תנ"ך - ימי
עברו
זמתי
נתקו
מורשי
לבבי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
יָמַ֣י
עָ֭בְרוּ
זִמֹּתַ֣י
נִתְּק֑וּ
מ֖וֹרָשֵׁ֣י
לְבָבִֽי:
(איוב פרק יז פסוק יא)
יָמַי
עָבְרוּ
זִמֹּתַי
נִתְּקוּ
מוֹרָשֵׁי
לְבָבִי:
(איוב פרק יז פסוק יא)
ימי
עברו
זמתי
נתקו
מורשי
לבבי:
(איוב פרק יז פסוק יא)
ימי
עברו
זמתי
נתקו
מורשי
לבבי:
(איוב פרק יז פסוק יא)
רש"י:
ימי
וגו'
-
הנה
ימי
טובתי
שהורגלתי
בהם
,
עברו.
זמותי
-
שזמותי
להאריך
בטובה
,
נתקו
מורשי
לבבי
-
מחשבות
שלבי
מורשני
,
שהיה
לבי
אומר
לי
לירש
טובה
לפי
דרכי.
רשב"ם:
זימותיי
-
מחשבותיי.
מורשי
לבבי
-
כל
המחשבות
-
ירושת
לב
הן.
ר' יוסף קרא:
זמותי
נתקו
מורשי
לבבי
-
מזימות
לבבי;
לפי
שכל
המחשבות
ירושת
לב
הן.
ראב"ע:
זמותי
-
מחשבותי.
ובלשון
קדר:
דבר
שיקשור;
וזהו
קשר
המחשבה.
מורשי
לבבי
-
כפי
העניין:
"שעיפים"
(איוב
ד
,
יג).
והכהן
ז"ל
אמר
שהוא
מן
"את
מורשיהם"
(עו'
א
,
יז)
,
בדרך
רחוקה.
רבנו תם:
ואולם
כולם
-
כמו
'כולכם'.
לא
אמצא
בכם
חכם
,
שאינכם
יודעים
צרותיי
ומשפטיי
,
שהרי
ימים
טובים
עברו.
זמותי
ומחשבותי
נתקו
מורשי
-
נחלת
לבבי
כמו
כן
,
ולילה
ליום
ישימו
לי
מן
השמים
,
אור
קרוב
מפני
חושך.
רמב"ן:
ואני
-
ימי
עברו
זמותי
נתקו.
ומורשי
לבבי
נתקו
-
מחשבות
האל
אשר
חשב
בהם
ימים
רבים
היו
חזקים
בו
,
יקראו
לו
'מורשה
ונחלה'.
רלב"ג - ביאור המילות:
זמותי
נתקו
-
מחשבותי
נפסקו.
מורשי
לבבי
-
מחשבותי;
כי
הלב
ירש
ממחשבה
ההתחלות
אשר
ישתמש
בהם
בחקירותיו
בדבר
דבר.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
הנה
מרוב
מכאובי
על
לא
חמס
בכפי
באתי
עד
קצי
,
כאילו
ימי
עברו.
מחשבותי
נתקו
ממני
,
אשר
הם
מורשי
שכלי
,
כי
השכל
,
כשירצה
לחקור
בדבר
,
יירש
תחלה
מהמחשבה
חלקי
הסותר
אשר
תפול
בהם
,
והטענות
המקיימות
אותם
והמבטלות
אותם.
ר' משה קמחי - דקדוק המענה:
זמותי
-
מחשבותי.
נתקו
-
נעקרו.
והקרוב
אלי
,
להיות
נתקו
מבניין
'פיעל'
הדגוש
,
כאשר
אפרש
(ראה
פירוש
המענה).
מורשי
-
סעיפים;
או
מן
'ירש'
,
וכן
"מורשה
קהלת
יעקב"
(דב'
לג
,
ד).
ר' משה קמחי - פירוש המענה:
ימי
-
ימי
חיותי
שכבר
עברו
והגיע
קציהם
,
נתקו
מחשבותי
שהיו
מורשי
לבבי
ונחלתי;
והטעם:
זמות
לבבי
תאבדנה
במותי
,
כעניין
"ביום
ההוא
אבדו
עשתונותיו"
(תה'
קמו
,
ד).
הפירוש
נכון.