תנ"ך - כי תבאו אל־ארץ כנען אשר אני נתן לכם לאחזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחזתכם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּ֤י תָבֹ֙אוּ֙ אֶל־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֛י נֹתֵ֥ן לָכֶ֖ם לַאֲחֻזָּ֑ה וְנָתַתִּי֙ נֶ֣גַע צָרַ֔עַת בְּבֵ֖ית אֶ֥רֶץ אֲחֻזַּתְכֶֽם: (ויקרא פרק יד פסוק לד)

טקסט וניקוד:

כִּי תָבֹאוּ אֶל־אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם: (ויקרא פרק יד פסוק לד)

טקסט בלבד:

כי תבאו אל־ארץ כנען אשר אני נתן לכם לאחזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחזתכם: (ויקרא פרק יד פסוק לד)

תיקון קוראים:

כי תבאו אל־ארץ כנען אשר אני נתן לכם לאחזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחזתכם: (ויקרא פרק יד פסוק לד)

תרגום אונקלוס:
אֲרֵי תֵיעֲלוּן לְאַרעָא דִכנַעַן דַּאֲנָא יָהֵיב לְכוֹן לְאַחסָנָא וְאֶתֵּן מַכתָּשׁ סְגִירוּ בְּבֵית אֲרַע אַחסָנַתכוֹן :

רש"י:
ונתתי נגע צרעת - בשורה היא להם שהנגעים באים עליהם (ראה תו"כ מצורע פרשתא ה , ד): לפי שהטמינו אמוריים מטמוניות של זהב בקירות בתיהם כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר , ועל ידי הנגע נותץ הבית ומוצאן (ראה ויק"ר יז , ו).

ראב"ע:
וטעם כי תבואו אל ארץ כנען - כי זה נוהג בארץ לבדה , בעבור גודל מעלת הארץ; כי המקדש בתוכה , והכבוד בתוך המקדש. ונתתי - הדבר תלוי בנתינת השם.

ר' יוסף בכור שור:
ונתתי - כמו 'ואתן'. בבית ארץ אחוזתכם - שאין דין נגעים נוהגים כי אם בארץ.

רמב"ן:
אמר הכתוב בנגעי הבתים: ונתתי נגע צרעת - לרמוז כי יד יי' תעשה זאת , לא טבע כלל , כמו שפירשתי (וי' יג , מז). ואמר: כי תבאו אל הארץ , בבית ארץ אחוזתכם - כי עם כל ישראל ידבר. והיה ראוי אחרי "וידבר אל משה ואל אהרן" (לעיל , לג) , שיאמר 'דברו אל בני ישראל' , אבל יקצר הכתוב בַּמובן; או שידבר עמהם במקום כל ישראל. וירמוז , כי אין הכונה עתה , רק ללמד להם דיני הצרעת כולם ושילַמדו אותם לכהנים , ולא יזהיר משה עתה את ישראל בה; רק לבאי הארץ יזהיר: "השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתים" (דב' כד , ח) - כי להם צוה מתחלה במשפטים האלה.

רלב"ג:
כי תבואו אל ארץ כנען - יעיר , שאין נגעי בתים נוהגים אלא בארץ ישראל. ונתתי נגע צרעת - הנה יִחס לשם יתעלה נתינת נגע צרעת , כי הוא סבה אל מה שיתחדש באופן מה , ואע"פ שאין הרע מתחדש ממנו בעצמות כמו שהתבאר במקומותיו. וגם אפשר עם זה שיהיה הנגע מתחדש בבתים על ההשגחה , אם להראותם האוצר הגנוז שם , כמו שאמרו ז"ל (ראה ויק"ר יז , ו) , או לשמור העומדים שם מהמפולת. וזה , שהם ישבו בבתים אשר לא בנאום , ולזה היה אפשר שיהיו רעועים ונכונים אל הנפילה לרוב זמן זה הבנין , והם לא ידעו זה; ולזה היה מראה השם יתעלה על צד ההשגחה זה ההפסד אשר לאבני הבית בקירות הבית. והנה היה מראה זה הנגע ירקרק או אדמדם (ראה להלן , לז) , לסבה בעינה שזכרנו בנגעי בגדים וכלי עור. בבית ארץ אחוזתכם - למדנו מזה , שירושלם אינה מטמאה בנגעים , לפי שלא נתחלקה לשבטים (ראה מגילה כו , א) , ולזה אינה אחוזה לאיש מיוחד , שיתכן שיֵאָמר בה ובא אשר לו הבית. כנגע נראה לי בבית - ולא יאמר 'נגע נראה לי' , כי המשפט בזה לכהן הוא.
ריכוז קישורים