תנ"ך - והצרוע
אשר־בו
הנגע
בגדיו
יהיו
פרמים
וראשו
יהיה
פרוע
ועל־שפם
יעטה
וטמא
׀
טמא
יקרא:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהַצָּר֜וּעַ
אֲשֶׁר־בּ֣וֹ
הַנֶּ֗גַע
בְּגָדָ֞יו
יִהְי֤וּ
פְרֻמִים֙
וְרֹאשׁוֹ֙
יִהְיֶ֣ה
פָר֔וּעַ
וְעַל־שָׂפָ֖ם
יַעְטֶ֑ה
וְטָמֵ֥א
׀
טָמֵ֖א
יִקְרָֽא:
(ויקרא פרק יג פסוק מה)
וְהַצָּרוּעַ
אֲשֶׁר־בּוֹ
הַנֶּגַע
בְּגָדָיו
יִהְיוּ
פְרֻמִים
וְרֹאשׁוֹ
יִהְיֶה
פָרוּעַ
וְעַל־שָׂפָם
יַעְטֶה
וְטָמֵא
׀
טָמֵא
יִקְרָא:
(ויקרא פרק יג פסוק מה)
והצרוע
אשר־בו
הנגע
בגדיו
יהיו
פרמים
וראשו
יהיה
פרוע
ועל־שפם
יעטה
וטמא
׀
טמא
יקרא:
(ויקרא פרק יג פסוק מה)
והצרוע
אשר־בו
הנגע
בגדיו
יהיו
פרמים
וראשו
יהיה
פרוע
ועל־שפם
יעטה
וטמא
׀
טמא
יקרא:
(ויקרא פרק יג פסוק מה)
תרגום אונקלוס:
וּסגִירָא
דְּבֵיהּ
מַכתָּשָׁא
לְבוּשׁוֹהִי
יְהוֹן
מְבַזְעִין
וְרֵישֵׁיהּ
יְהֵי
פְרִיעַ
וְעַל
סָפָם
כַּאֲבִילָא
יִתעַטַף
וְלָא
תִסתָּאֲבוּ
וְלָא
תִסתָּאֲבוּ
יִקרֵי
:
עין המסורה:
וראשו
-
ד':
בר'
יא
,
ד;
כח
,
יב;
וי'
יג
,
מה;
איוב
כ
,
ו.
פרוע
-
ב'
(חד
מלא
וחד
חסר):
*שמ'
לב
,
כה;
וי'
יג
,
מה.
יעטה
-
ד':
וי'
יג
,
מה;
יר'
מג
,
יב;
תה'
פד
,
ז;
קט
,
יט.
רש"י:
פרומים
-
קרועים.
פרוע
-
מגודל
פרע
(ראה
תו"כ
תזריע
נגעים
פרק
יב
,
ה).
ועל
שפם
יעטה
-
כאבל
(ראה
שם
,
ז).
שפם
-
שער
השפתים
,
'גרנון'
בלעז.
וטמא
טמא
יקרא
-
משמיע
שהוא
טמא
,
ויפרשו
ממנו.
ראב"ע:
בגדיו
יהיו
פרומים
-
כמו
"קרועים"
(ש"א
ד
,
יב);
להכירו
ללכת
במנהג
משונה.
או
טעמו
כענין
אָבֵל
,
על
כן
בגדיו
פרומים
וראשו
פרוע;
והטעם
,
שיתאבל
על
מעשיו
,
כי
בעבור
רוע
מעשיו
בא
לו
זה
הנגע.
ועל
שפם
-
למעלה
מהשפה.
והמ"ם
מהשרש;
והעד:
"ולא
עשה
שפמו"
(ש"ב
יט
,
כה).
יעטה
-
בבגדו;
מגזרת
"עוטה
אור
כשלמה"
(תה'
קד
,
ב).
והטעם
,
שלא
יזיק
ברוח
פיו.
וטמא
-
פַּעֲמַיִם
,
שיאמר
כן
תמיד
בעברו
במסלה
ששם
יִשּׁוּב
,
שיִשָמרו
בני
אדם
ולא
יגעו
בו
(ראה
איכה
ד
,
טו).
ר' יוסף בכור שור:
והצרוע
-
אכולהו
קאי
-
ינהג
מנהג
אבילות
,
שהוא
כמנודה
לשמים;
שפרשו
מעליו
בניו
(ואשתו).
וטמא
טמא
יקרא
-
שירחיקו
ממנו.
ואמרו
רבותינו
(ראה
שבת
סז
,
א)
,
שצריך
להודיע
צערו
לרבים
,
ורבים
יבקשו
עליו
רחמים.
רלב"ג:
והצרוע
אשר
בו
הנגע
בגדיו
יהיו
פרומים
-
זה
כולל
כל
מיני
הצרעת.
והרצון
בו
,
כי
כשהיה
מוחלט
לטומאה
,
יחויב
שיהיו
בגדיו
קרועים
לבזותו.
והתועלת
בזה
הבזיון
הוא
,
כי
מזה
נתעורר
על
חסרון
החומר
שהוא
סבת
זה
העפוש
וההפסד
,
ונעמוד
מזה
על
אמתת
מציאות
הצורה.
וראשו
יהיה
פרוע
-
ראוי
שתדע
,
כי
פריעת
הראש
תֵאָמר
בפנים
שונים.
וזה
,
כי
הוא
יאמר
על
השבתת
התגלחת
,
ולא
יקרא
זה
'פרוע
ראש'
עד
ששבת
מהתגלחת
שלשים.
ויֵאָמר
על
בטול
הכסוי
והגלוי
הנהוג
לראש
,
וזה
,
שאם
כסהו
כלו
הנה
השבית
ממנו
מה
שהוא
נהוג
שיתגלה
ממנו
,
ואם
גלהו
כלו
הנה
השבית
ממנו
מה
שהוא
נהוג
שיתכסה
ממנו;
ולזה
הענין
השני
"ופרע
את
ראש
האשה"
(במ'
ה
,
יח)
-
רוצה
לומר
,
שיסיר
הצעיף
שהיא
מתכסה
בו
,
וישאר
שערה
מגולה.
והנה
הרצון
בזה
המקום
אינו
לגדל
פרע
,
כי
אי
אפשר
שיהיה
פרוע
הראש
בזה
האופן
תכף
היותו
טמא
,
אלא
אם
קרה
שעמד
קודם
זה
מהגלוח
שלשים
יום;
ולזה
ראוי
שתהיה
הכונה
בו
-
אם
גלוי
הראש
אם
כסוי
הראש.
ולפי
שאמר
אחר
זה
ועל
שפם
יעטה
-
שיורה
על
הפלגת
כסוי
הראש
יותר
מהנהוג
,
הנה
יהיה
הרצון
בזה
,
שיהיה
ראשו
מכוסה
באופן
שישבות
ממנו
הגלוי
הנהוג.
ועל
שפם
-
הוא
השער
שעל
השפה;
והיתה
הצואה
שיכסהו
,
כמו
שיעשה
זה
האבל.
והנה
הטעם
בזה
הוא
הטעם
בקריעת
בגדיו.
ולפי
שאמר
זה
הענין
בלשון
זכר
,
והיו
קצת
הדברים
אשר
בו
בלתי
נמצאים
לנקבה
,
כמו
השפם
,
אם
שאין
ראוי
שינהגו
בנקבה
,
כמו
קריעת
הבגדים
כדי
שלא
יתגלה
בשרה
ויביא
זה
לדבר
ערוה
-
הנה
אין
אלו
הדברים
נוהגים
באשה
,
כי
אין
ראוי
שנלמד
זה
הדין
באשה
ממה
שנזכר
בזה
לאדם;
כי
זה
יותר
בלתי
ראוי
בחק
האשה
ממה
שהוא
בחק
האדם.
וטמא
טמא
יקרא
-
ירצה
בזה
,
שיקרא
הטמא
לאנשים
שהוא
טמא
,
כדי
שיפרשו
ממנו.
ולפי
שאמר
וטמא
ולא
אמר
'וצרוע'
,
למדנו
שזה
העניין
נוהג
בכל
הטמאים.
והתועלת
בזה
מבואר
מעצם
הענין
,
שבזה
הענין
ראוי
שתהיה
האשה
שוה
לאיש.