תנ"ך - ובשר
כי־יהיה
בו־בערו
שחין
ונרפא:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וּבָשָׂ֕ר
כִּֽי־יִהְיֶ֥ה
בֽוֹ־בְעֹר֖וֹ
שְׁחִ֑ין
וְנִרְפָּֽא:
(ויקרא פרק יג פסוק יח)
וּבָשָׂר
כִּי־יִהְיֶה
בוֹ־בְעֹרוֹ
שְׁחִין
וְנִרְפָּא:
(ויקרא פרק יג פסוק יח)
ובשר
כי־יהיה
בו־בערו
שחין
ונרפא:
(ויקרא פרק יג פסוק יח)
ובשר
כי־יהיה
בו־בערו
שחין
ונרפא:
(ויקרא פרק יג פסוק יח)
עין המסורה:
ובשר
-
ח':
בר'
ב
,
כג;
*שמ'
כב
,
ל;
*וי'
יג
,
יח;
מ"א
יז
,
ו
(פעמיים);
יח'
לז
,
ח;
איוב
י
,
יא;
דנ'
י
,
ג.
מסורה גדולה:
ובשר
ח'
זאת
הפעם
עצם
מעצמי
ובשר
בשדה
טרפה
ובשר
כי
יהיה
בו
בערו
והערבים
מביאים
לו
ב'
בו
ובשר
עלה
לחם
חמדות
עור
ובשר.
רש"י:
שחין
-
לשון
חימום;
שנתחמם
הבשר
בליקוי
הבא
לו
מחמת
מכה
,
שלא
מחמת
האוּר.
[ונרפא
-
ה
שחין
העלה
ארוכה
,
ובמקומו
העלה
נגע
אחר.]
רשב"ם:
שחין
-
פירשו
רבותינו
(ראה
משנה
נגעים
ט
,
א):
שבא
על
ידי
חמימות
מלקות
שהכוהו;
אבל
שחין
של
"מכות
אש"
(להלן
,
כד)
הוא
שבא
על
ידי
חמימות
אש.
ר' יוסף בכור שור:
שחין
-
חימום
הבא
שלא
מחמת
האש;
"מכוה"
(להלן
,
כח)
-
מחמת
האש.
כמו
שפירשו
רבותינו:
איזה
שחין
,
איזה
מכוה
וכו'
-
בחולין
(ח
,
א)
מייתי
לה.
ואין
חילוק
בין
שחין
ומכוה;
וחלקו
לשתי
פרשיות
,
לומר
,
שבחצי
גריס
שחין
וחצי
גריס
מכוה
-
אין
מצטרפין
,
כדמוכח
בחולין
(שם)
גבי
ההיא
הילכתא
דלִבֵּן
שפוד
,
דקבעי:
אי
משום
שחין
נידון
,
אי
משום
מכוה
נדון.
רלב"ג:
ובשר
כי
יהיה
בו
בעורו
שחין
ונרפא
-
הנה
השחין
יורה
לפי
הוראת
הגדר
על
מה
שיפסד
בו
העור
בסבת
חום
שאינו
חום
אש;
וכשהיה
זה
בסבת
חום
אש
,
יקָרא
"מכות
אש"
(להלן
,
כד).
וזה
החום
בכלל
,
איך
שיהיה
,
הוא
חום
נכרי
,
ולזה
אפשר
שיתחדש
ממנו
העפוש
במקומו
,
ויתחדש
שם
צרעת.
אלא
שזה
לא
יהיה
בעת
שהוא
מוציא
מוגלא
במקום
השחין
והמכוה
,
אבל
יהיה
אחר
שהתחיל
לעשות
עור
חלוש
,
ולזה
אמר
"צרבת
השחין
הוא"
כמו
שיתבאר
(להלן
,
כג).
ולזה
אמר
ונרפא
-
רוצה
לומר
,
שיהיה
נרפא
באופן
שיהיה
שם
במקומו
מה
שידמה
לעור
,
ואז
יוכל
להתחדש
בו
שאת
או
בהרת;
ולזה
לא
ירצה
באמרו
ונרפא
-
שיהיה
נרפא
בשלמות.