תנ"ך - לא־תקם ולא־תטר את־בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני ה':

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

לֹֽא־תִקֹּ֤ם וְלֹֽא־תִטֹּר֙ אֶת־בְּנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְאָהַבְתָּ֥ לְרֵעֲךָ֖ כָּמ֑וֹךָ אֲנִ֖י יְהוָֽה: (ויקרא פרק יט פסוק יח)

לֹא־תִקֹּם וְלֹא־תִטֹּר אֶת־בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי יְהוָה: (ויקרא פרק יט פסוק יח)

לא־תקם ולא־תטר את־בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני ה': (ויקרא פרק יט פסוק יח)

לא־תקם ולא־תטר את־בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני יהוה: (ויקרא פרק יט פסוק יח)

תרגום אונקלוס:

לָא תִקוֹם וְלָא תִטַר דְּבָבוּ לִבנֵי עַמָך וְתִרחֲמֵיהּ לְחַברָך כְּוָתָך אֲנָא יְיָ :

מסורה קטנה:

תקם - ל'; תטר - ל'.

רש"י:

לא תקם - אמר לו: השאילני מגלך! אמר לו: לאו; למחר אמר לו: השאילני קרדומך! אמר לו: איני משאילך , כדרך שלא השאלתני - זו היא נקימה. ואיזו היא נטירה? אמר לו: השאילני מגלך! אמר לו: לאו; למחר אמר לו: השאילני קרדומך! אמר לו: הילך , איני כמותך שלא השאלתני - זו היא נטירה , שנוטר האיבה בלבו , ואע"פ שאינו נוקם (ראה תו"כ קדושים פרשתא ב פרק ד , י - יא). ואהבת לרעך כמוך - אמר רבי עקיבא: זה כלל גדול בתורה (ראה שם , יב).

רשב"ם:

לא תקום - לגמול לו רעה תחת רעה. ולא תטור - אפילו בלבבך , אלא עבור על מידותיך. ואהבת לרעך כמוך - אם רעך , אם טוב הוא; אבל אם הוא רשע - כדכתיב "יראת יי' שנאת רע" (מש' ח , יג).

ראב"ע:

לא תקום ולא תטור - מפורש בדברי רבותינו ז"ל (ראה תו"כ קדושים פרשתא ב פרק ד , י - יא). ואהבת לרעך כמוך - על דעת רבים שהלמ"ד נוסף , כלמ"ד "הרגו לאבנר" (ש"ב ג , ל). ועל דעתי שהוא כמשמעו: שיאהב הטוב לחבירו כמו לנפשו. וטעם אני יי' - כי אני , אלוה אחד , בראתי אתכם.

ר' יוסף בכור שור:

לא תקום ולא תטור - כמו שפירשו רבותינו (ראה תו"כ קדושים פרשתא ב פרק ד , י) , שלא תשנאנו על שלו , ולא תטור לו איבה אם אינו רוצה להשאיל לך או לתת לך , דשמא אינו יכול , או צריך לאותו דבר. אבל אם יגזול את שלך או יגנוב , תינקום ותטור וקח שלך מתחת ידו. ולא תטור - אף לא תטור האיבה בלבך. לא תטור - כמו 'לא תשמור'; כמתרגמינן "ואביו שמר את הדבר" (בר' לז , יא): "נטר ית פתגמא" (ת"א). שהנטירה מביאה אותך לידי נקימה. ואהבת לרעך כמוך - כמו שאתה רוצה שיאהוב אותך: דעלך סני לחברך לא תעביד (ראה שבת לא , א). ולכך כתב: ואהבת לרעך כמוך - פירוש: הוא כמוך ביראה; ואם לאו - לא תאהבנו , שנאמר "יראת יי' שנאות רע" (מש' ח , יג; ראה פסחים קיג , ב) [הגה"ה]. שאינו אומר שיאהב אחר כמו עצמו , אלא כתיב "וחי אחיך עמך" (וי' כה , לו) - חייך קודמים לחיי חבירך (ראה ב"מ סב , א). שאם היה רוצה לומר שיאהב אחר כמו עצמו , היה לו לכתוב 'ואהבת את רעך כמוך'; וכן "ואהבת לו כמוך" (להלן , לד) - ולא כתב 'ואהבת אותו כמוך'. אבל במקום אחר , שכתב "ואהבתם את הגר" (דב' י , יט) , לא כתב 'כמוך'. "ואהבת לו" - משמע: לעשות לו "כמוך" , כמו שאתה רוצה שיעשה הוא לך , כמו שפירשנו. ואם תאמר: מאי שְנָא שאין הקדוש ברוך הוא מזהיר ב'לאו' על אותו שלא רצה להשאיל לי מגלו ולא היה לו שום טענה עלי , שלא עשיתי לו מאומה , ועלי , שיש לי טענה עליו , שלא רצה להשאיל לי , הזהיר ב'לאו' אם לא אשאיל לו קרדומי? איכא למימר , שאותו - לא הניח בשנאה , אלא שחביבה עליו מגלו ואינו רוצה להשאילו; ולא הכריחו הכתוב להשאיל את שלו שלא כרצונו. אבל לך , שקרדומך עשוי להשאיל , שהרי היית משאיל לו לולא הנקימה , ואם כן - משנאה ומרוע לב אתה מניח להשאיל! ואומר לך הקדוש ברוך הוא: תנצח האהבה שיש לך עמי את השנאה שיש לך עמו , ותשאיל לו בשביל אהבתי , ולא תקום; ומתוך כך יבא שלום ביניכם. וכן תמצא גבי "כי תראה חמור שנאך רובץ תחת משאו" (שמ' כג , ה) , שאמר הקדוש ברוך הוא: תנצח האהבה שיש לך עמי את השנאה שיש לך עמו , ותסייענו בשביל אהבתי; וזהו "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" (מש' ג , יז). אני יי' - וראויה אהבתי לְשַכּח את השנאה.

רמב"ן:

לא תשנא את אחיך בלבבך - בעבור שדרך השונאים לכסות את שנאתם בלבם , כמו שאמר "בשפתיו ינכר שונא" (מש' כו , כד) , הזכיר הכתוב בהווה; ואמר: הוכח תוכיח את עמיתך - מצוה אחרת , ללמדו תוכחות מוסר (ע"פ מש' ו , כג). ולא תשא עליו חטא - שיהיה עליך אָשָם כאשר יחטא ולא הוכחת אותו. ולזה יִטה לשון אנקלוס , שאמר: "ולא תקבל על דיליה חובה" - שלא תקבל אתה ענש בחטא שלו. ואחרי כן צוה שתאהוב אותו; והנה השונא את רעהו עובר ב'לאו' , והאוהב לו מקיים 'עשה'. והנכון בעיני , כי הוכח תוכיח - כמו "והוכיח אברהם את אבימלך" (בר' כא , כה). ויאמר הכתוב: אל תשנא את אחיך בלבבך בעשותו לך שלא כרצונך , אבל תוכיחנו: מדוע ככה עשית (ע"פ מ"א א , ו) עמדי? ולא תשא עליו חטא - לכסות שנאתו בלבך ולא תגיד לו; כי בהוכיחך אותו יתנצל לך , או ישוב ויתודה על חטאו , ותכפר לו. ואחרי כן יזהיר שלא תנקום ממנו , ולא תטור בלבך מה שעשה לך; כי יתכן שלא ישנא אותו , אבל יזכור החטא בלבו , ולפיכך יזהירנו שימחה פשע אחיו וחטאתו מלבו; ואחרי כן יצוה שיאהוב לו כמוהו. [(תוספת רמב"ן עצמו:) וטעם ואהבת לרעך כמוך - הפלגה , כי לא יקבל לב האדם שיאהוב את חבירו כאהבתו את נפשו; ועוד , שכבר בא רבי עקיבא ולימד (ראה ב"מ סב , א): חייך קודמין לחיי חברך. אבל תצוה התורה שיאהב לחברו בכל ענין כאשר יאהב את נפשו בכל הטוב. ויתכן , בעבור שלא אמר 'ואהבת את רעך כמוך' והשוה אותם במלת לרעך , וכן "ואהבת לו כמוך" דגר (להלן , לד) , שיהיה פירושו: להשוות אהבת שניהם בדעתו; כי פעמים שיאהב אדם את חברו בדברים ידועים , להטיבו בעושר ולא בחכמה וכיוצא בזה , ואם יהיה אוהב בּכל , יחפוץ שיזכה רעהו האהוב לו בעושר ונכסים ובכבוד ודעת וחכמה; ולא שישוה אליו , אבל יהיה חפץ בלבו לעולם שיהיה הוא יתר ממנו בכל טובה , ויצוה הכתוב שלא תהיה פחיתות הקנאה הזאת בלבו , אבל יאהב ברבות הטובה לחברו כאשר אדם עושה לנפשו ולא יתן שעורין באהבה. ועל כן אמר ביהונתן "כי אהבת נפשו אהבו" (ש"א כ , יז) , בעבור שהסיר מדת הקנאה מלבו ואמר: "כי אתה (לפנינו: ואתה) תמלוך על ישראל ואנכי אהיה לך למשנה" (ש"א כג , יז).] וענין הנקימה והנטירה כבר פירשוהו רבותינו (ראה תו"כ קדושים פרשתא ב פרק ד , י - יא) , שהוא בדבר שאין בו חיוב ממון: 'השאילני מגלך'; 'השאילני קרדומך'; כי בדבר שנתחייב לו חברו ממון , כגון בנזקין וכיוצא בהן , אינו מחוייב להניח לו , אבל יתבענו בבית דין וישולם ממנו - מפסוק "כאשר עשה כן יעשה לו" (וי' כד , יט); והוא מעצמו חייב לשלם , כאשר ישלם מה שלוה או מה שגזל. וכל שכן בענין נפש שיהיה נוקם ונוטר לו עד שיגאל דמי אחיו מידו , על פי בית דין המורים במשפטי התורה.

רלב"ג:

לא תקום ולא תטור את בני עמך - ביאור אלו האזהרות לָמֵד מעניינו , שהוא במה שבין בני אדם מהֵעָזר קצתם בקצת הדברים שדרך השכנים להעזר קצתם בקצת , אשר יקשה בעיניהם כאשר לא יֵעָזרו מהם בזה האופן. וזה מבואר מן החוש בדברים המדיניים. כי כבר יקשה לאדם בבקשו משכנו שישאילהו כלי מה מעט מהזמן , ולא יתרצה להשאילו לו. והוא מבואר , כי מכמו אלו העניינים תתחדש בינם מריבה. ואם יקח האיש נקמתו ממנו בכמו זה האופן , תשאר השנאה ביניהם והמריבה. ולזה הזהירה תורה שלא יקום. אבל אם יקרה שישאל ממנו כלי מה מי שמנע ממנו כליו - ישאילהו לו , כי בזה האופן תסור הקטטה מביניהם. והזהירה עם זה שלא יטור בלבבו זה העניין כלל , כדי שתסור הקטטה מביניהם , ויהיו באהבה; ולזה סמך לו הצווי הנמשך לזה. ואולם בנזקי הממון והחבלות לא הזהירה שלא יקום ולא יטור , אבל התבאר במה שעבר , שכבר יקח נקמתו ממנו על יד בית דין; וכל שכן שלא הוזהר מהנטירה. ולזה חוייב שתהיה הנקימה והנטירה בכמו אלו הדברים שאמרנו. ואהבת לרעך כמוך - רוצה לומר , שיאהבהו כגופו , ולזה יבחר לו כפי היכולת - הטובות האפשריות לו , וירחיק ממנו ההזיקים , כמו שיעשה זה לעצמו. אלא שהמצוה בזה הוא באופן שלא יגיע בו נזק לאוהב מפני זאת האהבה , ושלא יחוייב לאדם להניח מלאכתו מפני מלאכת חברו , כי אהבתו עצמו קודמת לאהבתו זולתו. וכן אם יקום עליו להרגו , אינו מחויב שיאהבהו ולא יזיק לו; אבל יחוייב למלט את נפשו , ואפילו בנפש הקם עליו. וזה יתבאר באור שלם בפרשת נערה המאורשה (דב' כב , כה - כז).