תנ"ך - הדודאים
נתנו־ריח
ועל־פתחינו
כל־מגדים
חדשים
גם־ישנים
דודי
צפנתי
לך:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הַֽדּוּדָאִ֣ים
נָֽתְנוּ־רֵ֗יחַ
וְעַל־פְּתָחֵ֙ינוּ֙
כָּל־מְגָדִ֔ים
חֲדָשִׁ֖ים
גַּם־יְשָׁנִ֑ים
דּוֹדִ֖י
צָפַ֥נְתִּי
לָֽךְ:
(שיר השירים פרק ז פסוק יד)
הַדּוּדָאִים
נָתְנוּ־רֵיחַ
וְעַל־פְּתָחֵינוּ
כָּל־מְגָדִים
חֲדָשִׁים
גַּם־יְשָׁנִים
דּוֹדִי
צָפַנְתִּי
לָךְ:
(שיר השירים פרק ז פסוק יד)
הדודאים
נתנו־ריח
ועל־פתחינו
כל־מגדים
חדשים
גם־ישנים
דודי
צפנתי
לך:
(שיר השירים פרק ז פסוק יד)
הדודאים
נתנו־ריח
ועל־פתחינו
כל־מגדים
חדשים
גם־ישנים
דודי
צפנתי
לך:
(שיר השירים פרק ז פסוק יד)
תרגום מגילות:
וְכַד
יְהֶא
רַעֲוָא
מִן
קֳדָם
יְיָ
לְמִפרַק
יָת
עַמֵיהּ
מִן
גָּלְוָתָא
יֵאמַר
לְמַלכָּא
מְשִׁיחָא
כְּבָר
שְׁלִים
קִצָא
דְגָלוּתָא
וּזכוּת
צַדִּיקַיָא
אִתבְּסֵיס
קֳדָמַי
כְּרֵיחַ
בֻּסמִין
וְחַכִּימֵי
דָרָא
קְבִיעִין
עַל
תַּרעֵי
מִדרַשָׁא
עֲסֵיקִין
בְּפִתגָמֵי
סָפְרַיָא
וּבפִתגָמֵי
אוֹרָיתָא
כְּעַן
קוּם
קַבֵּיל
מַלכוּתָא
דִגנַזִית
לָך
:
רש"י:
הדודאים
נתנו
ריח
-
דודאי
התאנים
הטובות
והרעות
,
כעניין
שנאמר
"הראני
יי'
והנה
שני
דודאי
תאנים"
וגו'
"הדוד
האחד
תאנים
טובות
מאד"
וגו'
"והדוד
האחד
תאנים
רעות
מאד"
(ראה
יר'
כד
,
א
-
ב)
,
אילו
פושעי
ישראל;
עכשיו
שניהם
נתנו
ריח
-
כולם
מבקשים
פניך.
ועל
פתחינו
כל
מגדים
-
יש
בידינו
שכר
מצוות
הרבה.
חדשים
וגם
(בנוסחנו:
גם)
ישנים
-
שחידשו
סופרים
עם
הישנים
שכתבתה
עלי.
צפנתי
לך
-
לשמך
ולעבודתך
צפנתים
בלבי
(ראה
שה"ר
ז
,
יח).
דבר
אחר
(ראה
שם):
צפנתי
להראות
לך
שקיימתים.
רשב"ם:
לכה
דודי
נצא
השדה
-
עכשיו
היא
מפייסת
את
אוהבה
שילך
לטייל
ולהתחבב
עמה:
לכה
דודי
,
נצא
אני
ואתה
מן
העיר
אל
השדה
,
והלילה
נלינה
בכפרים
,
ולבוקר
נשכימה
לטייל
בכרמים
ונראה
אם
הגיע
עת
דודים
,
אם
פרחה
הגפן
ואם
נפתחו
פתחי
סמדר
ואם
הנצו
הרימונים
,
ושם
אתן
את
אהבתי
ואת
ידידותי
לך.
הדודאים
והבשמים
נתנו
ריח
,
ואצל
פתח
פרדס
שלנו
,
בכניסתינו
לתוכו
,
נמצא
שם
כל
מיני
מגדים
חדשים
,
וגם
מן
המגדים
ישנים
אשר
צפנתי
והצנעתי
לך
משנה
שעברה.
רלב"ג:
הדודאים
נתנו
ריח
ועל
פתחינו
כל
מגדים
חדשים
גם
ישנים
דודי
צפנתי
לך
-
אמרה
שאלו
הצמחים
נתנו
ריחם
,
רוצה
לומר
,
שכבר
הוכן
להם
מהחוש
מה
שיצטרך
,
עד
שכבר
הוכנו
להם
מהחושים
על
פתחיהם
כל
מגדים
אשר
יצטרכו
אליהם
באלו
החקירות.
ואולם
אמרהּ
חדשים
גם
ישנים
דודי
צפנתי
לך
-
הרצון
בו
,
שמה
שהושג
מחדש
מאלו
הדברים
מהחוש
,
עם
מה
שיושג
מישן
זה
כמה
,
הכל
צפונה
לו
באמצעות
הכח
הזוכר
עד
שישלם
ההשנות
הראוי
בזה
מן
החוש.
וזה
אם
ממה
שהושג
אליה
מהחוש
,
אם
ממה
שהושג
זולתה
,
וזה
אמנם
יקבץ
אליה
על
צד
הפרסום.
וזה
,
כי
בכאן
דברים
רבים
,
לא
ישלם
השגתם
מהחוש
לאיש
אחד
בשום
פנים
,
כמו
הענין
במיני
הבעלי
חיים
ובמה
שידמה
להם
,
לפי
מה
שזכר
ארסטו
במאמר
האחד
עשר
מ'ספר
בעלי
חיים'.
ולזה
היה
הדרך
בו
שיקובץ
מה
שהושג
בזה
מן
החוש
אל
הראשונים
ממי
שראוי
לסמוך
על
דבריו
,
עד
שישלם
בזה
מה
שיצטרכו
אליו
מהחוש.
ר' יוסף קמחי:
הדודאים
נתנו
ריח
ועל
פתחינו
כל
מגדים
חדשים
גם
ישנים
דודי
צפנתי
לך
-
זהו
לזמן
שנאמר
"ומעין
יצא
מבית
יי'
והשקה
את
נחל
השטים"
(ראה
יואל
ד
,
יח);
ונאמר
"על
הנחל
יעלה
על
שפתו
מזה
ומזה
כל
עץ
מאכל
לא
יבול
עלהו
ולא
יתום
פריו
לחדשיו
יבכר
כי
מימיו
מן
המקדש
המה
יוצאים
והיה
פריו
למאכל
ועלהו
לתרופה"
(יח'
מז
,
יב).
ונאמר:
דודי
צפנתי
לך
-
הבִּכורים
שיביאו
מהם
,
והמנחות
חדשים
גם
ישנים.
ר' ישעיה מטראני:
הדודאים
-
נראה
אם
נתנו
ריח.
דודי
צפנתי
לך
-
אהבָתי
לא
גיליתי
לאהוב
אחר
,
אלא
צפנתי
והצנעתי
אותה
לך.