תנ"ך - ממושבתיכם תביאו׀ לחם תנופה שתים שני עשרנים סלת תהיינה חמץ תאפינה בכורים לה':

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

מִמּוֹשְׁבֹ֨תֵיכֶ֜ם תָּבִ֣יאּוּ׀ לֶ֣חֶם תְּנוּפָ֗ה שְׁ֚תַּיִם שְׁנֵ֣י עֶשְׂרֹנִ֔ים סֹ֣לֶת תִּהְיֶ֔ינָה חָמֵ֖ץ תֵּאָפֶ֑ינָה בִּכּוּרִ֖ים לַיהוָֽה: (ויקרא פרק כג פסוק יז)

מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ׀ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת תִּהְיֶינָה חָמֵץ תֵּאָפֶינָה בִּכּוּרִים לַיהוָה: (ויקרא פרק כג פסוק יז)

ממושבתיכם תביאו׀ לחם תנופה שתים שני עשרנים סלת תהיינה חמץ תאפינה בכורים לה': (ויקרא פרק כג פסוק יז)

ממושבתיכם תביאו׀ לחם תנופה שתים שני עשרנים סלת תהיינה חמץ תאפינה בכורים ליהוה: (ויקרא פרק כג פסוק יז)

תרגום אונקלוס:

מִמוֹתְבָנֵיכוֹן תַּיתוֹן לְחֵים אֲרָמוּתָא תַּרתֵּין גְּרִיצָן תְּרֵין עֶסרוֹנִין סֻלתָּא יִהוְיָן חֲמִיעַ יִתאַפיָן בִּכּוּרִין קֳדָם יְיָ :

עין המסורה:

תביאו - ג' אל"פים דגושים בשורש 'בוא': בר' מג , כו; וי' כג , יז; עז' ח , יח. תביאו - ו': בר' מב , כ; וי' כג , יז; במ' כ , יב; דב' יב , יא; ש"א כא , טו; דה"ב כח , יג. תהיינה - ג' בתורה (בה"א): וי' כג , טו , יז; ומן במ' לה , יא עד סופיה דסיפרא.

מסורה קטנה:

תביאו - ג' דגש' א'.

רש"י:

ממושבותיכם - ולא מחוצה לארץ (ראה תו"כ אמור פרשתא י פרק יג , א). לחם תנופה - לחם תרומה , המורם לשם גבוה; וזו היא ה"מנחה חדשה" האמורה למעלה (לעיל , טז). בכורים - ראשונה לכל המנחות; אף למנחת קנאות , הבאה שעורים - לא תקרב מן החדש קודם לשתי הלחם (ראה מנחות פד , ב).

ראב"ע:

מלת תביאו - זרה בעבור הדגשות , כי לא נדע לו טעם. ממושבותיכם - צריכים אנו לקבלה מאי זה מקום יוקח , ומתי יבוקש. ולחם תנופה - לכהן עם כבשי השלמים (ראה להלן , יט). (ופר בן בקר אחד ואילם שנים) - ויתכן ששִנה הכתוב בשנה הראשונה - בעבור שהיא תחלת התחלה (ראה לעיל , י) ויש אומרים , כי שני פרים יקריב ושני אילים; ויש אומרים (ראה מנחות מה , ב) כי יקריב פר ואילים שנים , או שני פרים ואיל אחד (ראה במ' כח , כז) , כרצון הכהן; ועוד לא ראינו מצוה כזאת! וב'פנחס' אפרש האמת (ראה שם).

רמב"ן:

חמץ תאפינה - צוה הכתוב שתהיינה חמץ , לפי שהם תודה לַשם , כי חקות קציר שמר לנו (ע"פ יר' ה , כד) , וקרבן התודה יבֹא על לחם חמץ (ראה וי' ז , יג). ואולי איסור החמץ - מפני שירמוז אל מדת הדין; כי נקרא 'חמץ' כאשר יקָרא היין אשר יִקהה "חומץ יין וחומץ שכר" (במ' ו , ג) , והלשון נגזר מלשון "מעוֵל וחומץ" (תה' עא , ד) - כי נגזל מהם טעמם ולא יֵאכלו; וכן "כי יתחמץ לבבי" (תה' עג , כא) - יכעוס ויאבד טעמו ממנו. ובעבור שהקרבנות לרצון לשם הנכבד , לא יובאו מן הדברים אשר להם היד החזקה לשנות הטבעים; וכן לא יבואו מן הדברים המתוקים לגמרי , כגון הדבש , רק מן הדברים המזוגים; כאשר אמרו בבריאת העולם (ראה ב"ר יב , טו): שיתף מדת רחמים במדת הדין ובראו. והנה בחג שבועות , שהוא יום מתן תורה , יבא הקרבן בדין תודה , כי הוא יום העצרת; והמשכיל יבין. וזה סוד מה שאמרו רבותינו (ראה ויק"ר ט , ז): לעתיד לבא כל הקרבנות בטלין וקרבן תודה אינו בטל לעולם , וכו'; כי בו מצה וחמץ , כָּענין בעולם הבא.

רלב"ג:

ממושבותיכם תביאו לחם תנופה שתים שני עשרונים - למדנו , ששתי הלחם אינם באים אלא מן הארץ , כי לא כלל בזה כל מושבות , רק המושבות המיוחדים. ולמדנו , שכל אחד משתי הלחם בא מעשרון אחד. ויתבאר שהם באים מן החדש , כי התורה קראה זאת המנחה "מנחה חדשה" (לעיל , טז). חמץ תאפינה - לפי שמדת העשרון יחוייב שתהיה מלאה סלת , שנאמר: שני עשרונים סלת , למדנו שהוא מביא שאור ממקום אחר לחמצו; שאם היה מודד הסלת עם השאור היתה המדה חסרה או יתירה , ואם יקח מתוכה לחמצה עד שיעשה שאור , הנה יהיה נפסל בלינה. והנה יתבאר אחר זה איך תהיה תנופת שתי הלחם (להלן , כ). בכורים ליי' - רוצה לומר , שתהיה מנחה ראשונה לשאר המנחות שהם באים מן החטים. והנה מפני זה 'בכורים' , שיביאו ליי' מראשית פרי האדמה. ולזה ראוי שלא יביאו בכורים קודם שתי הלחם , כי אלו הבכורים הם שיובאו באופן היותר שלם , כמו שיתבאר מעניין שאר הבכורים , עם שאלו הבכורים הם של צבור ושאר הבכורים הם של יחיד , ויש לצבור קְדימה על היחיד. אלא מפני שנקרא העומר גם כן 'מנחת הבכורים' , כמו שבארנו (לעיל , י) , אם הביא בכוריו אחר העומר אינם פסולים. ואמנם קודם זה הם פסולים , כי כבר יהיה מהם מהחטים והשעורים , כמו שיתבאר בעניין הבכורים בפרשת 'והיה כי תבא' (דב' כו , ב) , והם אסורים קודם מנחת העומר אפילו להדיוט.