תנ"ך - ויקרא
משה
אל־מישאל
ואל
אלצפן
בני
עזיאל
דד
אהרן
ויאמר
אלהם
קרבו
שאו
את־אחיכם
מאת
פני־הקדש
אל־מחוץ
למחנה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּקְרָ֣א
מֹשֶׁ֗ה
אֶל־מִֽישָׁאֵל֙
וְאֶ֣ל
אֶלְצָפָ֔ן
בְּנֵ֥י
עֻזִּיאֵ֖ל
דֹּ֣ד
אַהֲרֹ֑ן
וַיֹּ֣אמֶר
אֲלֵהֶ֗ם
קִ֠רְב֞וּ
שְׂא֤וּ
אֶת־אֲחֵיכֶם֙
מֵאֵ֣ת
פְּנֵי־הַקֹּ֔דֶשׁ
אֶל־מִח֖וּץ
לַֽמַּחֲנֶֽה:
(ויקרא פרק י פסוק ד)
וַיִּקְרָא
מֹשֶׁה
אֶל־מִישָׁאֵל
וְאֶל
אֶלְצָפָן
בְּנֵי
עֻזִּיאֵל
דֹּד
אַהֲרֹן
וַיֹּאמֶר
אֲלֵהֶם
קִרְבוּ
שְׂאוּ
אֶת־אֲחֵיכֶם
מֵאֵת
פְּנֵי־הַקֹּדֶשׁ
אֶל־מִחוּץ
לַמַּחֲנֶה:
(ויקרא פרק י פסוק ד)
ויקרא
משה
אל־מישאל
ואל
אלצפן
בני
עזיאל
דד
אהרן
ויאמר
אלהם
קרבו
שאו
את־אחיכם
מאת
פני־הקדש
אל־מחוץ
למחנה:
(ויקרא פרק י פסוק ד)
ויקרא
משה
אל־מישאל
ואל
אלצפן
בני
עזיאל
דד
אהרן
ויאמר
אלהם
קרבו
שאו
את־אחיכם
מאת
פני־הקדש
אל־מחוץ
למחנה:
(ויקרא פרק י פסוק ד)
תרגום אונקלוס:
וּקרָא
מֹשֶׁה
לְמִישָׁאֵל
וּלאֶלצָפָן
בְּנֵי
עֻזִיאֵל
אַחבּוּהִי
דְאַהֲרֹן
וַאֲמַר
לְהוֹן
קְרוּבוּ
טוּלוּ
יָת
אֲחֵיכוֹן
מִן
קֳדָם
קֻדשָׁא
לְמִבַּרָא
לְמַשׁרִיתָא
:
עין המסורה:
קרבו
-
ה'
בתרי
טעמין
(תלישא
וגרש
או
גרשיים):
בר'
ה
,
כט;
וי'
י
,
ד;
מ"ב
יז
,
יג;
יח'
מח
,
י;
צפ'
ב
,
טו.
מאת
פני
-
ה':
בר'
כז
,
ל;
שמ'
י
,
יא;
*וי'
י
,
ד;
מ"ב
טז
,
יד;
איוב
ב
,
ז.
מסורה גדולה:
מאת
פני
ה'
מאת
פני
יצחק
מאת
פני
פרעה
מאת
פני
הקדש
ויקרב
מאת
פני
הבית
ויצא
השטן
מאת
פני
יי'
בתר'.
רש"י:
דד
אהרן
-
עוזיאל
אחי
עמרם
היה
,
שנאמר
"ובני
קהת
[עמרם
ויצהר
וחברון
ועזיאל]"
(שמ'
ו
,
יח).
שאו
את
אחיכם
-
כאדם
שאומר:
העבר
המת
מלפני
הכלה
(ראה
ויק"ר
כ
,
ד)
,
שלא
לערבב
את
השמחה.
ראב"ע:
שאו
את
אחיכם
מאת
פני
הקדש
-
יש
אומרים
(ראה
תו"כ
שמיני
מילואים
פרשתא
א
,
לה)
כי
הקטרת
היתה
לפני
מזבח
העולה
,
והלוים
נכנסים
שם;
ויש
אומרים
(ראה
שם)
שהיתה
על
מזבח
הקטרת
,
ומשה
הוציאם
מאהל
מועד.
פני
הקדש
-
היא
החצר
כנגד
המחנה
,
כאשר
פרשתי
(וי'
ו
,
כג).
רמב"ן:
קרבו
שאו
את
אחיכם
-
מצאתי
ב'תורת
כהנים'
בפרשת
מלואים
(שמיני
פרשתא
א
,
לה):
רבי
אליעזר
אומר:
לא
מתו
אלא
בחוץ
,
מקום
שהלויים
מותרים
ליכנס
,
שנאמר
"ויקרבו
וישאום
בכתנותם"
(להלן
,
ה);
אם
כן
למה
נאמר
"וימותו
לפני
יי'"
(לעיל
,
ב)?
-
נְגפם
המלאך
והוציאם
לחוץ.
רבי
עקיבא
אומר:
לא
מתו
אלא
בפנים
,
שנאמר
"וימותו
לפני
יי'";
אם
כן
למה
נאמר
"ויקרבו
וישאום
בכתנותם"?
-
שהטילו
בהן
חכות
של
ברזל
וגררום
והוציאום
לחוץ.
עד
כאן
בבריתא.
והטעם
,
שאע"פ
שגם
הכהנים
אסורים
לבא
בהיכל
אלא
בשעת
עבודה
,
אינו
אלא
בביאה
ריקנית
,
אבל
להוציא
משם
טומאה
או
לבדק
הבית
,
שנינו
ב'תורת
כהנים'
(אמור
פרשתא
ג
פרק
ג
,
יא):
יכול
לא
יכנס
לעשות
רקיעות?
תלמוד
לומר:
"אך"
(וי'
כא
,
כג);
כך
היא
מצותן:
הכהנים
נכנסין
שם
,
אם
אין
כהנים
-
לויים
נכנסין;
אם
אין
טהורים
,
נכנסים
טמאים;
אם
אין
תמימים
,
נכנסין
בעלי
מומין.
ועכשו
,
היום
הזה
אין
שם
כהנים
,
שהרי
נצטוו
שלא
יִטמאו
להם
,
אבל
כיון
שהיה
אפשר
בחכות
ובגרירה
,
לא
היו
רשאין
ליכנס
שם.
ועל
דעת
רבי
אליעזר:
מפני
שאמר
הכתוב
"ויקרבו"
סבר
שהיו
בחוץ
,
ולכך
לא
אמר
'ויגררום
בכתנותם'.
וטעם
"בכותנותם"
-
כי
היו
לובשים
בגדי
כהונה
,
והנה
צוה
משה
להוציא
אותם
אל
מחוץ
למחנה
,
ושם
יפשיטום
בגדי
הכהונה
וילבישום
תכריכי
המתים
,
ויקברו
אותם
כמנהגם
בשאר
המתים
במדבר.
והנה
אחר
כן
טהרו
הבגדים
הקדושים
והיו
לשאר
הכהנים.