תנ"ך - אם־אראה
אור
כי
יהל
וירח
יקר
הלך:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אִם־אֶרְאֶ֣ה
א֖וֹר
כִּ֣י
יָהֵ֑ל
וְ֝יָרֵ֗חַ
יָקָ֥ר
הֹלֵֽךְ:
(איוב פרק לא פסוק כו)
אִם־אֶרְאֶה
אוֹר
כִּי
יָהֵל
וְיָרֵחַ
יָקָר
הֹלֵךְ:
(איוב פרק לא פסוק כו)
אם־אראה
אור
כי
יהל
וירח
יקר
הלך:
(איוב פרק לא פסוק כו)
אם־אראה
אור
כי
יהל
וירח
יקר
הלך:
(איוב פרק לא פסוק כו)
עין המסורה:
יהל
-
ב'
(בשני
לשונות
,
אחד
בקמץ
ואחד
בפתח):
יש'
יג
,
כ;
איוב
לא
,
כו.
רש"י:
אם
אראה
אור
כי
יהל
-
חמה
בתקופת
גבורתה
והילה.
וירח
יקר
הולך
-
מגיה
והולך;
כמו
"אור
יקרות"
(זכ'
יד
,
ו);
"כיקר
כרים"
(תה'
לז
,
כ).
ר' יוסף קרא:
אם
אראה
אור
כי
יהל
-
שבועה
היא:
'שנאווי
שוליל
כוס
אשקלירידד'
בלעז.
וירח
יקר
הולך
-
'אילא
לונא
כוס
אקרישנט
אידר'
בלעז.
ופתרון
המילה
כך
הוא:
כך
יזכיני
הקדוש
ברוך
הוא
לראות
שמש
בצאתו
וירח
כי
יגיה
אורו
,
שלא
שמחתי
"כי
רב
חילי"
ולא
עלזתי
"כי
כביר
מצאה
ידי"
(לעיל
,
כה).
ראב"ע:
אם
אראה
אור
-
הוא
השמש.
וירח
יקר
-
בחצי
החדש.
רבנו תם:
אם
אראה
אור
כי
יהל
-
מחוסר
אל"ף
,
כמו
"לא
יהל
ערבי"
(יש'
יג
,
כ);
כי
יאהל
-
נכנס
באהלו
,
בשמים.
וירח
יקר
הולך.
יקר
-
מכוסה
,
כמו
"ויקרות
וקיפאון"
(ראה
זכ'
יד
,
ו);
כלומר:
בעת
אשר
לא
יזרח
השמש
,
ונוגה
והירח
לא
יאיר
,
אלא
מכוסה
והולך.
רמב"ן:
אם
אשמח
כי
רב
חילי
,
אם
אראה
אור
כי
יהל
-
קשורים.
יאמר:
אם
אשמח
ברבות
ממוני
וטובי
,
ובשמחתי
אביט
לאור
השמש
ולירח
היקר.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
אם
הייתי
רואה
השמש
כאשר
יאיר
והירח
שהולך
ממנו
היקר
והאור
הבא
לו
מהשמש
,
והיה
נפתה
לבי
על
זאת
אפילו
בסתר
,
להאמין
כי
השמש
הוא
האלוה
,
להאצילו
על
הירח
זה
האור
ולהגלות
פעולותיו
בזה
העולם
השפל
,
והיתה
נושקת
ידי
לפי
כדי
שלא
אוציא
מפי
מה
שהרהרתי
בלבי?!
הלא
באמת
הייתי
נשמר
מזה
,
רוצה
לומר
,
שלא
להרהר
בלבי
בזה
הדבר
כלל
,
לפי
שהוא
עון
פלילי
,
כי
הייתי
מכחש
לאל
ממעל
אם
עשיתי
כן.
כי
אין
לאדם
שיתיר
לעצמו
לספק
בכמו
זה
הענין
,
כי
אולי
לקוצר
דעתו
יעלם
ממנו
האמת
,
ויבא
להכחיש
שיהיה
האלוה
נמצא.
ר' משה קמחי - פירוש המענה:
אם
אראה
אור
-
הוא
השמש.
וירח
יקר
הולך
-
בהמלאותו.
והטעם
,
שאין
חשך
צרות
לפני.
ויש
אומרים
(רש"י
וראב"ע
לפס'
כז)
,
כי
הקדמונים
היו
עובדים
לשני
המאורות.