תנ"ך - ויקרא משה אל־מישאל ואל אלצפן בני עזיאל דד אהרן ויאמר אלהם קרבו שאו את־אחיכם מאת פני־הקדש אל־מחוץ למחנה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּקְרָ֣א מֹשֶׁ֗ה אֶל־מִֽישָׁאֵל֙ וְאֶ֣ל אֶלְצָפָ֔ן בְּנֵ֥י עֻזִּיאֵ֖ל דֹּ֣ד אַהֲרֹ֑ן וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם קִ֠רְב֞וּ שְׂא֤וּ אֶת־אֲחֵיכֶם֙ מֵאֵ֣ת פְּנֵי־הַקֹּ֔דֶשׁ אֶל־מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה: (ויקרא פרק י פסוק ד)

טקסט וניקוד:

וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל־מִישָׁאֵל וְאֶל אֶלְצָפָן בְּנֵי עֻזִּיאֵל דֹּד אַהֲרֹן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם קִרְבוּ שְׂאוּ אֶת־אֲחֵיכֶם מֵאֵת פְּנֵי־הַקֹּדֶשׁ אֶל־מִחוּץ לַמַּחֲנֶה: (ויקרא פרק י פסוק ד)

טקסט בלבד:

ויקרא משה אל־מישאל ואל אלצפן בני עזיאל דד אהרן ויאמר אלהם קרבו שאו את־אחיכם מאת פני־הקדש אל־מחוץ למחנה: (ויקרא פרק י פסוק ד)

תיקון קוראים:

ויקרא משה אל־מישאל ואל אלצפן בני עזיאל דד אהרן ויאמר אלהם קרבו שאו את־אחיכם מאת פני־הקדש אל־מחוץ למחנה: (ויקרא פרק י פסוק ד)

תרגום אונקלוס:
וּקרָא מֹשֶׁה לְמִישָׁאֵל וּלאֶלצָפָן בְּנֵי עֻזִיאֵל אַחבּוּהִי דְאַהֲרֹן וַאֲמַר לְהוֹן קְרוּבוּ טוּלוּ יָת אֲחֵיכוֹן מִן קֳדָם קֻדשָׁא לְמִבַּרָא לְמַשׁרִיתָא :

עין המסורה:
קרבו - ה' בתרי טעמין (תלישא וגרש או גרשיים): בר' ה , כט; וי' י , ד; מ"ב יז , יג; יח' מח , י; צפ' ב , טו. מאת פני - ה': בר' כז , ל; שמ' י , יא; *וי' י , ד; מ"ב טז , יד; איוב ב , ז.

מסורה גדולה:
מאת פני ה' מאת פני יצחק מאת פני פרעה מאת פני הקדש ויקרב מאת פני הבית ויצא השטן מאת פני יי' בתר'.

רש"י:
דד אהרן - עוזיאל אחי עמרם היה , שנאמר "ובני קהת [עמרם ויצהר וחברון ועזיאל]" (שמ' ו , יח). שאו את אחיכם - כאדם שאומר: העבר המת מלפני הכלה (ראה ויק"ר כ , ד) , שלא לערבב את השמחה.

ראב"ע:
שאו את אחיכם מאת פני הקדש - יש אומרים (ראה תו"כ שמיני מילואים פרשתא א , לה) כי הקטרת היתה לפני מזבח העולה , והלוים נכנסים שם; ויש אומרים (ראה שם) שהיתה על מזבח הקטרת , ומשה הוציאם מאהל מועד. פני הקדש - היא החצר כנגד המחנה , כאשר פרשתי (וי' ו , כג).

רמב"ן:
קרבו שאו את אחיכם - מצאתי ב'תורת כהנים' בפרשת מלואים (שמיני פרשתא א , לה): רבי אליעזר אומר: לא מתו אלא בחוץ , מקום שהלויים מותרים ליכנס , שנאמר "ויקרבו וישאום בכתנותם" (להלן , ה); אם כן למה נאמר "וימותו לפני יי'" (לעיל , ב)? - נְגפם המלאך והוציאם לחוץ. רבי עקיבא אומר: לא מתו אלא בפנים , שנאמר "וימותו לפני יי'"; אם כן למה נאמר "ויקרבו וישאום בכתנותם"? - שהטילו בהן חכות של ברזל וגררום והוציאום לחוץ. עד כאן בבריתא. והטעם , שאע"פ שגם הכהנים אסורים לבא בהיכל אלא בשעת עבודה , אינו אלא בביאה ריקנית , אבל להוציא משם טומאה או לבדק הבית , שנינו ב'תורת כהנים' (אמור פרשתא ג פרק ג , יא): יכול לא יכנס לעשות רקיעות? תלמוד לומר: "אך" (וי' כא , כג); כך היא מצותן: הכהנים נכנסין שם , אם אין כהנים - לויים נכנסין; אם אין טהורים , נכנסים טמאים; אם אין תמימים , נכנסין בעלי מומין. ועכשו , היום הזה אין שם כהנים , שהרי נצטוו שלא יִטמאו להם , אבל כיון שהיה אפשר בחכות ובגרירה , לא היו רשאין ליכנס שם. ועל דעת רבי אליעזר: מפני שאמר הכתוב "ויקרבו" סבר שהיו בחוץ , ולכך לא אמר 'ויגררום בכתנותם'. וטעם "בכותנותם" - כי היו לובשים בגדי כהונה , והנה צוה משה להוציא אותם אל מחוץ למחנה , ושם יפשיטום בגדי הכהונה וילבישום תכריכי המתים , ויקברו אותם כמנהגם בשאר המתים במדבר. והנה אחר כן טהרו הבגדים הקדושים והיו לשאר הכהנים.
ריכוז קישורים