תנ"ך - הרפאים
יחוללו
מתחת
מים
ושכניהם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הָרְפָאִ֥ים
יְחוֹלָ֑לוּ
מִתַּ֥חַת
מַ֝יִם
וְשֹׁכְנֵיהֶֽם:
(איוב פרק כו פסוק ה)
הָרְפָאִים
יְחוֹלָלוּ
מִתַּחַת
מַיִם
וְשֹׁכְנֵיהֶם:
(איוב פרק כו פסוק ה)
הרפאים
יחוללו
מתחת
מים
ושכניהם:
(איוב פרק כו פסוק ה)
הרפאים
יחוללו
מתחת
מים
ושכניהם:
(איוב פרק כו פסוק ה)
רש"י:
הרפאים
-
גיהנם
המרפה
את
הבריות.
יחוללו
-
שָׂבעה
חללים
שלו.
מתחת
מים
ושוכניהם
-
בעמקי
עמקים.
רשב"ם:
הרפאים
יחוללו
-
עתה
משיבו
על
אשר
אמר
"אף
כי
אנוש
רמה"
וגו'
(איוב
כה
,
ו):
אינו
צריך
לומר
בבני
אדם
בינוניים
,
שהם
רמה
ותוליעה;
כי
אף
הרפאים
,
ענקים
שהם
ארוכים
וגבורים
,
גם
הם
רמה
ותוליעה
,
ומתים
ונופלים
חללים
ונקברים
מתחת
מים
ותחת
שוכני
הארץ
,
שהמים
יורדין
וזבין
וניגרין
עליהם
,
ושוכני
הארץ
דורכים
ודורסים
על
קבריהם.
הרפאים
יחוללו
-
דוגמת
"וארץ
רפאים
תפיל"
(יש'
כו
,
יט).
יחוללו
-
לשון
חלל
והרוג
,
כמו
"המחצבת
רהב
מחוללת
תנין"
(יש'
נא
,
ט).
ויש
לפרש
יחוללו
-
לשון
אויר
וחלל
,
כמו
"נבוב
לוחות"
(שמ'
כז
,
ח)
,
תרגומו:
"חליל
לוחין"
(ת"א)
-
ששוכנין
בתוך
קבריהם
אויר
וחלל.
ר' יוסף קרא:
הרפאים
יחוללו
מתחת
מים
ושוכניהם
-
פתרון:
עד
שאתה
מחשב
ותמיה
על
פליאה
זאת
,
שתחת
כל
השמים
אורהו
(ראה
איוב
כה
,
ג)
,
תמה
על
פליאה
זו
,
שאף
הרפאים
,
הם
המתים
שהארץ
מכסה
עליהן
,
יחוללו
-
פתרון:
ירגזו
מפניו;
שאף
משהבריות
מתים
עתידין
ליתן
דין
וחשבון.
יחוללו
-
כמו
"חיל
כיולדה"
(תה'
מח
,
ז).
ואף
העולם
שנתון
מתחת
מים
ושוכניהם
-
אילו
הבריות
השוכנים
תחת
הארץ
,
אף
הם
ירעדו
מפניו.
ראב"ע:
הרפאים
-
אפילו
הרפאים
,
שהם
מתים
,
המקום
יחוללם
מתחת
מים
ושוכני
האדמה.
והעניין
-
על
גרגרי
הזרע
,
כי
בשאול
,
שהוא
מקום
סתר
,
יעשה
חפצו.
רמב"ן:
הרפאים
יחוללו
-
הה"א
לתימה
,
והוא
קשור
עם
"ונשמת
מי
יצאה
ממך"
(לעיל
,
ד):
האם
רפאים
יחוללו
בדבריך
,
שהם
מתחת
המים
,
ושוכניהם
-
ושוכני
האדמה?!
אין
בחיים
ואין
במתים
מי
שהועילו
לו
דבריך
כלל!
רלב"ג - ביאור המילות:
הרפאים
-
הם
גרעיני
הזרע;
וקראם
רפאים
להיותם
קודם
הזריעה
כמתים
,
וימצא
להם
כח
נפשי
כשנזרעו
,
וזה
פלא
גדול.
ואמר
זה
בצמחים
אשר
יצמחו
בקרקע
הים
והנהרות
,
כמו
האלמוג
והדומה
לו
,
ממה
שיצמח
תחת
המים.
וזה
פלא
,
שיגיע
פועל
השם
באמצעות
הגרמים
השמימיים
לכמו
אלו
המקומות
,
ולא
ימנעום
המים
והארץ
אשר
עליהם
משיגיע
שָׁם
פועל
הכוכבים.
או
ירצה
ברפאים
-
הדומימיים
,
והם
המחצבים
,
כמו
המתכות
ושאר
הדברים
ההוים
בבטן
הארץ
מתחת
המים
ותחת
שוכניהם
,
מצד
האידים
אשר
ימציאו
שם
הכוכבים
,
כמו
שהתבאר
בטבעיות.
וקראם
רפאים
להיותם
כמתים
,
שאין
בהם
כח
נפשי
כלל.
והנה
זה
הביאור
יותר
נאות
מצד
הלשון
,
כי
לפי
הביאור
הראשון
היה
ראוי
שיאמר
'הרפאים
יצמחו'.
יחוללו
-
יבראו.
ושוכניהם
-
ומתחת
שוכניהם.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
הלא
המחצבים
יברא
השם
יתברך
מתחת
המים
ותחת
הדברים
השוכנים
בארץ
,
וזה
בתכלית
הפלא;
רוצה
לומר
,
שיגיע
שם
בבטן
הארץ
בזה
האופן
מהעומק
פֹעל
הגרמים
השמימיים
השופע
מהשם
יתברך.
ר' משה קמחי - פירוש המענה:
הרפאים
-
כנגד
"המשל
ופחד
עמו"
(איוב
כה
,
ב).
והעניין:
אתה
ספרת
כח
השם
מן
העליונים
,
אני
אספר
מן
התחתונים
ומן
העליונים;
וזהו
הרפאים
,
ופירושו:
המתים
-
השם
יצרם.
או:
המתים
שהם
מתחת
המים
ומתחת
השוכנים
עליהם
-
יש
יכולת
בו
לחוללם
פעם
שנית;
כטעם
"תשלח
רוחך
יבראון"
(תה'
קד
,
ל).
ויש
אומרים
כי
זה
רמז
לגרגרי
הזרע.
ר' ישעיה מטראני:
הרפאים
יחוללו
-
לשון
'חיל'
,
ונכפל;
כמו
"יקומם"
(מי'
ב
,
ח)
,
"ישובב"
(תה'
כג
,
ג)
,
מן
'קם'
,
'שב'.
כלומר:
אפילו
המתים
שאינם
מרגישים
,
פוחדים
ממנו;
ואותם
שהם
תחת
המים
ושוכניהם
-
כולם
מפחדים
ממנו.