תנ"ך - אך מעין ובור מקוה־מים יהיה טהור ונגע בנבלתם יטמא:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אַ֣ךְ מַעְיָ֥ן וּב֛וֹר מִקְוֵה־מַ֖יִם יִהְיֶ֣ה טָה֑וֹר וְנֹגֵ֥עַ בְּנִבְלָתָ֖ם יִטְמָֽא: (ויקרא פרק יא פסוק לו)

טקסט וניקוד:

אַךְ מַעְיָן וּבוֹר מִקְוֵה־מַיִם יִהְיֶה טָהוֹר וְנֹגֵעַ בְּנִבְלָתָם יִטְמָא: (ויקרא פרק יא פסוק לו)

טקסט בלבד:

אך מעין ובור מקוה־מים יהיה טהור ונגע בנבלתם יטמא: (ויקרא פרק יא פסוק לו)

תיקון קוראים:

אך מעין ובור מקוה־מים יהיה טהור ונגע בנבלתם יטמא: (ויקרא פרק יא פסוק לו)

תרגום אונקלוס:
בְּרַם מַעיָן וְגוּב בֵּית כְּנֵישָׁת מַיָא יְהֵי דְכֵי וּדיִקרַב בִּנבִילַתהוֹן יְהֵי מְסָאַב :

עין המסורה:
ונגע... יטמא - ב' חסר 'עד הערב' (יש שני פסוקים בהם כתוב 'נגע... יטמא' או 'הנגע... יטמא' בלי תוספת המלים 'עד הערב'): וי' יא , כו , לו. בנבלתם יטמא - ג': וי' יא , כד , כז , לו.

מסורה קטנה:
ונגע - ל' , ב' חס' עד הערב; בנבלתם יטמא - ג'.

רש"י:
אך מעין ובור מקוה מים - המחוברים לקרקע , אין מקבלין טומאה. ועוד יש ללמוד: יהיה טהור - הטובל בהן מטומאתו. ונוגע בנבלתם יטמא - אפילו הוא בתוך מעין ובור ונוגע בטומאה , יטמא. שלא תאמר קל וחומר: אם מטהר את הטמאים מטומאתם , קל וחומר שיציל את הטהור מלִטמא; לכך נאמר ונוגע בנבלתם יטמא (ראה תו"כ שמיני פרשתא ט , ה).

רשב"ם:
אך מעיין ובור - לפי הפשט: אין מקבלים טומאה מים המכונסים בקרקע , אלא כמו שפירש למעלה "משקה אשר ישָתה בכל כלי יטמא" (לעיל , לד).

ראב"ע:
'באר' בלשון הקדש לשון נקבה , והיא הנובעת; וכן "כהקיר בּיר מימיה" (יר' ו , ז). ובור - כרוי או חפור למטר השמים. אם כן תהיה הבאר כמו המעין , ואין צורך להזכיר הנחל. ויהי מקוה מים סמוך אל בור - כי יש בור אין בו מים (ראה בר' לז , כד). ויש אומרים כי חסר ו"ו הוא , כמו "ראובן שמעון" (שמ' א , ב); "שמש ירח" (חב' ג , יא). ונוגע בנבלתם - המים הנוגעים בנבלתם יהיו טמאים.

רמב"ן:
אך מעיין ובור מקוה מים יהיה טהור - יאמר שאין המים במקוה מקבלין טומאה בחבורן לקרקע אם יפול בהן הטומאה. ואמר: ונוגע בנבלתם יטמא - ושיעורו: ומים אשר נוגע בנבלתם יטמא; כי המים התלושין אשר יגעו הם בנבלתם יטמאו , כי במקוה לא יגעו המים בנבלתם , אבל נבלתם יפול אל תוכו; והזכיר המים בלשון יחיד כדרך "מי נדה לא זורק עליו" (במ' יט , יג). או שיאמר הכתוב: וכל נוגע בנבלתם יטמא , והכונה לרבות המים והמשקין הנזכרים (לעיל , לד). ועל הכלל: כי בא זה ללמד על המים שהם מקבלים טומאה בתלוש ולא במחובר , כי לא הוזכר זה עד עתה. וב'תורת כהנים' (שמיני פרשתא ט , ו): רבי יוסי הגלילי אומר: הנוגע בנבלתם יטמא - במגע הן מטמאין , ולא במשא. וגם זה יתכן , שיחזור אל כל הענינים הנזכרים , ויאמר , שאין לשרצים , רק טומאת מגע. ועוד לרבותינו בכתוב הזה מדרשים ביתור הלשון , וכולם הלכה למשה מסיני. והזכיר טהרת המקוה והמים המחוברים בשרצים , והוא הדין לנבלות , אך המתין עד שהשלים להזכיר כל מיני המטמאין , או בעבור שדרך השרצים למות במעין ובור; וכבר הזכרתי דעתי (לעיל , לב).

רלב"ג:
אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור - רוצה לומר: אך לא יהיה זה הדין נוהג במשקין אלו , כי המעין , והבור אשר בו מקוה מים , הוא טהור אע"פ שנפל מנבלתם בו - שלא יטמא המקום ההוא , ולא המים אם לא נתלשו ממנו , כמו שקדם (לעיל , לד). ונוגע בנבלתם יטמא - למדנו , שאע"פ שהנבלה לא תטמא המים שם , לא תטהר הנבלה בבואה במעין או במקוה , אבל הנוגע בנבלתה שם מהדברים שיקבלו טומאה ממנה - יטמאו. או כפל המאמר בזה , להורות שנבלתם מטמאה במגע לבד , לא במשא , כמו העניין בנבלת הבהמה שמטמאה במשא.
ריכוז קישורים