תנ"ך - היאכל תפל מבלי־מלח אם־יש־טעם בריר חלמות:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הֲיֵאָכֵ֣ל תָּ֭פֵל מִבְּלִי־מֶ֑לַח אִם־יֶשׁ־טַ֝עַם בְּרִ֣יר חַלָּמֽוּת: (איוב פרק ו פסוק ו)

טקסט וניקוד:

הֲיֵאָכֵל תָּפֵל מִבְּלִי־מֶלַח אִם־יֶשׁ־טַעַם בְּרִיר חַלָּמוּת: (איוב פרק ו פסוק ו)

טקסט בלבד:

היאכל תפל מבלי־מלח אם־יש־טעם בריר חלמות: (איוב פרק ו פסוק ו)

תיקון קוראים:

היאכל תפל מבלי־מלח אם־יש־טעם בריר חלמות: (איוב פרק ו פסוק ו)

מסורה קטנה:
היאכל - ל'; בריר - ל'; חלמות - ל'.

רש"י:
היאכל תפל - דבר שהוא בלי מלח וצריך להמליחו , ולא נמלח , קרוי תפל בלשון משנה (שבת קכח , א). אם יש טעם בריר הבא מחמת החלמות - כשאוכל דבר חזק שמרבה ריר ורוק , כגון שום; כלומר: וכי סבורים אתם שיהו מתקבלות תשובות שאין בהם ממש?! ריר - כמו "וירד רירו על זקנו" (ש"א כא , יד). חלמות - כמו "יחלמו בניהם" (איוב לט , ד) , לשון חוזק. ויש פותרים לשון 'חלום'; ואין נראה בעיני , מפני דגשות הלמ"ד.

רשב"ם:
היאכל תפל - אם ישבע אדם , אם ייטב לבו באכילת דבר שאינו מלוח? כך איני יכול להעלים צרותיי; כי לא על חנם אני צועק. אם יש טעם - כופל מלתו. ועכשיו יתכן המקרא להיות כפול על "הינהק פרא עלי דשא" (לעיל , ה).

ר' יוסף קרא:
היאכל תפל מבלי מלח - ראית מימיך שישבע אדם ויערב לו באכילת דבר שאינו מלוח? כמו כן , היתכן שאצעק בחינם? דבר הצריך להימלח ואינו מלוח נקרא בלשון משנה (ראה נידה ט , ו) 'תפל'. אם יש טעם בריר חלמות - פתרון: אם יש טעם בריר החלבון שלביצה הבא מחלמון בזמן שנאכל בלי מלח? וכך בלשון משנה (ראה ע"ז מ , א): חלמון מבפנים וחלבון מבחוץ. וכשם שאין טעם בריר שלחלמות כשנאכל בלי מלח , כמו כן אין טעם בצעקת הצועק כשצועק על לא דבר; אלא לא על חנם אני צועק. ולא תאמר שכל כעסי אינו אלא משום

ראב"ע:
ועוד , שתדברו דברים שאין בהם ממש , וזה טעם היאכל תפל מבלי מלח. חלמות - בדברי רבותינו (ראה ע"ז מ , א): חלמון מבפנים. ויש אומרים שהוא ריר צמח; גם הוא בלשונם 'החלמה'.

רבנו תם:
היאכל תפל - כלומר: הנשמעים דברי רוח כיוצא בשם אליפז , אם יש טעם בריר חלמות - "כאשר יחלום הצמא והנה שותה" (יש' כט , ח) , הוא קרוי ריר היוצא מפיו , היש בו טעם? הלא כאשר יעור משנתו "והקיץ , והנה עיף ונפשו שוקקה" (שם). גם אני לא אתאונן חנם , וגם דבריכם ריר חלומות. חלמות - כמו "חלום חלמתי" (בר' מא , טו) , ולא מצינו סימוך במקרא. וכן הדין שאזעק ואתאונן , שהרי מה שאותה נפשי לנגוע אליהם המה עמדי כדוי לחמי - כמלבוש בשרי; שבגדים המלאים שחין אבעבועות (ע"פ שמ' ט , י) , שהייתי קץ מלנגוע בהם , המה מלבושיי ומדיי , שגופי מלא שחין. דוי - כמו "ויכרת את מדויהם" (ש"ב י , ד). לחמי - בשרי , כמו "ולחומם כגללים" (צפ' א , יז); "וימטר עלימו בלחומו" (איוב כ , כג). ויש לפרש מאנה לנגוע - היא נגע צרעת , דכתיב ביה "טמא יקרא" (וי' יג , מה) , ו"סורו טמא קראו למו סורו סורו אל תגעו" (איכה ד , טו); המה כדוי לחמי המה - הנגעים כמדוה בשרי; שגופו מלא נגע צרעת , ופרחה בכולו. ויש מפרשים (ראה רש"י) דוי לחמי מַפָּת הלֶחֶם; ואין נראה.

רמב"ן:
היאכל תפל מבלי מלח - יאמר להם: דבריכם אינם נכנסים באזני , כי דבר תפל אינו נאכל לרצון , ואין טעם במי חלמון הביצה. תפל - הוא המאכל האפוי מבלי מלח; וכן יקראו חומר הלבנה בלא תבן: "והנם טחים אותו תפל" (יח' ג , י). חלמון הוא אודם הביצה בלשון משנה (ראה תרומות י , יב). והלובן בהיותו חי יקרא ריר , מלשון "ויורד רירו אל זקנו" (ש"א כא , יד); ואז אין בו טעם. ויתכן היות הפסוק נמשך , כלומר: היאכל תפל מבלי מלח - ויש בו טעם , או שיקרא ריר החלמות בלא טעם; כי כן יקראו הרופאים כל כיוצא בזה שאיננו מר או מתוק ומליח ועפיץ וקפיץ (ראה שבת עט , א) וחמוץ וחריף ודשן.

רלב"ג - ביאור המילות:
בריר חלמות - הוא ריר הבריא , מ"החלימני (בנוסחנו: ותחלימני) והחייני" (יש' לח , טז). רצה בזה , שאין טעם בריר הבריא , ואולם בריר החולה - יש בו טעם , לפי הליחה הגוברת עליו. או יהיה בריר חלמות - ריר מלובן הביצה שהיא כלה חלמון תחלה , ואחר יברור הטבע ממנה החלק היותר דק , והוא החלבון; והנה הריר ההוא לא ימצא בו טעם.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
היאכל דבר תפל מבלי מלח יתן לו טעם? אם יש טעם בריר חלמות , רוצה לומר: הבריא? כן אני לרוב חוליי לא אמצא טעם במזוני.

ר' משה קמחי - דקדוק המענה:
תפל - פירשתי (איוב א , כב). בריר - מן "ויורד רירו" (ש"א כא , יד). חלמות - ידוע מדברי רבותינו ז"ל (ראה משנה תרומות י , יב) , והוא המכורכם שבתוך הביצה.

ר' משה קמחי - פירוש המענה:
היאכל - פירושו: אין לי טעם במה שאוכל , כי הוא כתפל שאין בו מלח; ותמאן לגעת נפשי במאכלים , המה הדומים לתפל ולריר , נמאסים כחליי בשרי. על כן אמר אחריו: מי יתן תבא (בנוסחנו: תבוא) שאלתי - זהו "וידכאני" (להלן , ט). ותקותי - שאני מחכה למות. ויש אומרים , שדמה חביריו לפרא ולשור (ראה לעיל , ה) , כי אינם צועקים כמוהו , בהיותם שלוים; ודבריהם - כתפל שאין בו טעם. והנגעים שמאנה נפשי לגעת בהם קודם צרתי , הם מדמים לחליי בשרי.

ר' ישעיה מטראני:
היאכל תפל מבלי מלח - כל דבר הצריך מלח ואין בו , כגון דג ובשר , יקרא תפל. וחלמות הוא ידוע בלשון משנה (כלאים א , ח): אין נותנין זרע דלעת לתוך החלמות. והוא 'מלבא' בלעז , ואין שום טעם בריר היוצא ממנה. גם כן הם דבריהם בלי טעם.
ריכוז קישורים