תנ"ך - עטישתיו
תהל
אור
ועיניו
כעפעפי־שחר:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
עֲֽ֭טִישֹׁתָיו
תָּ֣הֶל
א֑וֹר
וְ֝עֵינָ֗יו
כְּעַפְעַפֵּי־שָֽׁחַר:
(איוב פרק מא פסוק י)
עֲטִישֹׁתָיו
תָּהֶל
אוֹר
וְעֵינָיו
כְּעַפְעַפֵּי־שָׁחַר:
(איוב פרק מא פסוק י)
עטישתיו
תהל
אור
ועיניו
כעפעפי־שחר:
(איוב פרק מא פסוק י)
עטישתיו
תהל
אור
ועיניו
כעפעפי־שחר:
(איוב פרק מא פסוק י)
עין המסורה:
ועיניו
-
י"א:
ש"א
ג
,
ב;
ד
,
טו;
מ"ב
ד
,
לד;
יש'
ו
,
י;
יז
,
ז;
יר'
לב
,
ד;
יח'
יח
,
ו
,
טו;
זכ'
יד
,
יב;
איוב
מא
,
י;
דנ'
י
,
ו.
רש"י:
עטישתיו
תהל
אור
-
בכל
עטישה
ועטישה
שהוא
מתעטש
,
יהל
ותזרח
אור.
תהל
-
כמו
"בהלו
נרו"
(איוב
כט
,
ב).
ועיניו
כעפעפי
שחר
-
עיניו
זורחות
ומאירות
כדמדומי
חמה
,
כמו
לעת
בקר
שהשמש
מתאדמת.
רשב"ם:
עטישותיו
תהל
אור
-
בכל
עטישה
ועטישה
שהוא
מתעטש
,
תהל
ותזריח
אור
מפיו
,
מן
הלהבה
היוצאה
ממנה.
תהל
-
כמו
"בהלו
נרו"
(איוב
כט
,
ג).
ועיניו
כעפעפי
שחר
-
עיניו
זורחות
ומאירות
כאדמומי
חמה
,
כמו
לעת
הבוקר
,
שהשמש
מאדמת.
ר' יוסף קרא:
עטישותיו
תהל
אור
―
כל
עטישה
ועטישה
שהוא
מתעטש
תהל
ותזריח
אור
מפניו
מן
ההבל
היוצא
מפיו.
תהל
-
כמו
"בהילו
נר"
(איוב
כט
,
ג).
ועיניו
כעפעפי
שחר
-
עיניו
זוהרות
ומאירות
כדמדומי
חמה
,
כמו
לעת
הבוקר
שהשמש
מְאַדַּמְתוֹ.
ראב"ע:
עטישותיו
-
ידוע
מדברי
רבותינו
ז"ל
(ראה
משנה
תמיד
ג
,
ח).
רבנו תם:
עטישותיו
-
פתרונו
לפי
עניינו:
כשהוא
מתעטש
ומוציא
מנחיריו
עשן
ואש
,
תהל
אור
-
יגיה
אור.
תהל
-
לשון
נקיבה.
ויש
לפרש
וכי
מעטישותיו
תהל
אתה
,
איוב
,
את
האור.
כעפעפי
-
כמו
"ואל
יראה
בעפעפי
שחר"
(איוב
ג
,
ט).
רמב"ן:
עטישותיו
תהל
אור
-
כי
יתעטש
יתפזרו
המים.
או:
יוציא
ראשו
ויהל
האור
,
כי
עיניו
כעפעפי
השחר
-
גדולים
ומאירים.
רלב"ג - ביאור המילות:
עטישותיו
-
הוא
מענין
עטוש.
כעפעפי
שחר
-
הוא
המקום
מהאופק
שיזרח
ממנו
השמש
,
שהוא
מאיר
טרם
זרוח
השמש
כמו
שעה
וחומש
שעה.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
מעטישותיו
תבער
ותדלק
אש
ליתרון
חומו
,
כאילו
אש
יצא
מקרבו;
ועיניו
הם
מאירים
כעפעפי
שחר.
ר' ישעיה מטראני:
עטישותיו
תהל
אור
-
כל
עטישה
שלו
תהל
אור
-
בים
,
שמגרש
הים
מלפניו
,
והבל
פיו
מוציא
אור.