תנ"ך - והצרוע אשר־בו הנגע בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ועל־שפם יעטה וטמא ׀ טמא יקרא:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהַצָּר֜וּעַ אֲשֶׁר־בּ֣וֹ הַנֶּ֗גַע בְּגָדָ֞יו יִהְי֤וּ פְרֻמִים֙ וְרֹאשׁוֹ֙ יִהְיֶ֣ה פָר֔וּעַ וְעַל־שָׂפָ֖ם יַעְטֶ֑ה וְטָמֵ֥א ׀ טָמֵ֖א יִקְרָֽא: (ויקרא פרק יג פסוק מה)

טקסט וניקוד:

וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר־בּוֹ הַנֶּגַע בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ וְעַל־שָׂפָם יַעְטֶה וְטָמֵא ׀ טָמֵא יִקְרָא: (ויקרא פרק יג פסוק מה)

טקסט בלבד:

והצרוע אשר־בו הנגע בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ועל־שפם יעטה וטמא ׀ טמא יקרא: (ויקרא פרק יג פסוק מה)

תיקון קוראים:

והצרוע אשר־בו הנגע בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ועל־שפם יעטה וטמא ׀ טמא יקרא: (ויקרא פרק יג פסוק מה)

תרגום אונקלוס:
וּסגִירָא דְּבֵיהּ מַכתָּשָׁא לְבוּשׁוֹהִי יְהוֹן מְבַזְעִין וְרֵישֵׁיהּ יְהֵי פְרִיעַ וְעַל סָפָם כַּאֲבִילָא יִתעַטַף וְלָא תִסתָּאֲבוּ וְלָא תִסתָּאֲבוּ יִקרֵי :

עין המסורה:
וראשו - ד': בר' יא , ד; כח , יב; וי' יג , מה; איוב כ , ו. פרוע - ב' (חד מלא וחד חסר): *שמ' לב , כה; וי' יג , מה. יעטה - ד': וי' יג , מה; יר' מג , יב; תה' פד , ז; קט , יט.

מסורה קטנה:
פרמים - ל'; וראשו - ד'; פרוע - ב'.

רש"י:
פרומים - קרועים. פרוע - מגודל פרע (ראה תו"כ תזריע נגעים פרק יב , ה). ועל שפם יעטה - כאבל (ראה שם , ז). שפם - שער השפתים , 'גרנון' בלעז. וטמא טמא יקרא - משמיע שהוא טמא , ויפרשו ממנו.

ראב"ע:
בגדיו יהיו פרומים - כמו "קרועים" (ש"א ד , יב); להכירו ללכת במנהג משונה. או טעמו כענין אָבֵל , על כן בגדיו פרומים וראשו פרוע; והטעם , שיתאבל על מעשיו , כי בעבור רוע מעשיו בא לו זה הנגע. ועל שפם - למעלה מהשפה. והמ"ם מהשרש; והעד: "ולא עשה שפמו" (ש"ב יט , כה). יעטה - בבגדו; מגזרת "עוטה אור כשלמה" (תה' קד , ב). והטעם , שלא יזיק ברוח פיו. וטמא - פַּעֲמַיִם , שיאמר כן תמיד בעברו במסלה ששם יִשּׁוּב , שיִשָמרו בני אדם ולא יגעו בו (ראה איכה ד , טו).

ר' יוסף בכור שור:
והצרוע - אכולהו קאי - ינהג מנהג אבילות , שהוא כמנודה לשמים; שפרשו מעליו בניו (ואשתו). וטמא טמא יקרא - שירחיקו ממנו. ואמרו רבותינו (ראה שבת סז , א) , שצריך להודיע צערו לרבים , ורבים יבקשו עליו רחמים.

רלב"ג:
והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרומים - זה כולל כל מיני הצרעת. והרצון בו , כי כשהיה מוחלט לטומאה , יחויב שיהיו בגדיו קרועים לבזותו. והתועלת בזה הבזיון הוא , כי מזה נתעורר על חסרון החומר שהוא סבת זה העפוש וההפסד , ונעמוד מזה על אמתת מציאות הצורה. וראשו יהיה פרוע - ראוי שתדע , כי פריעת הראש תֵאָמר בפנים שונים. וזה , כי הוא יאמר על השבתת התגלחת , ולא יקרא זה 'פרוע ראש' עד ששבת מהתגלחת שלשים. ויֵאָמר על בטול הכסוי והגלוי הנהוג לראש , וזה , שאם כסהו כלו הנה השבית ממנו מה שהוא נהוג שיתגלה ממנו , ואם גלהו כלו הנה השבית ממנו מה שהוא נהוג שיתכסה ממנו; ולזה הענין השני "ופרע את ראש האשה" (במ' ה , יח) - רוצה לומר , שיסיר הצעיף שהיא מתכסה בו , וישאר שערה מגולה. והנה הרצון בזה המקום אינו לגדל פרע , כי אי אפשר שיהיה פרוע הראש בזה האופן תכף היותו טמא , אלא אם קרה שעמד קודם זה מהגלוח שלשים יום; ולזה ראוי שתהיה הכונה בו - אם גלוי הראש אם כסוי הראש. ולפי שאמר אחר זה ועל שפם יעטה - שיורה על הפלגת כסוי הראש יותר מהנהוג , הנה יהיה הרצון בזה , שיהיה ראשו מכוסה באופן שישבות ממנו הגלוי הנהוג. ועל שפם - הוא השער שעל השפה; והיתה הצואה שיכסהו , כמו שיעשה זה האבל. והנה הטעם בזה הוא הטעם בקריעת בגדיו. ולפי שאמר זה הענין בלשון זכר , והיו קצת הדברים אשר בו בלתי נמצאים לנקבה , כמו השפם , אם שאין ראוי שינהגו בנקבה , כמו קריעת הבגדים כדי שלא יתגלה בשרה ויביא זה לדבר ערוה - הנה אין אלו הדברים נוהגים באשה , כי אין ראוי שנלמד זה הדין באשה ממה שנזכר בזה לאדם; כי זה יותר בלתי ראוי בחק האשה ממה שהוא בחק האדם. וטמא טמא יקרא - ירצה בזה , שיקרא הטמא לאנשים שהוא טמא , כדי שיפרשו ממנו. ולפי שאמר וטמא ולא אמר 'וצרוע' , למדנו שזה העניין נוהג בכל הטמאים. והתועלת בזה מבואר מעצם הענין , שבזה הענין ראוי שתהיה האשה שוה לאיש.
ריכוז קישורים