תנ"ך - אל־תסג
גבול
עולם
אשר
עשו
אבותיך:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אַל־תַּ֭סֵּג
גְּב֣וּל
עוֹלָ֑ם
אֲשֶׁ֖ר
עָשׂ֣וּ
אֲבוֹתֶֽיךָ:
(משלי פרק כב פסוק כח)
אַל־תַּסֵּג
גְּבוּל
עוֹלָם
אֲשֶׁר
עָשׂוּ
אֲבוֹתֶיךָ:
(משלי פרק כב פסוק כח)
אל־תסג
גבול
עולם
אשר
עשו
אבותיך:
(משלי פרק כב פסוק כח)
אל־תסג
גבול
עולם
אשר
עשו
אבותיך:
(משלי פרק כב פסוק כח)
עין המסורה:
תסג
-
ב':
מש'
כב
,
כח;
כג
,
י.
אבותיך
-
ג'
מלא:
בר'
לא
,
ג;
יר'
לד
,
ה;
מש'
כב
,
כח.
רש"י:
אל
תסג
גבול
עולם
-
אל
תשג
אחור
מנהג
אבותיך.
ואמרו
ז"ל
(ראה
תו"כ
קדושים
פרשתא
א
פרק
ג
,
ב):
המניח
כלכלה
תחת
הגפן
בשעת
בצירה
כדי
שיפול
בתוכו
הפרט
,
על
זה
נאמר:
אל
תסג
גבול
וגו'.
תסג
-
כמו
"יסוגו
אחור"
(תה'
קכט
,
ה).
רלב"ג:
אל
תסג
גבול
עולם
-
רוצה
לומר
,
שלא
תשנה
הגבול
שגבלו
הראשונים
(ע"פ
דב'
יט
,
יד)
בענין
הקרקעות
כדי
לעשוק
מרעהו
ולהוסיף
על
קרקעו.
וזאת
גם
כן
הערה
שלא
ישנה
הגדרים
הקודמים
שגדרו
הראשונים
,
כי
בכלם
תועלת.
ר' יוסף קמחי:
אל
תסג
גבול
עולם
-
וכן
יתפרש
זה
כמו
כן
על
השכל
והיצר.
יש
זמן
שחייב
אדם
למלאת
תאות
השכל
כמו
תורה
ומעשים
ומוסר
,
ויש
זמן
שחייב
אדם
למלאת
תאות
היצר
כגון
אכילה
ושתייה
ותשמיש
בזמנם.
כן
לכל
אחד
ואחד
לקו
הראוי
לו.
ועל
זה
נאמר:
אל
תסג
גבול
עולם
-
כאדם
שמוסיף
על
נחלתו
מאשר
אין
לו.
וסמך
לזה:
ר' משה קמחי:
אל
תסג;
חזית
איש
-
שנים
דבקים.
עשו
-
תקנו
הגבול
אבותיך;
אבל
התעסק
במלאכתך
,
כי
מי
שהוא
מהיר
במלאכתו
תגדל
מעלתו
,
עד
שיעמוד
לפני
מלכים.
חשכים
-
הם
העניים;
ותרגום
"דלות"
(בר'
מא
,
יט);
"חשיכן"
(ת"א);
וכן
"מן
העם
הדלים"
(יר'
לט
,
י):
"עמא
חשוכא"
(ת"י).
ר' מנחם המאירי:
אל
תסג
גבול
עולם
אשר
עשו
אבותיך.
הערה
מספרת
שבכל
הזמנים
צריך
שיהיו
מנהיגי
הדורות
עושים
גדרים
וסייגים
לפי
מה
שיראו
שיהיה
צורך
השעה
וצורך
הדור
,
כענין
'עשו
משמרת
למשמרתי'
(ראה
מו"ק
ה
,
א);
וכן
'ועשו
סייג
לתורה'
(ראה
משנה
אבות
א
,
א).
והזהיר
,
שראוי
לקיימם
ושלא
להשיבם
אחור
,
כי
אע"פ
שאינם
גופי
המצוות
,
הם
תועלת
וסבה
מביאה
לקיום
התורה
והמצוות.
ובדרך
נסתר
-
רמז
שלא
למעט
חוק
אחד
משני
הכחות
,
אבל
שיתן
לכל
אחד
חוקו
כפי
הראוי
לו:
פעם
לשכל
בלימוד
התורה
והמוסר
והחכמה
,
ופעם
לחומר
באכילה
ושתייה
ושינה
כפי
הצורך
וההכרח.
או
פירושו
,
שלא
יקל
מצד
חכמתו
בדבר
מדרכי
התורה
,
כענין
'אני
ארבה
ולא
אסור'
(ראה
סנה'
כא
,
ב).
ואשר
עשו
אבותיך
-
רמז
למקבלי
התורה;
או
לאבות
שקיימוה
קודם
נתינת
התורה
,
והצטדקה
נפשם
בנתיבותיה.