תנ"ך - יגאלהו חשך וצלמות תשכן־עליו עננה יבעתהו כמרירי יום:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

יִגְאָלֻ֡הוּ חֹ֣שֶׁךְ וְ֭צַלְמָוֶת תִּשְׁכָּן־עָלָ֣יו עֲנָנָ֑ה יְ֝בַעֲתֻ֗הוּ כִּֽמְרִ֥ירֵי יֽוֹם: (איוב פרק ג פסוק ה)

טקסט וניקוד:

יִגְאָלֻהוּ חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת תִּשְׁכָּן־עָלָיו עֲנָנָה יְבַעֲתֻהוּ כִּמְרִירֵי יוֹם: (איוב פרק ג פסוק ה)

טקסט בלבד:

יגאלהו חשך וצלמות תשכן־עליו עננה יבעתהו כמרירי יום: (איוב פרק ג פסוק ה)

תיקון קוראים:

יגאלהו חשך וצלמות תשכן־עליו עננה יבעתהו כמרירי יום: (איוב פרק ג פסוק ה)

עין המסורה:
יבעתהו - ב': איוב ג , ה; טו , כד.

מסורה קטנה:
יגאלהו - ל'; עננה - ל'; יבעתהו - ב'; כמרירי - ל'.

רש"י:
יגאלהו - כמו "לחם מגואל" (מל' א , ז); "במה גאלנוך" (שם); והוא לשון ליכלוך. צלמות - צל של מות (חשך); שאינו מאיר לעולם. עננה - אפילה. כמרירי יום - שדים המושלים בצהרים , כמו "קטב מרירי" (דב' לב , כד); והוא מושל בצהרים , שנאמר "ומקטב ישוד צהרים" (תה' צא , ו).

רשב"ם:
עננה - 'נואיאה' בלעז. כמרירי יום - שדים. יבעתוהו - שלא תבא בו מנוחה לעולם.

ר' יוסף קרא:
יגאלוהו חושך וצלמות - מי יתן והיה כח בידי לגזור עליו שיגאלוהו חושך וצלמות ותשכון עליו עננה ויבעתוהו כמרירי יום - כאותן הדברים שעושין את היום מר לבריות , והם עננים ומטרות עוז (ע"פ איוב לז , ו) וברד ושלג וקיטור (ע"פ תה' קמח , ח). יקחהו אופל - הלואי ויקחהו אופל. ואל יחד בימי שנה - הבא למנות לילי שנה אל יאמר בו המונה 'אחד' , שלא יהא נמנה בכללם. וכן נוהגות אותיות ב'ג'ד כ'פ'ת , הבאות בסוף התיבה בגיזרת פעל של ה"י , שהן דגושות ונקודות בחטף , כמו "ויִשְב" (במ' כא , א) מן 'שבה'; "יפת אלהים ליפת" (בר' ט , כז) מן 'יפת'; "ויבך" (בר' כז , לח) מן 'בכה'; "וירד" (במ' כד , יט) מן 'רדה'; וכן יחד מן 'חדה'; אבל חי"ת אינה יכולה לינקד בחטף מפני חוזק קרייתה. במספר ירחים אל יבא - כופל מילתו. יגאלוהו - כמו "לחם מגואל" (מל' א , ז); "במה גאלנוך" (שם); והוא לשון לכלוך.

ראב"ע:
יגאלהו - מן "לחם מגואל" (מל' א , ז). ויש אומר (ראה מחברת פיל': 'גאל') שהוא מן "גאל" (יש' מד , כג); ועניינו , שיפדוהו וימשכוהו לנפשם. והוא רחוק. יבעתוהו - יפחידוהו , שלא יעמוד; כמו "ובעתתו רוח רעה" (ש"א טז , יד). כמרירי יום - כמו "קטב מרירי" (דב' לב , כד). ויש אומרים , כי הכ"ף נוסף כמו "כחצי הלילה" (ראה שמ' יא , ד); "כמסיגי גבול" (הו' ה , י). ועניין מרירי יום - חוזק החום הדומה לסם המות.

רבנו תם:
יגאלוהו - משקל קל , ומלשון "גואל" (יש' כט , כ) , ותשכון עליו - לשון 'שכן'; כלומר: גואליו ושכיניו. ואינו כן "טוב שכן קרוב מאח רחוק" (מש' כז , י). אלא 'יְגָאֲלוּהוּ' - משקל חזק , אינו מצוי בלשון קרבה (ראה וי' כה , כה) , ואין ליכלוך (ראה מל' א , ז) עינין אצל תשכון. ובספרים מדויקים הוא משקל קל , ומנחם מוכיח (מחברת: 'גאל'). יבעתוהו מבעתים כמרירי יום - שֵׁד הצהרים נקרא 'מרירי' , שכן מצינו "קטב מרירי" (דב' לב , כד); ו"מקטב ישוד צהרים" (תה' צא , ו).

רמב"ן:
יגאלהו - כמו "לחם מגואל" (מל' א , ז); וכן אמר התרגום: "יטנפון יתיה" (ראה תרגום איוב). יבעתוהו כמרירי יום - יבעתוהו החשך והצלמות; שיהיה כל אדם נבעת בו מן החשך והצלמות המושלים בו , כמו מרירי יום - המקללים יומם ונבעתים ממנו. וכן דעת התרגום , שאמר: "יבעתון יתיה היך מרירי יום צערא דאיצטער ירמיה על חורבן בית מקדשא , ויונה באיטלקותיה בימא דטורסיס" (תרגום איוב). ויש מפרשים (ראה ראב"ע) שהכ"ף נוסף , כמו "כחצות הלילה" (שמ' יא , ד); "כמשיגי גבול" (הו' ה , י); וענין מרירי יום - כמו "קטב מרירי" (דב' לב , כד) , והוא אויר הדֶבֶר.

רלב"ג - ביאור המילות:
יגאלהו - יטנפוהו וילכלכוהו. או יהיה הרצון בו שיהיו גואליו וקרוביו חשך וצלמות , בדרך שישכנו עמו תמיד; והכל עולה לענין אחד. כמרירי יום - הוא מענין "עורנו כתנור נכמרו" (איכה ה , י) , רוצה לומר: חמימות היום. ובא במשקל "סגריר" (מש' כז , טו) , והרצון בו שיבעתהו האידים העולים בסבת חמימות היום , עד שימנעו אורו.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
יהיו עם היום ההוא חשך וצלמות בדרך שלא יהיה אור בו; יבעתהו האדים החזקים העולים בסבת חוזק החום מהיום.

ר' משה קמחי - דקדוק המענה:
יגאלוהו - יש אומרים: יסירוהו , וכן "ויגאלו מן הכהונה" (נחמ' ז , סד); ויש אומרים: יהיו גואליו , שיפדוהו מידי האור , על דרך משל. עננה וענן - שני שמות. יבעתוהו - יפחידוהו; או: יכאיבוהו , והוא הנכון; והעד: "לעת מרפא (בנוסחנו: מרפא) והנה בעתה" (יר' ח , טו). כמרירי יום - יש אומרים שהוא מן "קטב מרירי" (דב' לב , כד) , והוא החום [הדומה לחום המות] הממרר הנפש; ומפרשים הכ"ף - נוסף. ולפי דעתי הכ"ף שורש והרי"ש כפול , כדרך "סגריר" (מש' כז , טו) , והמלה מן "כתנור נכמרו" (איכה ה , י) , שטעמו: נתחממו ונוֹקדו; וטעם כמרירי - כטעם מוקדי אש (ראה יש' לג , יד).

ר' משה קמחי - פירוש המענה:
יגאלוהו - יסירוהו מהיותו יום. [כמו "ויגאלו מן הכהונה" (נחמ' ז , סד) , שפירושו: ויוּסרו. ויתכן להיות מן "יש גואל" (רות ג , יב) , עניין 'קרוב' , ופירושו: יהיו קרוביו חשך וצלמות תשכן עליו - על שעור שעותיו. יבעתוהו - יכאיבוהו חומי יום המכאיבים , שלא יהיה ולא יעמד עוד; וזה דרך משל. [כלומר: כמו אותם שהם מרירי יום וקשי מזל , יהיו מבעתים אותו היום בקללתם].

ר' ישעיה מטראני:
יגאלהו חשך וצלמות - מן 'שמר' יאמר 'ישמְרוהו' ולא 'ישמָרהו' , וכן בכל הפעלים; והנה למה אמר יגאלהו בקמץ , ולא בא תחת האל"ף חטף פתח? ואני אומר שזה גורם: כל שהאית"ן שלו יבא בחולם , כמו מן 'שמר' אתה אומר 'ישמור' , 'תשמור' , 'נשמור' - נופל ה'מֶשֶך' מן המ"ם כשתאמר 'ישמְרנו' , 'ישמְרוהו' , ויבא בשבא; וכן 'זכר': 'אזכור' 'יזכור' , 'תזכור' , 'נזכור' - יזכְּרנו. אבל אותן שהאית"ן שלהם יבא בפתח כמו "גאל יגאַל" (וי' כז , יט) , לא יפול הפתח כשתאמר "יגאלנו" (וי' כה , מח). וכן 'זבח' אתה אומר האית"ן: 'אזבח' , 'יזבח' , ואתה אומר "תזבָּחוהו" (וי' יט , ה) "תזבָּחנו" (דב' טו , כא). ואל תאמר שאחה"ע גורם , שהרי מצינו מן 'שכב' - האית"ן שלו 'אשכַּב' , 'ישכב' , ואתה אומר "ישכָּבנה" (דב' כח , ל) , מה שאין כן ב'שמר' , שאתה אומר 'ישמְרנה'. וכן מתחלקין. אבל הציווי - כל שהאית"ן בחולם , אתה אומר הציווי בחולם: מן 'אשמור' , 'שמור' , וכן מן 'אזכור' 'זכור'. וכל שהאית"ן שלו בפתח , כמו 'אקרב': "קרב אתה ושמע" (דב' ה , כד) - מן 'אשמע'; "שכַב" (ש"ב יג , ה) מן 'אשכב'. יבעתוהו כמרירי יום - יפחידוהו שדים הדומים למרירי יום , והוא "קטב מרירי" (דב' לב , כד) השולט ביום; וזהו שאומר "מקטב ישוד צהרים" (תה' צא , ו) - שהוא שולט בצהרים. שכל השדים אינם שולטים אלא בלילה , אבל ביום מתפחדים מבני אדם; וזה שולט אפילו ביום , מרוב חוזקו.
ריכוז קישורים