תנ"ך - וכל־קרבן מנחתך במלח תמלח ולא תשבית מלח ברית אלהיך מעל מנחתך על כל־קרבנך תקריב מלח: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְכָל־קָרְבַּ֣ן מִנְחָתְךָ֘ בַּמֶּ֣לַח תִּמְלָח֒ וְלֹ֣א תַשְׁבִּ֗ית מֶ֚לַח בְּרִ֣ית אֱלֹהֶ֔יךָ מֵעַ֖ל מִנְחָתֶ֑ךָ עַ֥ל כָּל־קָרְבָּנְךָ֖ תַּקְרִ֥יב מֶֽלַח: ס (ויקרא פרק ב פסוק יג)

טקסט וניקוד:

וְכָל־קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ מֵעַל מִנְחָתֶךָ עַל כָּל־קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח: ס (ויקרא פרק ב פסוק יג)

טקסט בלבד:

וכל־קרבן מנחתך במלח תמלח ולא תשבית מלח ברית אלהיך מעל מנחתך על כל־קרבנך תקריב מלח: ס (ויקרא פרק ב פסוק יג)

תיקון קוראים:

וכל־קרבן מנחתך במלח תמלח ולא תשבית מלח ברית אלהיך מעל מנחתך על כל־קרבנך תקריב מלח: ס (ויקרא פרק ב פסוק יג)

תרגום אונקלוס:
וְכָל קֻרבַּן מִנחָתָך בְּמִלחָא תִמלַח וְלָא תְבַטֵיל מְלַח קְיָם אֱלָהָך מֵעַל מִנחָתָך עַל כָּל קֻרבָּנָך תְּקָרֵיב מִלחָא :

עין המסורה:
תמלח - י"ט בקמץ סמוך לזרקא (בטעם סגול): בר' ג , ג; מב , כה; שמ' כו , ה; לו , יב; וי' ב , יג; דב' לא , ז , כג; שו' ז , ד; ש"א ג , ט; ה , ד; י , ח; מ"א א , כד; יש' מד , יג; נג , יב; דנ' ט , יח; דה"א כב , ה; דה"ב ח , יח; כד , כג; כח , ה. על - ח' בטעמא בתורה (מרכא לפני טפחא , בלישנא): שמ' טז , ה; כד , ח; וי' ב , יג; י , ו; יד , לא; במ' טז , כב; לה , כד; דב' לא , יח. על כל - מראש ספר ויקרא עד וי' טז , לד 'על כל' , 'ועל כל' בר מן א'. ומן וי' טז , לד עד סוף הספר 'אל כל' , 'ואל כל' בר מן א': ראה וי' ב , ב.

מסורה קטנה:
וכל - קרבן - ל'; במלח תמלח - ל'; תקריב מלח - ל'.

רש"י:
מלח ברית - שהברית כרותה למלח מששת ימי בראשית , שהובטחו מים התחתונים ליקרב למזבח במלח וניסוך המים בחג. על כל קרבנך - על עולת בהמה ועוף ואימורי כל הקדשים כולן (ראה תו"כ ויקרא נדבה פרשתא יב פרק יד , ג).

ראב"ע:
ברית אלהיך - הכנסתיך בברית והשבעתיך , שלא תקריב תפל ולא יֵאָכל (ע"פ איוב ו , ו) , כי הוא דרך בזיון.

ר' יוסף בכור שור:
מלח ברית אלהיך. מלח - דבר המתקיים; לפיכך צוה הקדוש ברוך הוא להקריבו במנחות ובקרבנות , להראות שהקרבנות ברית קיים לעולם , לכפרה. וכבר פירשו , כי הכל יודעים כי הקדוש ברוך הוא אינו צריך לא לריח ולא לשום הקרבה , אלא לזכות בהם את ישראל: כשאדם חוטא ומקריב קרבן , מתכפר לו , ויודע שהוא נקי , ונזהר יותר מללכלך עצמו בחטא; כאדם שיש לו בגדים נקיים ונזהר מן הטיט. אבל כשהם מלוכלכים , אינו חושש. וכן אמרו רבותינו (ראה יומא פו , ב): כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה , ונתלכלך , נעשית לו כהיתר; כיון שנתלכלך - נתלכלך. ועל זה אמר שלמה: "בכל עת יהיו בגדיך לבנים" (קה' ט , ח). וכן אתה מוצא גבי צדקה , שצוה הקדוש ברוך הוא לתת צדקה (ראה דב' טו , ז - ח) , ואם הקדוש ברוך הוא היה רוצה , היה נותן לעני עושר וכבוד , ולא יהיה צריך לאחרים! אלא כדי שיזכו אחרים על ידי העני , כמו שאמרו רבותינו בפרק קמא דבבא בתרא (י , א). וכן כל המצות , אין הקדוש ברוך הוא צריך , אלא לזכות את ישראל; כמו שאמרו רבותינו (ראה משנה מכות ג , טז): רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל , לפיכך הרבה להם תורה ומצות.

רמב"ן:
וחזר ואמר: וכל קרבן מנחתך במלח תמלח - כי יחזור אל מביא המנחה , שאמר בו בתחלת הפרשה "ואם מנחת מרחשת קרבנך" (לעיל , ז). והטעם , כי המליחה כשרה בזר , כמו יציקה ובלילה. וטעם על כל קרבנך - על כל קרבנותיך; שכל הקרבנות טעונין מלח כמו המנחה. ולא תשבית מלח ברית אלהיך - שה ברית כרותה למלח מששת ימי בראשית , שהובטחו המים התחתונים ליקרב במזבח במלח וניסוך המים בחג; לשון רבנו שלמה , ומדרש חכמים הוא. ורבי אברהם אמר על דרך הפשט: הכנסתיך בברית והשבעתיך שלא תקריב תפל ולא יאכל , כי הוא דרך בזיון. ובעבור שהוא ברית בקרבנות , יעשה הכתוב זאת הברית אב לכל הבריתות , ואמר במתנות כהונה ובמלכות בית דוד "ברית מלח" (במ' יח , יט; דה"ב יג , ה) , כי הוא קיים כברית מלח בקרבנות. אבל רבי אברהם פירש שם (במ' יח , יט): ברית כרותה , מגזרת "ארץ מלחה" (תה' קז , לד) , ומקום המלח נכרת. ואין טעם לדבריו. ומפני שאמר בכאן: ברית אלהיך , ולא אמר 'ברית יי'' כלשון הפרשה וכדרך כל הקרבנות , או שיאמר 'ברית יי' אלהיך' , אני סובר בו ענין , שהמלח - מים , ובכח השמש הבא בהם יֵעשה מלח , והמים בתולדותם ירוו הארץ ויולידו ויצמיחו , ואחרי היותם מלח יכריתו כל מקום וישרפו , לא תזרע ולא תצמיח (ע"פ דב' כט , כב); והנה הברית כלולה מכל המדות , והמים והאש באים בה , ועדיה תאתה ובאה הממשלה הראשונה (ע"פ מי' ד , ח) , ממלכת השם , כמלח שיתן טעם בכל המאכלים , ותקיים ותכרית במליחותה. והנה המלח כברית , ולכן אמר הכתוב "הלא לכם לדעת כי יי' אלהי ישראל נתן ממלכה לדוד (בנוסחנו: לדויד) על ישראל לעולם לו ולבניו ברית מלח" (דה"ב יג , ה) , כי היא מדתו של דוד , ולכן אמר בקרבנות גם כן "ברית מלח עולם היא" (במ' יח , יט); כי הברית מלח העולם , בו יתקיים ויכרת. וכבר הוריתיך (שמ' לא , יג) להתבונן מדברינו במקומות אחרים פירוש שלש תיבות הללו: ברית עולם היא.

רלב"ג:
וכל קרבן מנחתך במלח תמלח - רוצה לומר: על כל מה שהוא קרב ממנחתך תקריב עמו מלח; כאלו תאמר: הקומץ והלבונה. ואמר אחר זה ולא תשבית מלח ברית אלהיך מעל מנחתך - לעבור עליו ב'עשה' ו'לא תעשה'. והוא מבואר , שהמלח בא משל צבור , כמו העצים והמים אשר ידיחו בהם הקרב והכרעים , כי אין אלו דבר מעצם הקרבן , אבל הם תקון לו. על כל קרבנך תקריב מלח - זה כולל לכל הקרבנות הקרבים למזבח , כמו איברי העולה ואמורי קדשי הקדשים וקדשים קלים.
ריכוז קישורים