תנ"ך - ויאמר משה אל־אהרן קרב אל־המזבח ועשה את־חטאתך ואת־עלתך וכפר בעדך ובעד העם ועשה את־קרבן העם וכפר בעדם כאשר צוה ה':

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קְרַ֤ב אֶל־הַמִּזְבֵּחַ֙ וַעֲשֵׂ֞ה אֶת־חַטָּֽאתְךָ֙ וְאֶת־עֹ֣לָתֶ֔ךָ וְכַפֵּ֥ר בַּעַדְךָ֖ וּבְעַ֣ד הָעָ֑ם וַעֲשֵׂ֞ה אֶת־קָרְבַּ֤ן הָעָם֙ וְכַפֵּ֣ר בַּעֲדָ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְהוָֽה: (ויקרא פרק ט פסוק ז)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־אַהֲרֹן קְרַב אֶל־הַמִּזְבֵּחַ וַעֲשֵׂה אֶת־חַטָּאתְךָ וְאֶת־עֹלָתֶךָ וְכַפֵּר בַּעַדְךָ וּבְעַד הָעָם וַעֲשֵׂה אֶת־קָרְבַּן הָעָם וְכַפֵּר בַּעֲדָם כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה: (ויקרא פרק ט פסוק ז)

טקסט בלבד:

ויאמר משה אל־אהרן קרב אל־המזבח ועשה את־חטאתך ואת־עלתך וכפר בעדך ובעד העם ועשה את־קרבן העם וכפר בעדם כאשר צוה ה': (ויקרא פרק ט פסוק ז)

תיקון קוראים:

ויאמר משה אל־אהרן קרב אל־המזבח ועשה את־חטאתך ואת־עלתך וכפר בעדך ובעד העם ועשה את־קרבן העם וכפר בעדם כאשר צוה יהוה: (ויקרא פרק ט פסוק ז)

תרגום אונקלוס:
וַאֲמַר מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן קְרַב לְמַדבְּחָא וַעֲבֵיד יָת חַטָתָך וְיָת עֲלָתָך וְכַפַּר עֲלָך וְעַל עַמָא וַעֲבֵיד יָת קֻרבַּן עַמָא וְכַפַּר עֲלֵיהוֹן כְּמָא דְּפַקֵיד יְיָ :

עין המסורה:
אל - המזבח - ט': ראה וי' א , טו. חטאתך - ב': *וי' ט , ז; ש"ב יב , יג. וחד: וחטאתך - יש' ו , ז. עלתך - ג': וי' ט , ז; במ' כג , ג , טו. וכפר - ד': *וי' ט , ז (פעמיים); במ' יז , יא; תה' עט , ט.

מסורה גדולה:
חטאתך ב' ועשה את חטאתך ואת עלתך גם יי' העביר חטאתך לא תמות. וחד וחטאתך תכפר. וכפר ד' ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבח ב' בו והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם עזרנו אלהי ישענו.

מסורה קטנה:
אל - המזבח - ט'; חטאתך - ב'; עלתך - ג'; וכפר - ד'.

רש"י:
קרב אל המזבח - שהיה אהרן בוש וירא לגשת; אמר לו משה: מה אתה בוש? לכך נבחרת (ראה תו"כ שמיני פרשתא א , ח)! את חטאתך - עגל בן בקר (ראה לעיל , ב). ואת עולתך - האיל (ראה שם). קרבן העם - שעיר עזים ועגל וכבש (ראה לעיל , ג). כל מקום שנאמר 'עגל' - בן שנה הוא , ומכאן אתה למד.

ראב"ע:
וכפר בעדך ובעד העם - שהיא מצוה שתכפר על נפשך ועל כל הקהל; ובפר חטאת תכפר בעדך , ואחר כן תעשה קרבן העם ותכפר בעדם; כי לא יוכל אדם לכפר על אחר עד היותו טהור מכל אשר חטא.

ר' יוסף בכור שור:
וכפר בעדך , ואחר כך ובעד העם - שיבא זכאי ויכפר על החייב.

רמב"ן:
וטעם קרב אל המזבח , ויקרב אהרן אל המזבח וישחט - על דעתי בדרך הפשט , יאמר: קרב אל צפון המזבח ועשה שם החטאת והעולה; כי הם שחיטתן בצפון , וקבול דמן בכלי שרת בצפון (ראה משנה זבחים ה , א); ואמר משה כן בדרך קצרה , שכבר ידע אהרן זה. אבל ב'תורת כהנים' (שמיני מילואים פרשתא א , ח) נתעוררו רבותינו בזה ואמרו: משלו משל , למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שנשא אשה , והיתה מתביישת מלפניו; נכנסה אצלה אחותה , אמרה לה: אחותי , למה נכנסת לדבר זה , לא שתשמשי את המלך?! הגיסי דעתך ובואי שמשי את המלך. כך אמר לו משה לאהרן: אהרן אחי , למה נבחרת להיות כהן גדול , לא שתשרת לפני המקום?! הגס דעתך ובוא ועבוד עבודתך. ויש אומרים: היה אהרן רואה את המזבח כתבנית שור , והיה מתירא ממנו; נכנס משה אצלו , אמר לו: אחי , לא ממה שאתה מתירא , הגס דעתך ובוא קרוב אליו; לכך נאמר: קרב אל המזבח - ויקרב אהרן אל המזבח , בזריזות. וטעם זה: כי בעבור שהיה אהרן "קדוש יי'" (תה' קו , טז). ואין בנפשו חטא זולתי ענין העגל , היה החטא ההוא קבוע לו במחשבתו , כענין שנאמר "וחטאתי נגדי תמיד" (תה' נא , ה) , והיה נדמה לו כאלו צורת העגל שם מעכב בכפרותיו , ולכך אמר לו: 'הגס דעתך' - שלא יהיה שפל רוח כל כך , שכבר רצה האלהים את מעשיו (ע"פ קה' ט , ז). ואחרים מפרשים שהיה השטן מראה לו כן , כמו שאמרו שם: אהרן אחי , אע"פ שנתרצה המקום לכפר על עונותיך , צריך אתה ליתן לתוך פיו של שטן , שמא ישטינך בביאתך למקדש וכו'; ב'תורת כהנים' (שמיני מילואים פרשתא א , ג). וטעם וכפר בעדך ובעד העם - יאמר: קרב אל המזבח לעשות כל הקרבנות , ועשה תחלה את חטאתך ואת עולתך , וכפר בעדך בראשונה בקרבנותיך ובעד העם אחרי כן , שתעשה קרבן העם וכפר בעדם בקרבנם; לימד אותו שיבא זכאי ויכפר על החייב.
ריכוז קישורים