תנ"ך - לא־הדריכוהו
בני־שחץ
לא־עדה
עליו
שחל:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לֹֽא־הִדְרִיכ֥וּהוּ
בְנֵי־שָׁ֑חַץ
לֹֽא־עָדָ֖ה
עָלָ֣יו
שָֽׁחַל:
(איוב פרק כח פסוק ח)
לֹא־הִדְרִיכוּהוּ
בְנֵי־שָׁחַץ
לֹא־עָדָה
עָלָיו
שָׁחַל:
(איוב פרק כח פסוק ח)
לא־הדריכוהו
בני־שחץ
לא־עדה
עליו
שחל:
(איוב פרק כח פסוק ח)
לא־הדריכוהו
בני־שחץ
לא־עדה
עליו
שחל:
(איוב פרק כח פסוק ח)
עין המסורה:
הדריכוהו
-
ב'
,
אחד
מלא
ואחד
חסר:
שו'
כ
,
מג;
איוב
כח
,
ח.
שחץ
-
ב':
איוב
כח
,
ח;
מא
,
כו.
מסורה גדולה:
הדריכוהו
ב'
כתרו
את
בנימן
לא
הדריכוהו
בני
שחץ.
קדמיה
כתב
הדריכהו
בתרייה
מל'
.
רש"י:
לא
עדה
עליו
-
'עבר';
כדמתרגמינן
"אשר
עבר
בין
הבתרים"
(ראה
בר'
טו
,
יז):
"דעדא"
(ראה
ת"א).
שחץ
ושחל
-
משבעה
שמות
האריה
הם.
(סנה'
צה
,
א:
)
ששה
שמות
יש
לאריה.
רשב"ם:
לא
הדריכוהו
בני
שחץ
-
גם
חיה
רעה
לא
עברה
ביניהם.
הדריכוהו
-
לשון
דרך
ואורַח.
לא
עדה
-
לשון
כפול.
עדה
-
תרגומו
של
"סר"
(במ'
יד
,
ט;
ת"א);
'דשטוליט'
בלעז.
ר' יוסף קרא:
לא
הדריכוהו
בני
שחץ
-
גם
חיה
רעה
לא
עברה
ביניהם.
הדריכוהו
-
לשון
'דרך'
ואורח.
לא
עדה
-
לשון
כפול.
עדה
-
תרגום
של"סר"
(ת"א
לבמ'
יד
,
ט).
שחץ
ושחל
-
שמות
אריה
הן.
וכל
זה
כתב
,
ללמדך
עד
היכן
היתה
שלוותם
וטובתם
וכמה
השפיע
להן
טובה;
והכל
היו
תמיהין
שכל
כך
משכה
שלותם
וטובתם
,
לפי
שלא
היו
רואין
את
אחריתן.
וסוף
,
כשפקד
עליהם
עוונם
,
מה
עשה?
ראב"ע:
לא
עדה
-
עבר;
תרגום
"אשר
עבר
בין
הגזרים
האלה"
(בר'
טו
,
יז;
ת"א).
וכמהו
"מעדה
בגד
ביום
קרה"
(מש'
כה
,
כ).
רבנו תם:
ארץ
ממנה
יצא
לחם
,
ויש
תחתיה
נהפך
כמו
אש
שרפה
,
ויש
מקום
ספיר
אבניה
,
ויש
עפרות
זהב
לו
לאותו
מקום
,
ויש
נתיב
לא
ידעו
עיט
,
לא
הדריכוהו
בני
שחץ
-
אריות
ודובים
שהם
בעלי
גיאות.
ושחץ
-
פתרונו
לפי
עיניינו:
וגאות
,
כלומר:
זה
יש
מקום
ומוצא.
רמב"ן:
נתיב
לא
ידעו
עיט
-
כי
הנתיב
שלא
ידעהו
אפילו
העופות
,
ולא
שזפתו
עין
איה
-
והיא
מין
עוף
הנקראת
'ראה'
,
שרואה
ביותר
(ראה
חולין
סג
,
ב)
,
לא
הדריכוהו
בני
שחץ
וגו'
-
ולא
עברו
עליו
האריות
והכפירים
-
שם
שלח
ידו
בחלמיש
הצורים
אשר
בנתיב
הוא
,
והפך
ההרים
שבהם
משרשם
,
לכסות
עליהם
תהום.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
כבר
ימצא
מקום
אשר
אבניו
הם
ספיר
ובו
ימצאו
עפרות
זהב
,
ויבאו
שם
האנשים
תמיד
לקחת
הספירים
או
הזהב;
ובבא
קצו
יהיה
חרב
,
עד
שאפילו
העופות
והחיות
לא
יבאו
שם.