תנ"ך - לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

לַפִּ֣יד בּ֭וּז לְעַשְׁתּ֣וּת שַׁאֲנָ֑ן נָ֝כ֗וֹן לְמ֣וֹעֲדֵי רָֽגֶל: (איוב פרק יב פסוק ה)

טקסט וניקוד:

לַפִּיד בּוּז לְעַשְׁתּוּת שַׁאֲנָן נָכוֹן לְמוֹעֲדֵי רָגֶל: (איוב פרק יב פסוק ה)

טקסט בלבד:

לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל: (איוב פרק יב פסוק ה)

תיקון קוראים:

לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל: (איוב פרק יב פסוק ה)

מסורה קטנה:
לעשתות - ל'.

רש"י:
ידעתי אני כאשר אמרתם , כי לפיד בוז - אש של גיהנם עומד למי ששאנן בעשתנותו , לומר: שלום יהיה לי (ע"פ דב' כט , יח). נכון - מזומן הוא העשתות שאנן , להיות במועדי רגל - שרגלם מועדת.

רשב"ם:
לעשתות שאנן - שם דבר של שומן ופיטום הוא; עשתות - כמו "שמנו עשתו" (יר' ה , כח). לפיד בוז - יודע גם אני שלפיד אש של בוז נכון ומזומן לאותן שהן עשותים ושאננים בעשתות ושאנן. למועדי רגל - מן 'מעד' , לשון "מעדו קרסוליי" (ש"ב כב , לז); יאמר למועדי , כמו מן 'אכל' - "אוכלי" (מ"א יח , יט).

ר' יוסף קרא:
לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל - כך אמר איוב לחבריו: מפני שאתם בשלוה , אתם משחקין עלי שהגיעה הרעה עלי , ואינכם שמים על לב , שכל מי שהוא בשלווה , אל יתייאש עצמו מן הרעה. יש דברים הרבה שאדם בז עליהם , שאינו סבור שייכשל בהם לעולם , וסוף שבהם הוא נכשל הרבה. בנוהג שבעולם: לפיד אחד , אשר שתי קצותיו אכלה אש ותוכו נחר ולא יצלח לכל מלאכה (ע"פ יח' טו , ד) , מושלך בפרשת דרכים והוא לבוז לעשתות שאנן - לאדם עב ושמן היושב שאנן; כמו "שמנו עשתו" דירמיה (יר' ה , כח); וסוף שאותו לפיד נכון למועדי רגל - שימעד בו רגליו ההולך שאנן ויפול. אף כאן "שחוק" (לעיל , ד) שאתם משחקין עכשיו , שאין אתם יריאין פן יהיה לכם למוקש , ומי יודע אם סופכם יהיה לכם שחוק זה למכשול עון.

ראב"ע:
לפיד בוז - הלמ"ד נופל , והוא מן "אם בפידו להם שוע" (איוב ל , כד): בעבור הפיד שבא לו , שב בוז - כמו "ובוז משפחות" (איוב לא , לד) - במחשבת השאנן. לעשתות - כמו "אולי יתעשת האלהים" (יונה א , ו); "אבדו עשתנותיו" (תה' קמו , ד). נכון למועדי רגל - וזה דבר יביא האדם שתמעד רגלו; כענין "ואני כמעט נטיו רגלי" (תה' עג , ב).

רבנו תם:
לפיד - כמו "ופיד שניהם" (מש' כד , כב). "אם בפידו" (איוב ל , כד): לשבוּר נכון... בוז משפחות , אשר יחיתנו (ע"פ איוב לא , לד); והוא עונה לעֹשות ולשומו שאנן. נכון הוא , "ואיד נכון לצלעו" (איוב יח , יב) , למעוד רגלו וקרסולין. ישליו אהלים לשודדים - ואהליו אשר ישליו - לשודדים יהיו. ובטוחות - משכנות מבטחים שלהם , למרגיזי יי' למרגיזים את אלהם יהיו , לאשר הביא אלוה בידו - לאותם המרגיזים אשר הביא הקדוש ברוך הוא משפט ואלה על ידיהם , ליפרע מן העושים "שחוק צדיק תמים" (לעיל , ד); וזהו "ויענהו" (שם). לעשותו (בנוסחנו: לעשתות) - כמו "שמנו עשתו גם עברו דברי רע" (יר' ה , כח). אלה (בנוסחנו: אלוה) - 'יושטייצא' בלעז , כמו "מבשרי אחז אלה" (בנוסחנו: אלוה; איוב יט , כו). ויש מפרשים (ראה רש"י) לפיד כמו "לפיד אש" (בר' טו , יז) , ואין נראה בעיני , ולשון 'פיד' מצוי בזה הספר (ראה איוב ל , כד; לא , כט) , וכה פתרון: לשבור ולאיד בין משפחות , שהוא לעשותו שאנן , נכון הוא למועדי רגליו ולשודדים אהליו , ובטוחותיהם למרגיזיהם , לאותם אשר הביא הקדוש ברוך הוא אלהי משפט על ידיהם. וכל דבריהם "שחוק" (לעיל , ד).

רמב"ן:
שחוק לרעהו אהיה - שחוק איש לרעהו מכם אהיה עתה. קורא לאלוה ויענהו - הוא השלם אשר באו כל משאלותיו , יאמר: אני שחוק לכם. וקורא לאלוה ויענהו , וצדיק תמים - שחוק לכם; רוצה לומר , שהם משחקים על מי שהיה שלם ואהוב לאלהיו , וגם הוא צדיק כי לא חטא; כן נראה לי. או יאמר: שחוק לרעהו אהיה אני הקורא לאלוה ויענהו , ושחוק צדיק תמים הוא השחוק הזה שתשחקו עלי. ויתכן לפרש כי אל"ף אהיה במקום יו"ד; וכן "אהי דבריך מות אהי קטבך שאול" (הו' יג , יד); והפסוק נקשר עם השני , הבא אחריו. יאמר: שחוק לרעהו יהיה השלם והשקט אשר הוא קורא לאלוה , לשחוק הוא הצדיק התמים , כי לפיד בוז וגו' - כי תבא עליו הרעה פתאום תחת טובתו ויבוזו לו. לפיד בוז - הנכון בעיני שהוא מלשון "הקולות ואת הלפידים" (שמ' כ , טו); ופירושו , כי בזיון בוער יבא פתאום למי שהיה לו עשתות שאנן - כלומר: מחשבת השקט ובטחה , והוא נכון ומזומן שימעדו רגליו ויפול. עשתות - מן "אבדו עשתונותיו" (תה' קמו , ד); "אולי יתעשת האלהים לנו" (יונה א , ו). וכן אמר התרגום: "מחשבא".

רלב"ג - ביאור המילות:
לפיד - מעניין "לפידים" (איוב מא , יא). ויהיה אומרו לפיד בוז - כמו לפיד ובוז. לעשתות - למחשבות , מענין "עשתונותיו" (תה' קמו , ד). ואיפשר שתהיה למ"ד לפיד - משמשת , ויהיה עניינו: מי שהוא נכון לפיד ואיד , הוא נבזה למחשבות השאנן , וכן מי שהוא נכון למועדי רגל; וכפל הענין במלות שונות.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
הנה למחשבות האיש השלו והשאנן יהיה האיש הנכון למועדי רגל כמו לפיד האש , ישחית עצמו וזולתו כשיקרב אליו , ולזה ירחקו ממנו. ולא די שירחקו ממנו מפני יראתם שיגיעם רע בהתקרבם אליו , אבל הוא גם כן בוז בעיניהם , וירחקו ממנו מצד המיאוס והבזיון.

ר' משה קמחי - דקדוק המענה:
לפיד - מן "לפידים" (איוב מא , יא). או הלמ"ד אות שרות , ופיד - כמו "איד" (איוב לא , ג). בוז - פעול. לעשתות - מן "אולי יתעשת" (יונה א , ו) , ופירושו: מחשבת. למועדי רגל - מן "מעדו קרסולי" (תה' יח , לז).

ר' משה קמחי - פירוש המענה:
לפיד - בעבור הפיד אני בוז למחשבת שאנן; והטעם: במחשבתם יבזוני בהיותם שאננים. והפיד נכון ומזומן להיותכם מועדי רגל כמוני. ויש אומרים: לפיד - כאוד שיעשן , כן אני בוז.

ר' ישעיה מטראני:
ועכשיו לפיד שבא אלי אני בוז , ולעג וקלס לאותם שעומדים בחוזק שלותם. ופיד הוא לשון איד ושבר. ועשתות הוא לשון "ברזל עשות" (יח' כז , יט) , ובא על משקל 'עבדות' , "מרדות" (ש"א כ , ל). ואני נכון למועדי רגל - דומה לבני אדם שמועדים רגליהם ואין להם תקומה (ע"פ וי' כו , לז).
ריכוז קישורים