תנ"ך - אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהית להם עבדים ואשבר מטת עלכם ואולך אתכם קוממיות: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

אֲנִ֞י יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר הוֹצֵ֤אתִי אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מִֽהְיֹ֥ת לָהֶ֖ם עֲבָדִ֑ים וָֽאֶשְׁבֹּר֙ מֹטֹ֣ת עֻלְּכֶ֔ם וָאוֹלֵ֥ךְ אֶתְכֶ֖ם קֽוֹמֲמִיּֽוּת: פ (ויקרא פרק כו פסוק יג)

אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמֲמִיּוּת: פ (ויקרא פרק כו פסוק יג)

אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהית להם עבדים ואשבר מטת עלכם ואולך אתכם קוממיות: פ (ויקרא פרק כו פסוק יג)

אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהית להם עבדים ואשבר מטת עלכם ואולך אתכם קוממיות: פ (ויקרא פרק כו פסוק יג)

תרגום אונקלוס:

אֲנָא יְיָ אֱלָהֲכוֹן דְּאַפֵּיקִית יָתְכוֹן מֵאַרעָא דְמִצרַיִם מִלְמִהוֵי לְהוֹן עַבדִין וְתַבַּרִית נִיר עַמְמַיָא מִנְכוֹן וְדַבַּרִית יָתְכוֹן בְּחֵירוּתָא :

עין המסורה:

אני - ב' בטעמא בתורה (גרשיים בראש פסוק): וי' כו , יג; במ' טו , מא. מהית - ח' חסר בלישנא: ראה וי' יא , מה. ואולך - ד': *וי' כו , יג; דב' כט , ד; יהו' כד , ג; עמ' ב , י.

מסורה גדולה:

ואולך ד' ואולך אתכם קוממיות ואולך אתכם במדבר ארבעים שנה ואולך אתכם ארבעים שנה ואולך אתו בכל ארץ כנען.

מסורה קטנה:

אני - ב' בטע' בתו'; מהית - ח' חס'; ואולך - ד'; קוממיות - ל'.

רש"י:

אני יי' אלהיכם [וגו'] - כדַי אני שתאמינו בי , שאני יכול לעשות כל אלה; שהרי הוצאתי אתכם מארץ מצרים ועשיתי נסים גדולים (ראה תו"כ בחוקותי פרשתא א פרק ג , ד). קוממיות - בקומה זקופה (שם).

רשב"ם:

מוטות עולכם - כדכתיב "עשה לך מוסרות" (יר' כז , ב) , היא הרצועה שקושרין בה העול של עץ , הקרוי 'מוטות' , לפי שמַטֶּה ומרכין את צואר השור. קוממיות - כשהוסר העול זוקף את ראשו.

ראב"ע:

ועוד , כי בלכתכם אל ארץ אויביכם והמקדש עמכם , יתהלך כבודי בתוככם. והנה אני אהיה לכם לאלהים ואתם עַמי , כי על כן הוצאתי אתכם ממצרים. מטות עלכם - משל כפַר החורש , שיעבוד אדמת בעליו; וישראל השתעבדו בבנין האדמה , כי כן כתוב (ראה שמ' א , יד). קוממיות - בקומה זקופה.

ר' יוסף בכור שור:

אני יי' אלהיכם - כלומר: הרי אני יי' אלהיכם , אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים - ועשיתי לעיניכם נסים ונפלאות (ראה תו"כ בחוקותי פרשתא א פרק ג , ד). מהיות להם עבדים - פדיתי אתכם (ראה שם , ה). ואשבור מוטות עלכם - כלומר: מעול שהיה מטה ראשיכם וכופף כלפי הארץ; שכתוב: ואולך אתכם קוממיות - שזקפתי ראשיכם , שהייתם הולכים בקומה זקופה ולא היה כופף אתכם העול , כדכתיב "ובני ישראל יוצאים ביד רמה" (שמ' יד , ח). וכשם שעשיתי זאת , אני נאמן שאני אעשה עמכם מה שאני מבטיח אתכם.

רלב"ג:

אני יי' אלהיכם - רוצה לומר שהוא ראוי שתתנהגו במצותי , כי אני הוצאתי אתכם מן העבדות הנפלא שהייתם בו ושמתי אתכם בני חורין. ובזה הנימוס התוריי לא העמסתי עליכם מה שיכבד עליכם , כמו העניין בשאר הנימוסים; אבל הם עניינים יקל עשייתם לאדם , להיותם נבחרים מצד עצמותם. ולזה היה זה הנימוס חירות לכם , לא עבדות. ולזה גם כן אין ראוי שיכבד לכם מה שנתתי מהחירות בארץ בשנת השמטה והיובל , כי אני הנחלתי אתכם הארץ באלו התנאים. והנה לא יעדה התורה בזה המקום ההולכים בדרכי התורה כי אם באלו הטובות הגופיות , לפי שהגעת הטובות הנפשיות לשלמי השכל הוא דבר הכרחי , והנביא לא ייעד במה שהוא נביא בדבר ההכרחיי , אבל ייעד בדברים האפשריים. וזה מבואר מאד.