תנ"ך - תחת־כל־השמים ישרהו ואורו על־כנפות הארץ:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

תַּֽחַת־כָּל־הַשָּׁמַ֥יִם יִשְׁרֵ֑הוּ וְ֝אוֹר֗וֹ עַל־כַּנְפ֥וֹת הָאָֽרֶץ: (איוב פרק לז פסוק ג)

טקסט וניקוד:

תַּחַת־כָּל־הַשָּׁמַיִם יִשְׁרֵהוּ וְאוֹרוֹ עַל־כַּנְפוֹת הָאָרֶץ: (איוב פרק לז פסוק ג)

טקסט בלבד:

תחת־כל־השמים ישרהו ואורו על־כנפות הארץ: (איוב פרק לז פסוק ג)

תיקון קוראים:

תחת־כל־השמים ישרהו ואורו על־כנפות הארץ: (איוב פרק לז פסוק ג)

רש"י:
תחת כל השמים ישרהו - ראיתיו; כמו "אשורנו" (במ' כד , יז). והם אותם אורות שהברקים מאירים.

רשב"ם:
ישרהו - מטר שלו. ושם דבר הוא של מטר. ואורו - מלה כפולה: מטר שלו יורד על כנפות הארץ אחר קולות רעמים (ראה להלן , ד).

ר' יוסף קרא:
תחת כל השמים ישרהו - ראייתו; כמו "לא תשורנו" (איוב לה , יד). ואורו על כנפות הארץ - הם אורות שהברקים מאירין בשעת ירידת גשמים.

ראב"ע:
תחת כל השמים ישרהו; ואורו - הוא הברק. ואמר רב סעדיה הגאון , כי על המקום ידבר. ואיננו נכון , כי איננו דבק בפסוקים של מעלה ומטה. ומלת ישרהו - כמו "משרת ענבים" (במ' ו , ג). וזה הלשון ידוע בדברי רבותינו ז"ל: שורין (ראה משנה מעשר שני ב , ד). ויש אומרים שהוא מן 'ישר' והוא רחוק.

רבנו תם:
תחת כל השמים ישרהו - יראהו הרואה. ישרהו - כמו "אשורנו" (במ' כג , ט). ואורו - ומטרו , על כנפות הארץ.

רמב"ן:
אף לזאת יחרד לבי - על הפירוש הראשון (ראה פירושו איוב לו , לג) יספר , כי יחרד לבבו בשמעו תשואות קול המון הרעם. והגה - מפי הרעם יצא. הגה הוא הברק. תחת כל השמים ישרהו - מלשון "משרת ענבים" (במ' ו , ג); כי כשממטיר , כל העולם הוא משרה. ואורו - אור הברק על כנפות הארץ; ואחרי הברק ישאג קול הרעם (ראה להלן , ד). זה דעת המפרשים (ראה רש"י). ועל דעתי , יאמר אף לזאת יחרד - אני חרד וירא מלפני האל בראותי אותו דן עמים במטר (ראה איוב לו , לא) , מלבד יתר הדברים אשר איראנו להם; ושמעו אותם איוב וחבריו קול האל ברוגז , כי ירגיז הארץ וירעישנה ברעם כי הדבר מפיו יצא , ותחת כל השמים תהיה מִשׁרָה שלו תכף; ומיד: ומטרות על כנפות הארץ - כפל הענין כמנהג הכתובים.

רלב"ג - ביאור המילות:
ישרהו - כמו "ישרו" (איוב לג , כג). והטעם , שהוא יתיישר לרדת תחת כל השמים , עד שישָמע שם בכל המקומות אשר הענן עליהם. ואמנם אמר זה , לפי שהקול הוא תנועה מגעת אל חוש השמע באמצעות האויר המקבל צורת התנועה ההיא. או יהיה הרצון בישרהו - ילחלחהו; והטעם , שהוא ילחלח הענן וירד ממנו המטר. ואורו על כנפות הארץ - והברק היוצא ממנו ירד למטה על כנפות הארץ. וזה פלא משני צדדים: האחד - שיצא אש מהמקום אשר היו שם המים; והשני - שירד למטה , והנה טבעו שיעלה למעלה.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
שמעו שמוע בחוזק קולו , והדבור אשר יצא מפיו , רוצה לומר: הרעם , שהוא נפלא וחזק עד שתחת כל השמים הוא מתיישר ללכת ולהשמע. ואורו , הוא הברק , יתנועע וירד על כנפות הארץ , וזה גם כן פלא , כי מדרך האש הוא שיתנועע למעלה.

ר' משה קמחי - דקדוק המענה:
ישרהו - על משקל "יבנהו" (איוב כ , יט); וחבירו: "משרת ענבים" (במ' ו , ג). ובלשון רבותינו ז"ל (ראה משנה פסחים ב , ז): אין שורין את המורסן. ויש אומרים: מן "משרא קטרין" (דנ' ה , יב) , ופירושו: מתיר. ואורו - כמשמעו.

ר' משה קמחי - פירוש המענה:
ישרהו - ירטב וילחלח במטר תחת כל השמים. ואחרי המטר יתראה אורו על כנפות הארץ; והכנפות הם הקצוות.

ר' ישעיה מטראני:
תחת כל השמים ישרהו - כל מה שתחת השמים ישרה אותו הענן , כשיבוא הרעם. דבר אחר: ואורו - לשון 'אור' ממש , וזהו אור הברק שהולך על כל כנפות הארץ; ואחריו מיד ישמע קול הרעם. ויש לומר: ואורו - הוא המטר , מתפזר על כנפות הארץ. ענן הנושא את המטר ייקרא 'אור'.
ריכוז קישורים