תנ"ך - לחיו
כערוגת
הבשם
מגדלות
מרקחים
שפתותיו
שושנים
נטפות
מור
עבר:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לְחָיָו֙
כַּעֲרוּגַ֣ת
הַבֹּ֔שֶׂם
מִגְדְּל֖וֹת
מֶרְקָחִ֑ים
שִׂפְתוֹתָיו֙
שֽׁוֹשַׁנִּ֔ים
נֹטְפ֖וֹת
מ֥וֹר
עֹבֵֽר:
(שיר השירים פרק ה פסוק יג)
לְחָיָו
כַּעֲרוּגַת
הַבֹּשֶׂם
מִגְדְּלוֹת
מֶרְקָחִים
שִׂפְתוֹתָיו
שׁוֹשַׁנִּים
נֹטְפוֹת
מוֹר
עֹבֵר:
(שיר השירים פרק ה פסוק יג)
לחיו
כערוגת
הבשם
מגדלות
מרקחים
שפתותיו
שושנים
נטפות
מור
עבר:
(שיר השירים פרק ה פסוק יג)
לחיו
כערוגת
הבשם
מגדלות
מרקחים
שפתותיו
שושנים
נטפות
מור
עבר:
(שיר השירים פרק ה פסוק יג)
תרגום מגילות:
תְּרֵין
לוּחֵי
אַבנִין
דִּיהַב
לְעַמֵיהּ
כְּתִיבָן
בַּעֲשַׂר
שִׁיטִין
דָּמְיָאן
לְשִׁטֵי
גִינַת
בּוּסמָא
מְרַבְּיָא
דִקדּוּקִין
וְטַעמִין
הֵי
כְמָא
דִגנוֹנִיתָא
מְרַבְּיָא
בוּסמָן
וְסִפוָתַוֵי
חַכִּימַיָא
דַעֲסִיקִין
בְּאוֹרָיתָא
וּלהוֹן
טַעמִין
בְּכָל
סְטַר
וּמֵימַר
פּוּמְהוֹן
כְּמוֹרָא
בְחִירָא
:
עין המסורה:
מור
-
ג'
מלא
בסיפרא:
*שה"ש
ה
,
ה
(פעמיים)
,
יג.
רש"י:
לחייו
כערוגת
הבושם
-
אשר
שם
,
באותן
ערוגות
,
גידולי
מרקחים.
מגדלות
מרקחים
-
מגדלות
של
מרקחים
,
גידולי
בשמים
שמפטמים
אותם
מעשה
רקח
(ע"פ
שמ'
ל
,
כה).
רשב"ם:
לחייו
מתוקים
ועריבים
וריחם
טוב
ומבושם
כערוגת
הבושם
,
שגידוליה
גידולי
מרקחים.
שפתותיו
נודפות
ריח
טוב
כשושנים
,
ונוטפות
מהן
שמן
שהוא
מרוקח
וטוב
ועובר
לסוחר.
ר' יוסף קרא:
לחייו
-
דברים
היוצאים
מלחייו
,
ריחם
נודף
כמו
מערוגת
הבושם.
ויש
לומר:
כשתי
ערוגות
שהן
שוות
ונאות
,
כן
לחייו.
מגדלות
מרקחים
-
בשמים.
מגדלות
-
שם
דבר
,
גידול
של
בשמים;
וכפל
מילה.
שפתותיו
כשושנים
-
דקה
ואדומה
,
כך
שפתי
דודי
נאים.
נוטפות
מור
עבר
-
דבר
היוצא
משפתותיו
מתוק
כמור
ובושם
העובר
בכל
מקום
לסוחר.
ראב"ע פירוש א הפעם השלישית - דרש:
לחייו
-
הם
שרי
הפנים.
שפתותיו
-
הם
שלוחיו
עושי
דברו
המדברים
עם
נביאיו
,
כמו
גבריאל
(ראה
דנ'
ח
,
טז)
ולבוש
הבדים
(ראה
יח'
ט
,
יא;
דנ'
יב
,
ו).
רלב"ג:
לחיו
כערוגת
הבשם
מגדלות
מרקחים
שפתותיו
שושנים
נוטפות
מור
עובר
-
בעבור
כי
הלחיים
והשפתים
ישתמשו
בהם
בעת
לקיחת
המזון
להחזיק
המזון
,
דמה
מה
שיקבל
בו
השכל
זה
השפע
אשר
יקבל
לערוגת
הבושם
אשר
בגן
,
שיגדלו
בו
מיני
הבושם
אשר
יעשו
מהם
המרקחים
,
ולשושנים
אשר
הם
נוטפות
מור
עובר.
וזה
להעיר
על
ההכנה
אשר
לו
לקבל
המושכלות.
ואפשר
שנֹאמר
,
כי
אמרו
שפתותיו
שושנים
נוטפות
מור
עובר
יהיה
חסר
בי"ת
,
וירצה
בזה
שבשפתותיו
ימצאו
תמיד
השושנים
,
אשר
הם
בכח
אלו
המושכלות
אשר
יכוון
אליהם
,
ולזה
אמר:
נוטפות
מור
עובר.
ואופן
המשל
בזה
מבואר
ממה
שקדם
בפתיחת
זה
הביאור.
ר' יוסף קמחי:
לחייו
כערוגת
הבשם
מגדלות
מרחקים
(בנוסחנו:
מרקחים)
שפתותיו
שושנים
נטפות
מור
עובר.
ערוגת
הבשם
-
שהוא
יפה
ונחמד
לעין
ובו
החיטוב.
שפתותיו
שושנים
-
בזה
המקום
הם
וְרָדִים
,
שהשושן
לבן
והוֶרֶד
אדום
,
ויופי
השפתות
בהיותן
אדומות
,
שנאמר
"כחוט
השני
שפתותיך"
(שה"ש
ד
,
ג).
נוטפות
מור
עובר
-
שהוא
טוב
וחזק
,
שריחו
עובר;
ואע"פ
שמכסים
אותו
בכסויים
רבים
יעביר
ריחו
הטוב.
כך
הבל
פיו
של
דוד
זה
,
וריח
הטוב
-
נפשו
היוצא.
ר' ישעיה מטראני:
לחייו
יש
להם
ריח
טוב
כערוגת
הבושם.
מגדלות
לחייו
מרקחים
שלבשמים.