תנ"ך - ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ־עבת וערבי־נחל ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וּלְקַחְתֶּ֨ם לָכֶ֜ם בַּיּ֣וֹם הָרִאשׁ֗וֹן פְּרִ֨י עֵ֤ץ הָדָר֙ כַּפֹּ֣ת תְּמָרִ֔ים וַעֲנַ֥ף עֵץ־עָבֹ֖ת וְעַרְבֵי־נָ֑חַל וּשְׂמַחְתֶּ֗ם לִפְנֵ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים: (ויקרא פרק כג פסוק מ)

וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ־עָבֹת וְעַרְבֵי־נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים: (ויקרא פרק כג פסוק מ)

ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ־עבת וערבי־נחל ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים: (ויקרא פרק כג פסוק מ)

ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ־עבת וערבי־נחל ושמחתם לפני יהוה אלהיכם שבעת ימים: (ויקרא פרק כג פסוק מ)

תרגום אונקלוס:

וְתִסְבוּן לְכוֹן בְּיוֹמָא קַדמָאָה פֵּירֵי אִילָנָא אֶתּרוֹגִין לוֹלַבִּין וַהֲדַסִין וְעַרבִין דִּנחַל וְתִחדּוֹן קֳדָם יְיָ אֱלָהֲכוֹן שִׁבעָה יוֹמִין :

עין המסורה:

ולקחתם - ו': בר' מד , כט; שמ' יב , כב; וי' כג , מ; במ' יג , כ; יהו' ו , יח; ש"א ו , ח. הראשון - ס"ג (מלא וחסר , לא כולל 'הראישון'): ראה וי' ד , כא. הראשון - ס"ד (מנין זה כולל גם 'הראישון' - איוב טו , ז). פרי עץ - ב': בר' א , כט; וי' כג , מ. כפת - ב' חסר (בלישנא): *וי' כג , מ; במ' ד , ז.

מסורה גדולה:

כפת ב' חס' פרי עץ הדר כפת ועל שלחן הפנים.

מסורה קטנה:

פרי עץ - ב'; כפת - ב' חס'; וערבי - נחל - ל'.

רש"י:

פרי עץ הדר - עץ שטעם עצו ופריו שוה (ראה סוכה לה , א). הדר - הַדָּר באילנו משנה לשנה; וזהו אתרוג (ראה שם). כפת תמרים - חסר וי"ו; לומר , שאינה אלא אחת (ראה שם לב , א). וענף עץ עבות - שענפיו קלועין כעבותות וחבלים; וזהו הדס , שעשוי כמין קליעה (ראה תו"כ אמור פרשתא יב פרק טז , ו).

רשב"ם:

וענף עץ עבות - קמוץ הוא , כמו: קָדוש , טָהור , עָמוק , גָדול. כלומר: ענף של עץ מעובת הרבה.

ראב"ע:

ולקחתם לכם - אנחנו נאמין דברי המעתיקים (ראה סוכה מא , ב) , כי לא יכחישו הכתוב , אע"פ שמצאנו "ויקחו להם איש שה לבית אבות" (שמ' יב , ג). גם הם העתיקו (ראה תו"כ אמור פרשתא יב פרק טז , ד) , כי פרי עץ הדר - הוא אתרוג; ובאמת , כי אין פרי עץ יותר הדר ממנו. ודרשו בו (ראה שם): הַדָּר באילנו - אסמכתא , כאשר פרשתי בפסוק "לעם נכרי" (בפירוש א , הקצר , לשמ' כא , ח). והצדוקים אמרו כי מאלה תעשו סוכות , והביאו ראיה מספר עזרא (ראה נחמ' ח , טו). ואלה עִוְרֵי לב; הלא יראו , כי אין בספר עזרא ערבי נחל ולא פרי עץ כלל , רק עלי חמשה מינין!? ואין זכר "עלי הדס" ו"עלי עץ עבות" (שם) טענה על קדמונינו (ראה תו"כ אמור פרשתא יב פרק טז , ו; וראה סוכה יב , א) , כי מין הדס אין אילנו גבוה; והנה הם שנים מינים. והגולה מארץ קדר לארץ אדום , אם יש לו עינים , ידע סוד המצוה הזאת.

ר' יוסף בכור שור:

ולקחתם לכם... פרי עץ וגו' - (ראה ויק"ר ל , ב:) כדי שתַראו שיצאתם זכאין מבית דין , שתֵיראו כשרים , שמוליכים בידם פירות יפות לריח טוב וענפי עץ לטייל , ותשמחו שבעת ימים , לבד שמיני עצרת. אבל בפסח אתם טרודים ללקט תבואות מן השדה , כגון שעורים ושאר פירות המתבכרות , ולסמוך שדותיכם; ולכך אמרתי לכם "ופנית בבקר והלכת לאוהליך" (דב' טז , ז). וכן בשבועות , שהרי זמן לקיטות החטין ולשמור. אבל עכשיו הרי אתה פנוי , והוצאת מעשר שיני מפירותיך , ויש לך מה להוציא בירושלים - דבר שאין אתה יכול להוציא כי אם שם - ושמחת לפני יי'... שבעת ימים. ולקחתם - לקיחה תמה , שתהא ארבעת המינין ביחד. שארבע מינין שבלולב מעכבין זה את זה (ראה משנה מנחות ג , ו) , ואפילו לרבי יאשיה , דאמר (? ראה ב"מ צד , ב צה , א): משמע שניהם כאחד , ומשמע אחד אחד בפני עצמו; דהא כתיב: ולקחתם.

רמב"ן:

פרי עץ הדר - שטעם עצו ופריו שוה. הדר - הדר באילנו משנה לשנה , וזהו אתרוג; לשון רבנו שלמה. והן אסמכתות שעשו רבותינו לקבלתם (ראה סוכה לה , א). ורבי אברהם כתב: והאמת אמרו , כי אין פרי העץ יותר הדר ממנו; ודרשו בו: הדר באילנו - אסמכתא. והנכון בעיני , כי האילן הנקרא בלשון ארמית 'אתרוג' נקרא שמו בלשון הקדש 'הדר'; כי פירוש אתרוג: חמדה , כדמתרגמינן: "דמרגג למיחזי" (ת"א בר' ב , ט); "לא תירוג" (ת"א דב' ה , יח); ואמרינן: "שפר ארג נכסין" (תרגום תה' מה , יד); ולשון 'חמדה' ו'הדר' שוים בטעם. ונקרא העץ והפרי בשם אחד , כי כן המנהג ברוב: תאנה , אגוז , רמון , זית וזולתם; וכן זה שם העץ והפרי שניהם בארמית 'אתרוג' , ובלשון הקדש: 'הדר'. ופשוטו של מקרא: יאמר , שנקח לנו פרי עץ הדר , ונקח כפות תמרים וענף אחד מעץ עבות , וענף ערבי נחל - והנה הם אחד מכל מין , כי כפות תמרים מחובר אל ולקחתם לכם , שהם הרבים; כי הלכה היא כרבי עקיבא , שאומר (ראה סוכה לד , ב): כשם שלולב אחד ואתרוג אחד , כך הדס אחד וערבה אחת. ולכך תרגם אנקלוס כולם בלשון רבים , מחובר אל ולקחתם לכם. ובטעם המצוה הזאת אמרו , על דרך האגדות (ראה תענית ב , ב) , שהמינין הללו בָּאין לרַצות על המים. ועל דרך האמת: פרי עץ הדר הוא הפרי שבו רוב התאוה , ובו שחטא אדם הראשון (ראה ב"ר טו , ז) , שנאמר "ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל" (בר' ג , ו) - והנה החטא בו לבדו , ואנחנו נְרַצֶּה לפניו עם שאר המינים; וכפות תמרים הוא הראש , קו אמצעי כפול וגבוה על כולם; וענף עץ עבות - רמז לשלש ספירות בבד אחד , כענין שנאמר "מידי אביר יעקב" (בר' מט , כד); וערבי נחל - כענין שנאמר "סלו לרוכב בערבות ביה שמו" (תה' סח , ה) , כי יתערבו במדת הדין ובמדת רחמים. ומכאן תבין ותדע , שאין האתרוג עמהם באגודה , והוא מעכב בהם , כי הוא כנגד העצרת שהוא רגל בפני עצמו ותשלומין דראשון; והנה הם אחד בכח ולא אחד בפועל. וכבר פירשתי טעם זה (לעיל , לו). והנה טעם כל הפרשה: תחוגו את חג השם הגדול שבעת ימים שבמעשה בראשית , ותסמכו להם השמיני עצרת , כענין שנאמר "למנצח... על השמינית" (תה' ו , א); וגם , באותן השבעה תקחו בהם פרי עץ הדר , והלולב באגודו; ולכך הקדים האתרוג. אבל בשמיני אינו צריך , כי הוא עצמו 'הדר'. וזה טעם "וחגותם אותו חג ליי' שבעת ימים בשנה" , שתחוגו שבעת הימים עם השנה - ענין סבוב והקפה , מלשון "וחוג שמים" (איוב כב , יד); "ובמחוגה יתארהו" (יש' מד , יג); וכן "המון חוגג" (תה' מב , ה). וכבר רמזו רבותינו הסוד הזה; אמרו בויקרא רבה (ל , ט): פרי עץ הדר - זה הקדוש ברוך הוא , שנאמר "הוד והדר לפניו" (תה' צו , ו); כפות תמרים - זה הקדוש ברוך הוא , שנאמר "צדיק כתמר יפרח" (תה' צב , יג); וענף עץ עבות - זה הקדוש ברוך הוא , שנאמר "והוא עומד בין ההדסים" (זכ' א , ח); וערבי נחל - זה הקדוש ברוך הוא , שנאמר "סלו לרוכב בערבות" (תה' סח , ה). ובמדרשו של רבי נחוניה בן הקנה (הבהיר קעב - קעח): מאי פרי עץ הדר? כדמתרגמינן: "פירי אילנא אתרוגין ולולבין". ומאי הדר? הייני הדר הכל , והייני הדר שיר השירים דכתיב בהו "מי זאת הנשקפה כמו שחר" וגו' (שה"ש ו , י). ולמה נקרא שמו 'הדר'? אל תיקרי 'הָדָר' , אלא 'הַדָּר': זה אתרוג , שהוא נפרד מאגד הלולב ואין מצות לולב קיימת אלא בו , והוא אָגוּד עם הכל , שעם כל אחד הוא ועם כולם יחד הוא. ומאי לולב? כנגד חוט השדרה. וענף עץ עבות - שענפיו חופין את רובו , משל לאדם שבזרועותיו יגן על ראשו; ענף לשמאל , עבות לימין - נמצא עץ באמצע; ולמה נאמר בו עץ? שהוא שרש האילן. (הבהיר קעח:) ומאי ערבי נחל? על שם המקום שהם קבועים בו , ששמו 'נחל' , דכתיב "כל הנחלים הולכים אל הים" וגו' (קה' א , ז); ומאי ניהו "ים"? הוי אומר: זה אתרוג. ומנא לן דכל מדה ומדה מכל אלו השבעה איקרי 'נחל'? שנאמר "וממתנה נחליאל" (במ' כא , יט); אל תיקרי 'נחליאל' אלא 'נחלי אל' , וכו'. והמדרש הזה על דעת 'שלשה הדסים ושתי ערבות , לולב אחד ואתרוג אחד' (ר' ישמעאל , ראה סוכה לד , ב); והיא הלכה לדברי הגאונים והראשונים כולם.

רלב"ג:

ולקחתם לכם ביום הראשון - לפי שאין זאת המצוה כי אם ביום הראשון לפי המאמר הזה , ובסוף אמר שהוא שבעה ימים , למדנו שאמרו ולקחתם לכם - ירצה בו: כשלא תהיו לפני יי' , והוא כשיהיו חוץ לבית המקדש. ואמנם לפני יי' אלהיכם , והוא בבית המקדש , תהיה זאת המצוה שבעת ימים. ולפי שאמר ולקחתם לכם ביום הראשון , למדנו שאין אדם יוצא באלו הדברים שזכר אחר זה , אם לא היו שלו. ולזה הוצרכה התורה לאמר לכם. פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל - יורה מצד הוראת הגדר באמרו פרי עץ הדר - אל האתרוג. וזכרה אותו התורה בזה הלשון , להורות כי היא בחרה בו מצד שהוא הדר; ולזה לא נצא אם לא היה הדר. ומזה המקום יתבאר , ששאר הדברים הנלוים עמו - יחוייב בכל אחד מהם גם כן שיהיה הדר; וזה מבואר מהשרשים הכללים. כפות תמרים - הוא הלולב , והוא נקרא בזה השם מצד מה שהתמידו עליו להחזיק קצת בקצת , כמו הכף שמחזיק במה שמקיף. אמנם אחר שיתפרדו עליו לכאן ולכאן איננו נקרא בזה השם , גם איננו אז הדר; ולזה הוא פסול. וענף עץ עבות - הוא ההדס , שהוא עבות , רוצה לומר , שיש לו עלים רבים מקיפים בו יוצאים ממקום אחד. והמעט שיפול בו זה השם הוא , כשיהיו היו לו שלשה עלין מקיפין בו יוצאים בגבעול אחד. ואולם אם יצאו שנים שנים אין זה עבות; וזה מבואר מצד הוראת הגדר. וערבי נחל - הוא מין מן הצמחים שגדל על הרוב בנחלים , ולזה קראה אותו התורה ערבי נחל , לא שתקפיד שיהיה גדל על נחל; כי היא אמנם תקפיד על המין שילקח ממנו , והוא הנקרא ערבי נחל. הוא צמח שעלה שלו משוך ופיו חלק וקנה שלו אדום; וממנו ימצא שבפי עלהו פגימות דקות מאד מאד וקטנות. ואולם מה שעלה שלו עגול ופיו דומה למגל , אינו נקרא ערבי נחל ואיננו כשר. וראוי שתדע , כי מפני שאמר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל - הנה מן הראוי שיהיו שלשת אלו המינים יחד. ועם כל זה , אם לקחם אחד אחד - יצא , שהרי לקחם כלם. ואמנם האתרוג ילקח לבדו , ולזה לא אמרה תורה 'פרי עץ הדר וכפות תמרים'. והנה יקָרא הלולב האחד כפות תמרים - מצד עליו שבהם יתהוו התמרים. ואולם מה שאמרה התורה וענף עץ עבות - ידמה שהרצון בו: ענף ועץ , רוצה לומר , שאין מתְנָאוֹ שיהיה ענף , אבל יהיה מותר אע"פ שהוא העץ בכללו. והנה זה אפשר בזה הצמח לקטנו. ואפשר שיובן מזה גם כן שילקח מזה הצמח ענף ועץ באופן שיהיה עבות מצד רבוי עליו ורבוי ענפיו. ולזה ילָקחו שלשה בדי הדס , כי כבר יקרה בזה הצמח שלא יהיו בו יותר משלשה ענפים , ולזה ילקח העץ בהלקחם. ולפי שאמר וערבי נחל , שרומז אל רבוי , והפחות שיפול בו זה השם הוא שנים , הנה ילקח שני בדים ערבה. וידמה והוא הנכון , שהרצון בזה שיקח ענף עץ עבות וערבי נחל , ולזה לא יחוייב לקחת מכל אחד מהם כי אם בד אחד. והוא מבואר , שהלקיחה הנהוגה בהם הוא שילקחו דרך גדילתם; ולזה אם לקחם שלא כדרך גדילתם לא יצא , כי התורה תצוה עניינם באופן הנהוג מהם , כמו שהתבאר מהשרשים הכוללים. וכאלו שב זה אל מה שהוא מחוייב מצד הוראת הגדר. וראוי שתדע שאלו המינים הארבעה מעכבין זה את זה , כי התורה צותה שנקח אלו המינים כלם. ולפי שהאתרוג יהיה לבדו ושאר המינים הם יחד , הנה ראוי שילקחו בימין - השלשת מינין , והאתרוג - בשמאל. ושמחתם לפני יי' אלהיכם שבעת ימים - ירצה בזה , שישמחו שם במקדש שבעת ימים בלקיחת אלו הארבעה מינין , ובכל מיני השמחה. ויתבאר שזאת השמחה אינה דוחה יום טוב , וכל שכן שבת , לפי שהתורה בארה כי ביום הראשון לא ישמחו כי אם בלקיחת אלו הארבעה מינין , אך בשאר מיני שמחות שיהיה בהם מה שלא יתכן לעשותו ביום טוב - לא יוּתַר להם לשמוח. והנה תכלול גם כן זאת השמחה זביחת שלמים , והם הנקראים 'שלמי חגיגה' , שנאמר: "וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני יי' אלהיך" (דב' כז , ז). ומזה המקום יתבאר שאין שמחה זו אלא בבשר בהמה , לא בבשר העוף , כי השלמים אינם באים כי אם מהבהמה.