תנ"ך - והשיג לכם דיש את־בציר ובציר ישיג את־זרע ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהִשִּׂ֨יג לָכֶ֥ם דַּ֙יִשׁ֙ אֶת־בָּצִ֔יר וּבָצִ֖יר יַשִּׂ֣יג אֶת־זָ֑רַע וַאֲכַלְתֶּ֤ם לַחְמְכֶם֙ לָשֹׂ֔בַע וִישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח בְּאַרְצְכֶֽם: (ויקרא פרק כו פסוק ה)

טקסט וניקוד:

וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת־בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת־זָרַע וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם: (ויקרא פרק כו פסוק ה)

טקסט בלבד:

והשיג לכם דיש את־בציר ובציר ישיג את־זרע ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם: (ויקרא פרק כו פסוק ה)

תיקון קוראים:

והשיג לכם דיש את־בציר ובציר ישיג את־זרע ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם: (ויקרא פרק כו פסוק ה)

תרגום אונקלוס:
וִיעָרַע לְכוֹן דְּיָשָׁא לִקטָפָא וּקטָפָא יְעָרַע לְאַפּוֹקֵי בַר זַרעָא וְתֵיכְלוּן לַחמְכוֹן לְמִשׂבַּע וְתִתְּבוּן לְרֻחצָן בַּאֲרַעכוֹן :

עין המסורה:
לשבע - ד': *שמ' טז , ג; וי' כה , יט; כו , ה; תה' עח , כה. (ותריין: לשְבע - שמ' טז , ח; איכה ה , ו).

מסורה קטנה:
לשבע - ד'.

רש"י:
והשיג לכם דיש את בציר - שיהא הדיש מרובה , ואתם עסוקים בו עד הבציר , ובבציר תעסקו עד שעת הזרע (ראה תו"כ בחוקותי פרשתא א פרק א , ז). ואכלתם לשובע - אוכל קימעא והוא מתברך במעיו (ראה שם).

ראב"ע:
דיש את בציר - והנה התברר "באספך את מעשיך" (שמ' כג , טז) - משדה וכרם. לשובע - שם הפעל. לבטח - בלמ"ד ובחסרונו (ראה בר' לד , כה) שוה; וכן מלת "בדד" (וי' יג , מו; לעומת במ' כג , ט). והנה הזכיר בתחלה השובע - שהוא עיקר. וטעם וישבתם לבטח - כי בימי הרעב יגלו בני אדם ממקומם , כטעם "לא תוסף תת כחה לך נע ונד" (בר' ד , יב).

ר' יוסף בכור שור:
והשיג לכם דיש - וכמו שתהיו תדירים במצותי וללמוד תורתי בלא ביטול , כך תבא ברכתכם בלא הפסקה , כדכתיב: והשיג לכם דיש את בציר - שלא יהא הפסק בין ברכה לברכה. ואכלתם... לשובע - שתהיו בריאים וחזקים , ואכלתם לשובע נפשכם (ע"פ מש' יג , כה); כי מה מועלת רוב התבואה , אם לא יוכלו לאכלה? ואפילו הם בריאים ויש להם תבואה הרבה , מה מועיל , אם אכלוה בפחד ורעדה? לכך נאמר: וישבתם לבטח בארצכם (ראה תו"כ בחוקותי פרשתא א א פרק א , ח).

רלב"ג:
ויהיה להם מרבוי התבואות , עד שדיש הקציר יתמיד עד הבציר , והבציר יתמיד עד עת הזרע. ואכלתם לחמכם לשובע - רוצה לומר , שהלחם הראוי לכם למזון - תאכלוהו לשובע , כי רבוי הטובות ישביע לאדם קודם מלוי כרסו מהם. ולזה תמצא שבעת החסרון יאכל הרבה ולא ישבע. וישבתם לבטח בארצכם - רוצה לומר , שלא תפחדו מהעתים שיוזקו בהם תבואותיכם ועבודת הארץ , אבל תבטחו שיתן השם יתעלה הטוב , וארצכם תתן יבולה מצד עוצם דבקות השגחת השם יתעלה בכם , בראותכם תמיד הגעת אלו הדברים בארצכם על הטוב שבאופנים; ולזה לא תיראו. והמשל , כי מי שהורגל לבא בארצו אלו הנזקים , יירא מאד בראותו העננים החשוכים מאד סביב עת הקציר , שיפול ברד וישחיתו תבואתו.
ריכוז קישורים