תנ"ך - בארך אפים יפתה קצין ולשון רכה תשבר־גרם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בְּאֹ֣רֶךְ אַ֭פַּיִם יְפֻתֶּ֣ה קָצִ֑ין וְלָשׁ֥וֹן רַ֝כָּ֗ה תִּשְׁבָּר־גָּֽרֶם: (משלי פרק כה פסוק טו)

טקסט וניקוד:

בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם יְפֻתֶּה קָצִין וְלָשׁוֹן רַכָּה תִּשְׁבָּר־גָּרֶם: (משלי פרק כה פסוק טו)

טקסט בלבד:

בארך אפים יפתה קצין ולשון רכה תשבר־גרם: (משלי פרק כה פסוק טו)

תיקון קוראים:

בארך אפים יפתה קצין ולשון רכה תשבר־גרם: (משלי פרק כה פסוק טו)

עין המסורה:
בארך - ג': שמ' כו , יג; יח' לא , ז; מש' כה , טו. יפתה - ג': יר' כ , י; יח' יד , ט; מש' כה , טו. גרם - ג': בר' מט , יד; מש' יז , כב; כה , טו.

מסורה גדולה:
בארך ג' והאמה מזה וייף בגדלו בארך אפים.

מסורה קטנה:
בארך - ג'; יפתה - ג'; ולשון - ל'.

רש"י:
באורך אפים יפותה קצין - בעוד שהקדוש ברוך הוא מאריך אפו ואינו נפרע , יתנו לב החוטאים לפתותו בתשובה ותפלה. ולשון רכה - בתפלה ותחנונים. תשבר גרם - עצם קושי הגזרה.

רלב"ג:
בארך אפים - בהארכת האף והכעס יפותה השליט כשיכעס על האדם , רוצה לומר , שאם לא יכעס מדבריו השומע אך יסבול אותם , הנה זה יהיה סבה להסיר ממנו הרע שחשב להביא עליו פתאום. אך לא יסיר ממנו רעתו בשלימות , אך לשון רכה תשבר העצם , שהוא מהדברים היותר קשים והיותר תקיפים , רוצה לומר , שכבר תשבר קשי החמה והאף ותסירם בשלימות. או ירצה בזה , כי אם היה הקצין ארך אפים , הנה בזה יפותה שלא יגיע ממנו רע בלתי ראוי , וזה ממה שיורה שאם היה רב הכעס , הנה רב כעסו יבלבל עניניו ולא יוכל אדם לפתותו לבלתי עשות מה שיתחייב מכעסו; והשאר יתבאר באופן הקודם. או ירצה בזה , כי הקצין יפותה כשיכעס על אדם בארך אפים , רוצה לומר בשלא יבקשו ממנו למלט האיש ההוא , אבל להאריך האף זמן מה , ובזה האופן אולי ימלט בבוא העת ההוא , כי אולי תשך חמתו; וזאת תחבולה טובה כמו שבאה במה שבקש ראובן מאחיו בעבור הצלת יוסף (ראה בר' לז , כא - כב). אך לשון רכה תשבר קושי האף תכף.

ר' יוסף קמחי:
בארך אפים יפתה קצין - אם יכה או יחרף אחד מעבדיו , ולא יכעס המוכה ולא יאנף , יפותה הקצין ויתן אל לבו מה שסבל ממנו; וידבר לו העבד אחרי כן לשון רכה , ויפותה בזה הקצין. ויש מפרש בארך אפים - על הקצין: אם הוא ארך אפים ולא ישפוך חמתו מיד , לאחר זמן תשכך חמתו וישוב מחרונו בלשון רכה.

ר' משה קמחי:
בארך - טעמו: בעבור ארך , שהקצין יאריך אפו על זעומיו ולא ינקם מהם , אז יפתוהו שונאיו ויוכלו לו , ולשונם הרכה תשבר גרם הקצין. ותקרא הלשון - 'רכה' , בגלל שתדבר אמרים רכים. פירוש אחר: לשון שהיא רכה שוברת העצם שהוא חזק. וכמשל הזה אמר הלועז במוסריו , באמרו: 'לשון אין בה עצמים ותשבר העצומים'. ושני הפירושים נכונים.

ר' מנחם המאירי:
בארך אפים יפתה קצין ולשון רעה תשבר גרם. אורך הֵנָה - שם דבר , כמו 'אריכות'. הנגלה - בו הערה להיות האדם סובל כעס התקיף ממנו עליו. ואמר באורך אפים - כלומר: בסְבוֹל כעסו יפותה הקצין , אחר כך ותשך חמתו , על שראה כי החריש לו. ואלו העז להשיב אליו - החזיק החרה , וחמתו מיתוספת עליו. ואמר אחריו: ולשון רכה תשבר גרם - כלומר , שבחלקת אמרים ובדברים מתוקים הלשון משברת הגרם; המשל - שבנעימות דבריו תנתק קושי מוסרות הכעס והחמה. וכל דבר קשה יקָרא 'עצם' , וממנו יקראו הטענות החזקות 'עצומות': 'הגישו עצומותיכם' (יש' מא , כא). ואמר , שמתק הלשון ישברהו , כי דבור הלשון הצח נכנס בחדרי לב השומע , ומתפתה אליו מאד , הן לטוב הן לרע. וחכמי המוסר אמרו: הלשון - אין בה עצמות ותשבר עצומים. ובדרך נסתר - כבר ביארנו שהכובש את יצרו (ע"פ משנה אבות ד , א) יקרא 'ארך אפים'. וקצין נאמר הנה על המלך הזקן; ורוצה בו , שבכבישת היצר יפותה וינוח מתאוותו , על דרך 'מרעיבו שבע' (ראה סוכה נב , ב). ולשון - יאמר לפעמים במקום הלב , על דרך "הוות תחשוב לשונך" (תה' נב , ד) , ודמיון זה - על שם שהלשון שליח השכל והמחשבה. ורוצה בו: כשהשכל יודע להנהיגו ברכות ובחלקות , לא שיגער בו לגמרי , אבל יתן לו חוקו הראוי - ואז ישבר קושיו וחזקו וישיבהו אל צד היושר.

ר' יוסף כספי:
בארך - הטעם: כאשר יכעוס המושל על איש , תשך חמתו כאשר סבל האיש ההוא כל דבריו.

ר' ישעיה מטראני:
בארך אפים - כלומר: הקצין שיש לו ארך אפים , יתפתה ושומע לפיוס , ומוחל לבני אדם; וכמו כן למי שיש לו לשון רכה - מפתה ומפייס בני אדם ומרצה אותם בלשונו.
ריכוז קישורים