תנ"ך - אל־תפנו אל־האלילם ואלהי מסכה לא תעשו לכם אני ה' אלהיכם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

אַל־תִּפְנוּ֙ אֶל־הָ֣אֱלִילִ֔ם וֵֽאלֹהֵי֙ מַסֵּכָ֔ה לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם: (ויקרא פרק יט פסוק ד)

אַל־תִּפְנוּ אֶל־הָאֱלִילִם וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם: (ויקרא פרק יט פסוק ד)

אל־תפנו אל־האלילם ואלהי מסכה לא תעשו לכם אני ה' אלהיכם: (ויקרא פרק יט פסוק ד)

אל־תפנו אל־האלילם ואלהי מסכה לא תעשו לכם אני יהוה אלהיכם: (ויקרא פרק יט פסוק ד)

תרגום אונקלוס:

לָא תִתפְּנוֹן בָּתַר טָעֲוָן וְדַחלָן דְּמַתְּכָא לָא תַעבְּדוּן לְכוֹן אֲנָא יְיָ אֱלָהֲכוֹן :

עין המסורה:

האלילם - ב' חסר (בלישנא): וי' יט , ד; כו , א.

מסורה קטנה:

האלילם - ב' חס'.

רש"י:

אל תפנו אל האלילים - לעובדם (ראה תו"כ קדושים פרשתא א , י). 'אליל' - לשון 'אַל' , כ'לא' הוא חשוב. ואלהי מסכה - תחלתן אלילים הם , ואם פונה אתה אחריהם סופך עושה אותם אלהות (ראה שם , יא). לא תעשו לכם - לא תעשו לאחרים , ולא אחרים לכם. ואם תאמר: לא תעשו לעצמכם , אבל אחרים עושים לכם? הרי כבר נאמר: "לא יהיה לך" (שמ' כ , ג) - לא שלך ולא של אחרים (ראה תו"כ קדושים פרשתא א , יב).

ראב"ע:

אל תפנו - בלב , ואפילו להסתכל. האלילים - הם הפסילים; ונקראו כן כי הם דבר שקר , כמו "רופאי אליל כולכם" (איוב יג , ד). ויתכן להיותו מגזרת 'אַל'; והטעם , שאיננו 'יש'. ואלהי מסכה - לקבל כח עליונים , כי אין צורך לאלוה אחר עמי; על כן כתוב אני יי' אלהיכם. ובלשון רבים , תפנו , גם תעשו - כי הרואה ולא יגלה הדבר הוא משתתף עמו.

ר' יוסף בכור שור:

אל תפנו אל האלילים - אפילו תאמרו: לשם שמים אנו עושים , כדי שנזכיר הבורא לנו , כמו שעושים הגוים. ואלהי מסכה לא תעשו , ולא (אחרים) לכם , דלכם - אלא קאי: לא אתם תעשו לאחרים ולא אחרים לכם (ראה תו"כ קדושים פרשתא א , יב). אני יי' אלהיכם - ואין לדַמּותי; כי מה דמות תערכו לו (ע"פ יש' מ , יח)? כמו שמפורש במקום אחר "כי לא ראיתם כל תמונה" (דב' ד , טו). וכל שכן לעבוד אותם.

רמב"ן:

ואמר: אל תפנו אל האלילים - והוא מלשון "ואם יפנה לבבך" (דב' ל , יז); "אשר לבבו פונה היום" (דב' כט , יז); יאמר , שלא יפנה לבו באלילים להאמין שיהיה בהם תועלת , או שיבֹאו העתידות אשר יתנבאו מהם , אבל יהיו הם וכל מעשיהם אפס ותוהו (ע"פ יש' מ , יז) בעיניו; ולא תבֹא עתידה רק בגזרת עליון. וכך אמרו רבותינו (ראה שבת קמט , א): דיוקנות עצמן אסור להסתכל בהן , משום שנאמר: אל תפנו אל האלילים; הכניסו אפילו ההסתכלות בהן בכלל האיסור , שלא יתן דעתו בענינם כלל. ואמר: ואלהי מסכה לא תעשו לכם - להזהיר עליהם משעת עשיה. והאזהרות בעבודה זרה יבאו בתורה במקומות רבים. ובמדרש ויקרא רבה (כד , ה) הזכירו על הפרשה הזו: רבי לוי אמר: מפני שעשרת הדברות כלולים בתוכה: "אנכי יי' אלהיך" (שמ' כ , ב) - וכתיב הכא "אני יי' אלהיכם" (להלן , ד). "לא יהיה לך" (שמ' כ , ב) - וכתיב הכא "ואלהי מסכה לא תעשו לכם" (להלן , ד). "לא תשא" (שמ' כ , ז) - וכתיב הכא "ולא תשבעו בשמי לשקר" (להלן , יב). "זכור את יום השבת" (שמ' כ , ח) - וכתיב הכא "את שבתותי תשמֹרו" (להלן , ג). "כבד את אביך ואת אמך" (שמ' כ , יב) - וכתיב הכא "איש אמו ואביו תיראו" (לעיל , ג). "לא תרצח" (שמ' כ , יג) - וכתיב הכא "לא תעמד על דם רעך" (להלן , טז). "לא תנאף" (שמ' כ , יג) - וכתיב הכא "אל תחלל את בתך להזנותה" (להלן , כט). "לא תגנב" (שמ' כ , יג) - וכתיב הכא "לא תגנבו" (להלן , יא). "לא תענה" (שמ' כ , יג) - וכתיב הכא "לא תלך רכיל בעמך" (להלן , טז). "לא תחמד" (שמ' כ , יד) - וכתיב הכא "ואהבת לרעך כמוך" (להלן , יח). עד כאן במדרש.

רלב"ג:

אל תפנו אל האלילים - רוצה לומר , שלא תפנו במחשבתכם לענין האלילים , שיהיה זה סבה שתזנו אחריהם. והנה קרא העבודה הזרה 'אליל' , להורות שאין בה ממש , אבל הוא כמו הדבר שאין לו מציאות. ואלהי מסכה לא תעשו לכם - לפי שכבר אמר בפרשת 'יתרו': "לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל" (שמ' כ , ד) , ואמר בזה המקום: ואלהי מסכה לא תעשו לכם , הנה נלמד ביאור זה העניין מהעניינים הנמשכים לו; וזה , שבפרשת 'וישמע יתרו' אמר תחלה: "לא יהיה לך אלהים אחרים" (שם , ג) , ואחר כן אמר: "לא תשתחוה להם" (שם , ה) , וזה מורה ששם הורה על עשיית הפסל , לא לעבדו; ובזה המקום , לפי שסְמָכה אל העניין שהוא תוספת קדושה , והוא אמרו אל תפנו אל האלילים , הנה תהיה הכונה בזה שלא נעשה אלהי מסכה אפילו לזולתינו. וזה , כי גם הצורות שהם לנוי - מנעה התורה שלא נעשם לנו , כמו שהתבאר מאמרו ואלהי מסכה לא תעשו לכם. ולזה הוא מבואר , שנמנע ממנו מעשיית אלהי מסכה לנוי: שאם היה לעבדו , הנה הוא נכלל באמרו "לא תעשה לך פסל" , ואם הוא לנוי נכלל באמרו "ואלהי זהב לא תעשו לכם" (שמ' כ , כ). ולזה תהיה הכונה בזה המקום , שנזהר מעשיית אלהי מסכה גם לזולתנו. והנה אמר לכם , כי מדרך עושה המלאכה שינתן לו שכר עליה , ולזה הוא עושה אותו בעבורו , לא בעבור בעל המלאכה. ורצתה התורה בזה: אע"פ שלא נכוין בזה הפועל בעבור עבודה זרה , אבל בעבורנו , והוא לקחת שכר מזה המעשה - הנה עם כל זה הוא אסור; וזהו תוספת הקדושה אשר בזאת האזהרה.