תנ"ך - וראה הכהן אחרי׀ הכבס את־הנגע והנה לא־הפך הנגע את־עינו והנגע לא־פשה טמא הוא באש תשרפנו פחתת הוא בקרחתו או בגבחתו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְרָאָ֨ה הַכֹּהֵ֜ן אַחֲרֵ֣י׀ הֻכַּבֵּ֣ס אֶת־הַנֶּ֗גַע וְ֠הִנֵּה לֹא־הָפַ֨ךְ הַנֶּ֤גַע אֶת־עֵינוֹ֙ וְהַנֶּ֣גַע לֹֽא־פָשָׂ֔ה טָמֵ֣א ה֔וּא בָּאֵ֖שׁ תִּשְׂרְפֶ֑נּוּ פְּחֶ֣תֶת הִ֔וא בְּקָרַחְתּ֖וֹ א֥וֹ בְגַבַּחְתּֽוֹ: (ויקרא פרק יג פסוק נה)

טקסט וניקוד:

וְרָאָה הַכֹּהֵן אַחֲרֵי׀ הֻכַּבֵּס אֶת־הַנֶּגַע וְהִנֵּה לֹא־הָפַךְ הַנֶּגַע אֶת־עֵינוֹ וְהַנֶּגַע לֹא־פָשָׂה טָמֵא הוּא בָּאֵשׁ תִּשְׂרְפֶנּוּ פְּחֶתֶת הִוא בְּקָרַחְתּוֹ אוֹ בְגַבַּחְתּוֹ: (ויקרא פרק יג פסוק נה)

טקסט בלבד:

וראה הכהן אחרי׀ הכבס את־הנגע והנה לא־הפך הנגע את־עינו והנגע לא־פשה טמא הוא באש תשרפנו פחתת הוא בקרחתו או בגבחתו: (ויקרא פרק יג פסוק נה)

תיקון קוראים:

וראה הכהן אחרי׀ הכבס את־הנגע והנה לא־הפך הנגע את־עינו והנגע לא־פשה טמא הוא באש תשרפנו פחתת הוא בקרחתו או בגבחתו: (ויקרא פרק יג פסוק נה)

תרגום אונקלוס:
וְיִחזֵי כָהֲנָא בָּתַר דְּחַוַרוּ יָת מַכתָּשָׁא וְהָא לָא שְׁנָא מַכתָּשָׁא מִן כִּיד הֲוָה וּמַכתָּשָׁא לָא אוֹסֵיף מְסָאַב הוּא בְּנוּרָא תּוֹקְדִנֵיהּ תָּבְרָא הִיא בִּשׁחִיקוּתֵיהּ אוֹ בְחַדָּתוּתֵיהּ :

עין המסורה:
הכבס - ב': *וי' יג , נה , נו. עינו - ח': שמ' כא , כו; וי' יג , נה; דב' כח , נד; לב , י; לד , ז; *זכ' ב , יב; מש' כג , לא; איוב כח , י. בקרחתו - ג': וי' יג , מב , מג , נה. בגבחתו - ג': וי' יג , מב , מג , נה.

מסורה גדולה:
הכבס ב' וראה הכהן אחרי הכבס את הנגע אחרי הכבס אתו.

מסורה קטנה:
הכבס - ב'; והנגע - ל'; פחתת - ל'; בקרחתו - ג'; בגבחתו - ג'.

רש"י:
אחרי הכבס - לשון הֵעָשׂוֹת. לא הפך הנגע את עינו - לא כהה ממראיתו. והנגע לא פשה - שמענו שאם לא הפך ולא פשה - טמא , ואין צריך לומר: לא הפך ופשה. הפך ולא פשה - איני יודע מה יעשה לו , תלמוד לומר: "והסגיר את הנגע" (לעיל , נ) - מכל מקום , דברי רבי יהודה; וחכמים אומרים וכו' , כדאיתא ב'תורת כהנים' (תזריע נגעים פרשתא ה פרק טו , ז). ורמזתיו כאן ליישב דבר המקרא על אופניו. פחתת היא - לשון גוּמָא , כמו "באחת הפחתים" (ש"ב יז , ט); כלומר: שפלה היא , נגע שמראיו שוקעין (ראה תו"כ תזריע נגעים פרשתא ה פרק טו , ח). בקרחתו או בגבחתו - כתרגומו: "בשחיקותיה או בחדתותיה". קרחתו - שחקים , ישנים. ומפני המדרש שהוצרך לגזרה שוה (ראה נידה יט , א): מניין לפריחה בבגדים שהיא טהורה? נאמרה קרחת וגבחת באדם (ראה לעיל , מב - מד) ונאמרה קרחת וגבחת בבגדים; מה להלן , פרח בכולו - טהור (ראה לעיל , יג) , אף כאן , פרח בכולו - טהור; לכך אחז הכתוב [לשון] 'קרחת' ו'גבחת'. ולעניין פירושו ותרגומו , זהו משמע: 'קרחת' - לשון ישנים , ו'גבחת' - לשון חדשים; כאילו נכתב: או באחריתו או בקדמותו; שהקרחת לשון אחוריים והגבחת לשון פנים , כמו שכתוב "ואם מפאת פניו" וגו' (לעיל , מא); והקרחת - כל ששופע ויורד מן הקדקד ולאחריו; כך מפורש ב'תורת כהנים' (תזריע נגעים פרשתא ה פרק טו , ט).

רשב"ם:
פחתת - לשון מאֵירה , שמפחית ומחסר.

ראב"ע:
הוכבס את הנגע - שם הפועל 'שלא נקרא שם פועלו' מהבנין 'הכבד הנוסף'. פחתת - אין לו אח במקרא; והיא ידועה בלשון רבותינו ז"ל (ראה משנה ביצה ד , ג). והטעם: חסרון הוא שארע בקרחת הבגד או בגבחתו. והגאון אמר (רס"ג תורה) , שפירוש בקרחתו - הפאה האחרת , כי בגבחתו היא מפאת פני הבגד; אם כן , יהיה "קרח" (לעיל , מ) - מאחור הראש; ויפה פירש.

ר' יוסף בכור שור:
עינו - מראהו; כמו "עין הארץ" (שמ' י , ה) , וכמו 'עד שיקלוט את העין' (ראה משנה שבת א , ו). פחתת היא - פוחת והולך הוא ונשחת , ולכך שרוף אותו; ולא סגי אם תקרע אותו מקום הנגע מן הבגד , שהרי כולו נשחת. אבל אם כהה (ראה להלן , נו) - סגי בקריעה. בקרחתו או בגבחתו - א"עור" (לעיל , נא): בין במקום בשר שאין שם שיער , בין במקום שיער , שדרכו להקרח. וכן "בגד" (שם): בין במקום שיער , שסורקין אותו ומעלין לו שיער , ועתיד להתקרח , בין מאידך גיסא , שהוא 'גבח' בלא שיער. ואונקלס תירגם: בין חדש בין ישן , שנפל ממנו השיער. ורבותינו עשו ממנו גזירה שוה , בסנהדרין (פח , א) מייתי לה: נאמר 'קרחת' באדם ונאמר 'קרחת' ו'גבחת' בבגדים , וכו' - גבי זקן ממרא.

רלב"ג:
ואם יראה - ביום השביעי , שלא פשה הנגע , הנה יצוה הכהן וכבסו אשר בו הנגע , לא כל הבגד וכל הכלי; כי הצורך בזה הכבוס הוא בעבור הנגע , להעביר זה הכתם. ולזה יעשה במה שיתכן בו העברת זה הכתם , ובזה תהיה בחינת המקרה אשר היה בעבורו זה הנגע. כי אם היה דבר מחוץ , יסור בזה האופן; ואם היה בעצם הבגד או העור , לא יסור. והסגירו הכהן שבעת ימים שנית - לבחון עניינו בסוף השבעה ימים; ואם לא הפך את עינו מהמראה שהיה בו נגעו , הנה אע"פ שהנגע לא פשה , הנה הוא טמא , וישרף באש חוץ למחנה כמו שקדם (פס' נב). פחתת היא בקרחתו או בגבחתו - רוצה לומר , שזה הנגע הוא דריכה אל הפחת והחסרון. והִפָּרד ההרכבה הוא שיהיה הבגד או העור חדש או הפכו. והנה ה'גבחת' באלו הדברים , רוצה לומר: בבגדים ובעור , יֵאָמר על החדשים , לפי מה שיורה עליו הגדר; ו'קרחת' יֵאָמר על השחקים.
ריכוז קישורים