תנ"ך - עוד׀ זה מדבר וזה בא ויאמר אש אלהים נפלה מן־השמים ותבער בצאן ובנערים ותאכלם ואמלטה רק־אני לבדי להגיד לך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

ע֣וֹד׀ זֶ֣ה מְדַבֵּ֗ר וְזֶה֘ בָּ֣א וַיֹּאמַר֒ אֵ֣שׁ אֱלֹהִ֗ים נָֽפְלָה֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתִּבְעַ֥ר בַּצֹּ֛אן וּבַנְּעָרִ֖ים וַתֹּֽאכְלֵ֑ם וָאִמָּ֨לְטָ֧ה רַק־אֲנִ֛י לְבַדִּ֖י לְהַגִּ֥יד לָֽךְ: (איוב פרק א פסוק טז)

טקסט וניקוד:

עוֹד׀ זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא וַיֹּאמַר אֵשׁ אֱלֹהִים נָפְלָה מִן־הַשָּׁמַיִם וַתִּבְעַר בַּצֹּאן וּבַנְּעָרִים וַתֹּאכְלֵם וָאִמָּלְטָה רַק־אֲנִי לְבַדִּי לְהַגִּיד לָךְ: (איוב פרק א פסוק טז)

טקסט בלבד:

עוד׀ זה מדבר וזה בא ויאמר אש אלהים נפלה מן־השמים ותבער בצאן ובנערים ותאכלם ואמלטה רק־אני לבדי להגיד לך: (איוב פרק א פסוק טז)

תיקון קוראים:

עוד׀ זה מדבר וזה בא ויאמר אש אלהים נפלה מן־השמים ותבער בצאן ובנערים ותאכלם ואמלטה רק־אני לבדי להגיד לך: (איוב פרק א פסוק טז)

עין המסורה:
ויאמר - צ"א (בפתח): ראה לעיל , יד. אש אלהים - ב': מ"ב א , יב; איוב א , טז.

מסורה קטנה:
אש אלהים - ב'; ותאכלם - ל'.

רש"י:
ובנערים - במשרתים שומרי הצאן מדבר הכתוב.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
וזכר שהשטן הרע לו מצד הרעות הנופלות מקצת אישי האדם לקצת , כמו המלחמות , ומצד השנויים הנופלים מהיסודות , כמו התחדשות האש והרוח והקדים. לזכור הרע הנופל מצד מלחמה להיותו יותר מאדיי , לפי שהתחלתו הבחירה המכוונת אל זה התכלית; ואולם הרעות הנופלות אשר יקרו מצד השנויים המתחדשים ביסודות הם מיוחסים אל הקרי וההזדמן.

ר' משה קמחי - פירוש המענה:
עוד - זאת המלה תורה זמן עובר ובינוני וזמן העתיד; ובאה על שלשה משקלים , והם: עוד ו'עַד' ו'עֶד' בפתח קטן תחת גדול. הראשון: "עוד יאמרו באזניך" (יש' מט , כ) - זמן העתיד להיות; עוד זה מדבר - זמן בינוני; "בעוד שלשת ימים" (בר' מ , יג) - זמן הבא. רק בהיות מלת 'עוד' עם הכנויים , אז תורה זמן בינוני ועובר; כמו "מעודך עד היום הזה" (במ' כב , ל) , שפירושו: מזמנך שכבר עבר שהיית רוכב עלי; וכן "עודינו תכלינה עינינו" (איכה ד , יז); "עודך מסתולל בעמי" (שמ' ט , יז); "ועודי עמך" (תה' קלט , יח) - זמן בינוני; וכן "עודם מדברים עמו" (אס' ו , יד) - עניין זמן בינוני. והשני: "לָעַד עַד עולם" (יש' ל , ח) , כמו "ליום קומי לעַד" (צפ' ג , ח) - מורה זמן העתיד להיות; "עד הם עומדים" (נחמ' ז , ג) - זמן בינוני; וכן "עד שהמלך במסיבו" (שה"ש א , יב); "עד זה מדבר" (איוב א , יח) - זמן בינוני , שעדיין היה מדבר. ועם זמן עובר: "עד שמצאתי" (שה"ש ג , ד); "עד שהבאתיו אל בית אמי" (שם); "ידעת מני עד" (איוב כ , ד). ולעולם זאת המלה בפתח , בהפסק הטעמים או בסמיכות הטעם. והשלישי: "עולם ועד" (תה' י , טז) - הוא זמן העתיד להיות; ולעולם בסגול. והארכתי לפרש בזה העניין , כי ראיתי אנשים תמהים , אינם יודעים מה בין עוד ו'עַד' ו'עֶד'; והדרך אחד כאשר פירשתי. ומלת זה - נאמר על דבר ומקום וזמן שהם נמצאים. ותבער - פעל עומד; "כאש תבער יער" (תה' פג , טו) - פועל יוצא , והעד: "וכלהבה תלהט הרים" (שם). לבדי להגיד לך - חסר , ופירושו: 'ובאתי להגיד לך'.
ריכוז קישורים