תנ"ך - יתור
הרים
מרעהו
ואחר
כל־ירוק
ידרוש:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
יְת֣וּר
הָרִ֣ים
מִרְעֵ֑הוּ
וְאַחַ֖ר
כָּל־יָר֣וֹק
יִדְרֽוֹשׁ:
(איוב פרק לט פסוק ח)
יְתוּר
הָרִים
מִרְעֵהוּ
וְאַחַר
כָּל־יָרוֹק
יִדְרוֹשׁ:
(איוב פרק לט פסוק ח)
יתור
הרים
מרעהו
ואחר
כל־ירוק
ידרוש:
(איוב פרק לט פסוק ח)
יתור
הרים
מרעהו
ואחר
כל־ירוק
ידרוש:
(איוב פרק לט פסוק ח)
עין המסורה:
ירוק
-
ג'
,
ב'
חסר
וחד
מלא:
*וי'
טו
,
ח;
במ'
יב
,
יד;
איוב
לט
,
ח.
ידרוש
-
ג'
מלא
(בלישנא):
יח'
כ
,
מ;
איוב
לט
,
ח;
עז'
ד
,
ב.
מסורה גדולה:
ירוק
ג'
ב'
חס'
וחד
מל'
וכי
ירק
הזב
ואביה
ירק
ירק
ואחר
כל
ירוק
ידרוש
.
רש"י:
יתור
הרים
מרעהו
-
הוא
עצמו
תר
לו
מקום
מרעה.
רשב"ם:
יתור
-
כאשר
יאמר
'יתורון'
,
"ישובון"
(איוב
לו
,
י)
,
כן
יאמר
יְתור
,
'ישוב'.
ואחר
כל
ירק
(בנוסחנו:
ירוק)
ידרוש
-
שמבקש
מרעיתו;
וכופל
מלתו.
ר' יוסף קרא:
מי
שלח
פרא
חפשי
ומוסרות
ערוד
מי
פתח.
אשר
שמתי
ערבה
ביתו
ומשכנותיו
מליחה.
ישחק
להמון
קריה
תשואות
נוגש
לא
ישמע
-
כה
חיבורן
ופתרונן
שלשלשה
מקראות
הללו:
אין
לך
אדם
בעולם
,
אם
דר
בארץ
ערבה
ומליחה
,
שלא
יניח
אותו
מדבר
ובא
לו
ליישוב
ונעשה
עבד
לבריות
לשבוע
לחם
,
והפרא
והערוד
הזה
-
שמתי
ערבה
ביתו
ומשכנותיו
מליחה
,
ואע"פ
כן
שלחתיו
חפשי
,
שאין
אדם
יכול
לגדל
פרא
וללמדו
עבדות
בהמה;
ופיתחתי
מוסרותיו
שישחק
להמון
קריה.
תשואות
נוגש
לא
ישמע
-
לא
יגוש
איש
אותו
למלאכתו
,
ששם
בארץ
ערבה
אני
מכלכלו
ומזמן
לו
פרנסתו.
יתור
הרים
מרעהו
-
הוא
בעצמו
תר
ומחפש
לו
מקום
למרעהו.
ואחר
כל
ירוק
ידרוש
-
כפל
מילה.
ערוד
-
חמור
הבר.
תשואות
-
פתרון:
קול
שאון
וקול
הֶרְגֵש.
התקשור
רים
-
אם
תקשור
ראם
לחרוש
במחרישה.
בתלם
עבותו
-
בעבות
תלמו
,
במוסרות
חבל
לקושרהו
ולחרוש
על
תלמי
חרישתו;
כמו
"בגדל
זרועך"
(שמ'
טו
,
טז);
"אל
היכל
קדשך"
(יונה
ב
,
ה)
-
אל
קדוש
היכלך
(תה'
סה
,
ה).
ישדד
-
יתקן
,
כמו
"יפתח
וישדד
אדמתו"
(יש'
כח
,
כד).
רים
-
כמו
'ראם'.
עבדך
-
כמו
'לעבדך'.
ראב"ע:
ירוק
-
העניין:
אחר
כל
מקום
ירוק.
רבנו תם:
יתור
-
כמו
"ויתורו"
(במ'
יג
,
ב);
מחקרי
הרים
מרעהו.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
הנה
לחזקו
ישחק
וילעג
להמון
קריה
ולא
יירא
מהם
ולא
ישמע
תשואות
נוגש;
רוצה
לומר
,
שאין
מי
שינגוש
אותו
וימשול
בו
לחוזקו.
והוא
פלא:
איך
שם
משכנו
במדבר
,
לפי
שאינו
טורף
,
אבל
הוא
אוכל
עשב
וצמח
האדמה
,
עד
שיחפש
הרים
שירעה
בהם
במדבר
,
ואחר
כל
עשב
ידרוש!
ולזה
הוא
מבואר
,
שכמו
זה
הבעל
חיים
,
לא
ישלם
לו
מזונו
כי
אם
לחוזק
השגחתי
,
לפי
שהוא
במקום
לא
יעבד
בו
ולא
יזרע
(ע"פ
דב'
כא
,
ד)
ואין
האדם
ממציא
לו
מזונו
,
והנה
ישלם
לו
בזה
האופן
מזונו
,
עד
שהוא
בזאת
המדרגה
מהחוזק.
ר' משה קמחי - דקדוק המענה:
יתור
-
שם
עשב
,
ואין
לו
דומה.
ויש
אומרים
כי
היו"ד
נוסף
,
מן
"התרים"
(במ'
יד
,
ו);
וכן
"היקום"
(בר'
ז
,
ד)
-
מן
'קמים'.
ירוק
-
שם
תואר
לצמחים.
ר' משה קמחי - פירוש המענה:
ואחר
כל
ירוק
ידרוש
-
ואחר
היות
כל
עשב
ידרוש
מקומו.
או:
ואחר
שירעה
יתור
ההרים
,
ידרוש
כל
ירוק
,
כי
לא
יספיק
לו
היתור.
ר' ישעיה מטראני:
יתור
הרים
מרעהו
-
'תור
הרים';
והוא
שם
הפועל
,
והיו"ד
יתירה.
כמו
שתאמר
"יבול"
(איוב
כ
,
כח)
מן
"בול
הרים"
(איוב
מ
,
כ);
"ואת
כל
היקום"
(דב'
יא
,
ו)
מן
'קם';
אילו
היו"דין
נוספים
בהם.