
הפסוקים
יז
-
כא).
כל
זה
הערה
להשתדל
בחכמה
בכל
מיני
השתדלות.
והתחיל
בסדר
הלימוד
להטות
אזנו
לשמוע
הדברים
,
והוא
ענין
הט
אזנך
וכו'
,
ולהכין
לבו
להבינם
,
והוא
ענין
ולבך
תשית
לדעתי
,
ואחר
כך
לבחון
הדברים
ולבררם
במחשבתו
,
והוא
ענין
כי
תשמרם
בבטנך
-
מלשון
תלמוד:
תולין
את
המשמרת
(ראה
שבת
קלז
,
ב)
-
רוצה
לומר:
לצללם
ולצרפם
ולבררם.
אבל
כי
נעים
-
נקשר
עם
לדעתי;
כלומר:
ולבך
תשית
לדעתי
כי
נעים
הוא
,
רוצה
לומר:
מתוק
וערב.
והוא
תואר;
כמו
"יקר
ונעים"
(מש'
כד
,
ד);
"יפה
דודי
אף
נעים"
(שה"ש
א
,
טז).
ויש
לפרשו
דבק
עם
כי
תשמרם
בבטנך
,
והוא
שם
דבר
כמו
'נעימות';
כמו
שבא
בקיבוץ
"ושניהם
בנעימים"
(איוב
לו
,
יא);
"נעימות
בימינך"
(תה'
טז
,
יא);
כלומר:
כי
המתיקות
שבהם
והערבות
הגמור
,
הוא
כשתשמרם
בבטנך.
ואחר
כך
להוציא
בשפתיו
,
כי
הלשון
יברר
הדברים
הנבחנים
בלב
יותר
ויותר
בתכלית
,
כמו
שביארנו
לעיל
,
באמרו:
"ועל
שפתיו
יוסף
לקח"
(מש'
טז
,
כג)
,
שכשהוא
מוציא
הדברים
בפה
ללמדם
לזולתו
,
יתבררו
הדברים
בשפתיו
יותר;
והוא
ענין
יכונו
יחדיו
על
שפתיך.
ויש
מפרשים
(ראה
שרשים:
'נוע')
נעים
-
בינוני
לרבים
מלשון
תנועה
,
והכל
שב
להערת
הוצאת
הדברים
בפה;
כלומר:
מצד
שהם
נעים
ונדים
ונשכחים
כאשר
האדם
שומרם
בבטנו
ואינו
מוציאם
בפה;
אני
מזהירך
שיכונו
יחדיו
על
שפתיך.
ואמר
אחר
כך:
להיות
ביי'
מבטחך
הודעתיך
היום
אף
אתה
-
כלומר:
עם
כל
זה
שהשלמת
עצמך
בחכמה
,
אני
מזהירך
שלא
תבטח
בחכמתך
,
עד
שתסיר
בסבתם
הבטחון
מהאל
יתעלה
,
כי
הוא
לוכד
ברצונו
גם
חכמים
בערמה
,
ולכן
אני
מזהירך
להיות
ביי'
מבטחך.
או
נפרש:
יכונו
יחדו
על
שפתיך
-
ותזכה
לזה
בהיות
ביי'
מבטחך
,
כענין
"לאדם
מערכי
לב
ומיי'
מענה
לשון"
(מש'
טז
,
א).
ואמר
אחר
כך:
הלא
כתבתי
לך
שלישים
במועצות
ודעת.
ושלישים
-
פירושו
דברים
נכבדים
,
כענין
"כי
נגידים
אדבר"
(מש'
ח
,
ו).
ו'שליש'
מונח
על
תואר
הנכבד:
"ויען
השליש"
(מ"ב
ז
,
ב);
"ומבחר
שלישיו"
(שמ'
טו
,
ד).
ובדברים
-
כאמרו
"בשמחה
ובשלישים"
(ש"א
יח
,
ו);
וקרא
מבחר
השירים
כן
,
כי
יש
להם
מעלה
על
שאר
הדברים
,
כיתרון
הנכבדים
על
שאר
העם.
ורמז
בהערה
על
העיון
בספרים
,
ובכל
אלו
יושלם
כל
אדם
בלימוד
החכמה
,
וישיג
בהם
כל
הראוי
להשיג.
והוא
ענין
אמרו:
להודיעך
קושט
אמרי
אמת
-
רוצה
לומר:
יושר
אמרי
אמת
להשיב
אמרים
,
אמרי
אמת
לשולחך
-
רוצה
לומר:
למלמדים
אותך
להועיל.
ובדרך
נסתר
-
כבר
ביארנו
מה
שאמרו
ז"ל
(ראה
חגיגה
טו
,
ב):
'לדעתם'
לא
נאמר
,
אלא
לדעתי.
והוא
דרש
נאה
,
רומז
שישמע
ויחקור
הדעות
בחכמות
,
אבל
מכל
מקום
ישית
לבו
לדעת
התורה
,
ולא
יפול
בלבו
מצד
חכמתו
עליו
פקפוק
או
מבוכה.
וכן
שדעתי
לפרש
מלת
תשית
-
מענין
'יסוד'
,
מלשון
"אשיותיה"
(יר'
נ
,
טו);
"שתותיה"
(יש'
יט
,
י)
,
כלומר
,
שקודם
שתשמעם
תיסד
לבך
לדעתי
,
כענין
'כל
שיראתו
קודמת
לחכמתו
,
חכמתו
מתקיימת'
(ראה
משנה
אבות
ג
,
ט).
ואפשר
לפרש
באמרו
כי
נעים
כי
תשמרם
בבטנך
,
ויחדיו
יהיו
על
שפתיך
-
שהם
הפכים;
והם
כענין
שאמר
דוד
עליו
השלום:
"בלבי
צפנתי
אמרתך"
,
"בשפתי
ספרתי
כל
משפטי
פיך"
(תה'
קיט
,
יא
,
יג).
ודרשו
ז"ל
(ראה
עירובין
סג
א):
כאן
קודם
רשות
כאן
לאחר
רשות.
ונראה
בפירושו
,
שרמז
על
הִסָתר
הסודות
ממי
שאינו
ראוי
להם
,
והיות
גלויים
-
נאות
למי
שראוי
להם.
ובאמרו
להיות
ביי'
מבטחך
-
רמז
להזהר
שלא
להתרשל
בחכמתו
על
מבוכת
הפנות
התוריות.
ושלישים
-
רמז
על
התורה
,
שהיא
כוללת
שלשה
חלקים:
חלק
קנין
המדות
הטובות
,
וההזהר
מהפכן
במיני
מצות
הכבוד
והאהבה
והמתנות
והחסדים
ודומיהם
,
וההזהר
מן
הגניבות
והרציחות
ודומיהם;
וחלק
המיישר
דרכי
האמונה
מצד
המעשה
,
כקריאת
שמע
ותפילין
ושבת
ושביתת
המועדות
,
וההזהר
מלכת
בחוקי
עובדי
כוכבים
ומזלות;
וחלק
בעיקר
האמונות
והצטייר
אמונת
יחודו
יתעלה
בלבבו
,
ושאר
האמונות
עיוניות
או
תוריות.
או
רמז
בשלשים
-
על
בחינת
שלשה
העולמות
והשגת
עניניהם.