תנ"ך - משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך נזכירה דדיך מיין מישרים אהבוך: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

מָשְׁכֵ֖נִי אַחֲרֶ֣יךָ נָּר֑וּצָה הֱבִיאַ֨נִי הַמֶּ֜לֶךְ חֲדָרָ֗יו נָגִ֤ילָה וְנִשְׂמְחָה֙ בָּ֔ךְ נַזְכִּ֤ירָה דֹדֶ֙יךָ֙ מִיַּ֔יִן מֵישָׁרִ֖ים אֲהֵבֽוּךָ: פ (שיר השירים פרק א פסוק ד)

טקסט וניקוד:

מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ: פ (שיר השירים פרק א פסוק ד)

טקסט בלבד:

משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך נזכירה דדיך מיין מישרים אהבוך: פ (שיר השירים פרק א פסוק ד)

תיקון קוראים:

משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך נזכירה דדיך מיין מישרים אהבוך: פ (שיר השירים פרק א פסוק ד)

תרגום מגילות:
כַּד נְפַקוּ עַמָא בֵית יִשׂרָאֵל מִמִצרַיִם הֲוָת מִידַּבְּרָא שְׁכִינַת מָרֵי עָלְמָא קֳדָמֵיהוֹן בְּעַמוּדָא דַעֲנָנָא בִּימָמָא וּבעַמוּדָא דְאִישָׁתָא בְּלֵיליָא אֲמַרוּ צַדִּיקֵי הַהוּא דָרָא קֳדָם רִבּוֹן כָּל עָלְמָא נְגֵידנָא בָתְרָך וּנהֵי רָהֲטִין בָּתַר אוֹרַח טוּבָך וְקָרֵיב יָתַן לְשִׁפּוֹלֵי טוּרָא דְסִינַי וְהַב לַן יָת אוֹרָיתָך מִן בֵּית גִּנזָך דִּרקִיעָא וְנִחדֵּי וְנִבדַח בְּעֶשׂרִין וְתַרתֵּין אָתִין דְּמִתכַּתבָא בְהוֹן וּנהֵי דְכִירִין יָתְהוֹן וּנרַחֵים יָת אֱלָהוּתָך וּנהֵי מִתרַחֲקִין מִבָּתַר טָעֲוָת עַמְמַיָא וְכָל צַדִּיקַיָא דְעָבְדִין דְּתָקֵין קֳדָמָך יְהוֹן דָּחֲלִין מִנָך וְרָחֲמִין יָת פִּקוֹדָך :

עין המסורה:
הביאני - ד': *דב' ט , ד; יח' מ , ב; שה"ש א , ד; ב , ד. חדריו - ב' (בלישנא): שה"ש א , ד; דה"א כח , יא. ונשמחה - ד': יש' כה , ט; תה' צ , יד; קיח , כד; שה"ש א , ד. (ואחד: נשמחה - תה' סו , ו). אהבוך - ג': ש"א יח , כב; שה"ש א , ג , ד.

מסורה קטנה:
משכני - ל'; נרוצה - ל'; הביאני - ד'; חדריו - ב'; ונשמחה - ד'.

רש"י:
משכני אחריך נרוצה - אני שמעתי משלוחיך רמז חיבה שאמרת למשכני , ואני אמרתי: אחריך נרוצה להיות לך לאשה. הביאני המלך חדריו - וגם היום הזה עודנה לי גילה ושמחה את אשר נדבקתי בך. נזכירה דודיך - גם היום באלמנות חיותי (ע"פ ש"ב כ , ג) , תמיד אזכיר דודיך הראשונים מכל משתה עונג ושמחה. מישרים אהבוך - את אהבה עזה , אהבת מישור בלי עקובה ורכסים (ע"פ יש' מ , ד) , אשר אהבוך אני ואבותיי באותן הימים. זהו פשוטו לפי עיניינו. ולפי דוגמתו: הם מזכירים לפניו חסד נעורים , אהבת כלולות , לכתם אחריו במדבר (ראה יר' ב , ב) , ארץ ציה וצלמות (ראה שם , ו) , "וגם צדה לא עשו להם" (שמ' יב , לט) , והאמינו בו ובשלוחו , ולא אמרו: היאך נצא למדבר , לא מקום זרע (ע"פ במ' כ , ה) ומזונות , והלכו אחריו , והוא הביאם לתוך חדרי הקף ענניו; בזו עודם היום גלים ושמחים בו אף לפי עוניים וצרתם , ומשתעשעים בתורה , ושם מזכירים דודיו מיין ומישור אהבתם אותו.

רשב"ם:
משכני - משוך אותי אליך ונרוצה אחריך אני וכנסיא שלי , כאז שנות עולמים (ע"פ תה' עז , ו) אשר הביאני המלך ידידי אל חדריו. וכאשר נרוץ אחריך נגילה ונשמחה בך ונזכירה דודיך ודברי אהבתך יותר ממשתה היין ומתיקה , כי אהבוך כל בני עולם באהבת מישור. (ביאור לשוני:) אהבוך זה - מוסב למעלה , מ"עלמות אהבוך" (פס' ג). דימיון לכנסת ישראל המתאוננת ומתחננת לפני הקדוש ברוך הוא להוציאה מגולה , כאז אשר הוציא אותה מגלות מצרים ומסבלותם והביא אותה חדריו , לעשות לו משכן לעבוד לו עבודת תמיד לפניו.

ר' יוסף קרא:
מושכני אחריך נרוצה - היה מנהג למלך שלמה , בכל אשר היה פונה היה מוליך נשיו עמו. והיה לו נשים הרבה; פעמים היה מוליך עמו אחת , ופעמים שתים ושלש. וזאת , מרוב חיבתה היתרה , מבקשת ממנו שיהא מוליכה עמו בכל מקום , וזה שמדברת לו: מושכיני עמך בכל אשר תלך ואחריך נרוצה עם מלכותיך ונשותיך. הביאני המלך חדריו - אותה שעה שיביאיני המלך לחדריו לשמוח עמי ועם כל רעותיי , אז נגילה ונשמחה בך. נזכירה דודיך מיין - מתוך משתה היין נזכירה דודיך , אהבים שלך. מי יזכור דודיך מיין? אותם שמישרים אהבוך - באהבה שלמה אוהבות אותו , בלא לב ולב.

ראב"ע פירוש א הפעם הראשונה - דקדוק:
נזכירה - יש אומרים (ראה השרשים: 'זכר') שהוא מן "אזכרתה" (וי' ב , ב) - ריח קטורת; וכמהו "זכרו כיין לבנון" (הו' יד , ח). מישרים - הנכון שהוא תאר היין; כמו "הולך לדודי למישרים" (שה"ש ז , י); "יתהלך במישרים" (מש' כג , לא). ומ"ם מיין ימשוך עצמו ואחר עמו; כמו "יעשה חפצו בבבל" (יש' מח , יד).

ראב"ע פירוש א הפעם השלישית - דרש:
משכני - שיצא מבית אביו. הביאני המלך חדריו - שגלה לו סודו , והוליכו בארץ המקודשת. ובכל זאת שמח , ובכל מקום קרא בשם יי' (ראה בר' יב , ח; יג , ד; כא , לג).

ראב"ע פירוש א הפעם השניה - פשט:
וכל אחת ואחת אומרת לך: משכני! ואלו הביאני המלך חדריו , יותר נגילה בך. אהבוך האחרון שב גם ל"עלמות" (לעיל , ג).

ראב"ע פירוש ב הפעם הראשונה - דקדוק:
נזכירה - יש אומרים (ראה השרשים: 'זכר') , שהוא מן "אזכרתה" (וי' ב , ב) ו"זכרו כיין לבנון" (הו' יד , ח). מישרים - תאר היין; כמו "יתהלך במישרים" (מש' כג , לא); "הולך לדודי למישרים" (שה"ש ז , ז). ומ"ם מיין ישרת עצמו ואחר עמו , וכן עניינו: ממישרים אהבוך העלמות הנזכרות (לעיל , ג); וכמוהו "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי יי'" (שמ' ו , ג) , ועניינו: ובשמי יי' , "לא נודעתי להם" (שם); ורבים כמוהו. ואחרים אמרו , כי המישרים אהבוך - כמו "ומגיד מישרים" (ראה יש' מה , יט). והראשון קרוב אלי.

ראב"ע פירוש ב הפעם השניה - פשט:
משכני - וכל אחת מהעלמות מתאוה ואומרת: משכני אחריך נרוצה. הביאני המלך - יותר נשמחה בך ממה שהביאני המלך חדריו.

ראב"ע פירוש ב הפעם השלישית - דרש:
משכני - שנמשך אחר המקום , ויצא מארץ מולדתו. הביאני המלך חדריו - שהביאו אל ארץ כנען; ויתכן שהחכימוֹ והעמידוֹ על סודות צפונים. ועניין נזכירה דודיך - הוא בניין מזבח בכל מקום (ראה בר' יב , ז , ח ועוד) ונטיעת אשל (ראה בר' כא , לג).

רלב"ג:
משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך נזכירה דודיך מיין מישרים אהבוך - אמר אל השם יתעלה , מורה על חוזק החשק ורוב המונעים , שיישירהו אליו וימשכהו עד שירוצו אחריו הוא ושאר כחות הנפשיות , וזה יהיה כשיכנעו שאר הכחות הנפשיות לעבודת השכל. או ירצה באמרו נרוצה - הוא והדומים לו , רוצה לומר: שאר הבעלי שכל , להיות זה החשק בכל האנשים בטבע; והוא נראה יותר. ואולם יִחס הפועל בזה לשם יתעלה , לפי שהאדם לא יוכל להגיע אל שלמותו אם לא במה שישפע עליו מהשם יתעלה. ועוד , שלרבוי המונעים צריך עזר אלהי למשכו אליו. ואמר על צד התשוקה , שאם נגיע אל זה התכלית , רוצה לומר , שיביאנו השם יתעלה חדריו , זה יהיה תכלית הגיל והשמחה. ובאמת כי בזה מהגיל והשמחה מה שאין לשמחות הגופיות יחס אליו , כי התענוג השלם והשמחה השלמה הוא כשיושג הנכבד בהשגה האמתית , כמו שהתבאר במקומו (ראה מלחמות יי' מאמר א פרק יג). ולזה אמר דוד: "שובע שמחות את פניך" (תה' טז , יא) , ואמרו ז"ל (ראה כתובות ח , א): שהשמחה במעונו - ירצו , שתכלית השמחה היא במדרגת השם יתעלה. והנה רצה בזה , שהתכלית המכוון בנו הוא אשר נחשוק אליו ראשונה חשק נפלא , וזה ממה שיישירנו אל שנגיע אל התכלית , כמו שקדם (לעיל , ג). ואמר , שכבר יראה היות חוזק הגיל והשמחה למי שיגיע אל זה התכלית , וזה שמה שנריח בתחלת הענין מדודיך - רוצה לומר: מהדברים אשר יביאונו לחשוק בך - הוא יותר נבחר אצלנו מיין , רצוני: מהתאוות הגופיות. ויהיה אמרוֹ מישרים אהבוך - שֵם תחת שם התאר , כי כבר ימצאו מזה המין רבים בלשונינו. וירצה בזה , שבעלי המישרים , אשר אהבו השם , רוצה לומר: אשר התעוררו לראות יושר הנמצאות ואופן החכמה בהם , יבחרו מה שיריחו מדודיך יותר מיין; והנה פרשנו נזכירה - נריח , על דרך "אזכרתה" (וי' ב , ב) , ועל דרך "בכל מקום (בנוסחנו: המקום) אשר אזכיר את שמי" (שמ' כ , כא) לפי הפירוש הנכון.

ר' יוסף קמחי:
משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך נזכירה דודיך מיין מישרים אהבוך - 'משיכה' זו נאמרה לזמן שהוציאם משה רבינו מן המחנה , כמו שנאמר "ויוצא משה את העם לקראת" וגו' (שמ' יט , יז). ועל זו אמר הנביא עליו השלום "בחבלי אדם אמשכם בעבתות אהבה" וגו' (הו' יא , ד) , ונאמר "אהבת עולם אהבתיך על כן" וגו' (יר' לא , ב). ומה שאמר הביאני המלך חדריו - זהו "ויתיצבו בתחתית ההר" (שמ' יט , יז). נגילה ונשמחה בך - בשמעם פקודי יי' ישרים משמחי לב (ע"פ תה' יט , ט). נזכירה דודיך מיין - מה שנאמר "זכור את יום השבת לקדשו" (שמ' כ , ח). וכן נזהרו על כלם , שנאמר "רק השמר לך ושמור נפשך" וגו' (דב' ד , ט). מישרים אהבוך - מלמד שאורחות הקדוש ברוך הוא מישרים וכל דרכיו ישרים , והצדיקים אוהבים לישרים ולקבל שכר בשמרם , ככתוב "גם עבדך נזהר בהם בשמרם עקב רב" (תה' יט , יב).

ר' ישעיה מטראני:
וכל אחת אומרת לך: משכיני אחריך וכולנו נרוצה אחריך , וכל אחת אומרת: אפילו אם הביאני המלך אל תוך חדריו , יותר נגילה ונשמחה בך אם היינו יחד , ונזכירה דודיך , שהם טובים מיין. 'נזכירה' - הוא כמו "אזכרתה" (וי' ב , ט) , כלומר: נריח ריחך הטוב. מישרים אהבוך - אומרת האהובה לאהוב: אהבת מישרים , בלי תרמית , אהבוך הבתולות.
ריכוז קישורים