תנ"ך - עיניך
בשדה
אשר־יקצרון
והלכת
אחריהן
הלוא
צויתי
את־הנערים
לבלתי
נגעך
וצמת
והלכת
אל־הכלים
ושתית
מאשר
ישאבון
הנערים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
עֵינַ֜יִךְ
בַּשָּׂדֶ֤ה
אֲשֶׁר־יִקְצֹרוּן֙
וְהָלַ֣כְתְּ
אַחֲרֵיהֶ֔ן
הֲל֥וֹא
צִוִּ֛יתִי
אֶת־הַנְּעָרִ֖ים
לְבִלְתִּ֣י
נָגְעֵ֑ךְ
וְצָמִ֗ת
וְהָלַכְתְּ֙
אֶל־הַכֵּלִ֔ים
וְשָׁתִ֕ית
מֵאֲשֶׁ֥ר
יִשְׁאֲב֖וּן
הַנְּעָרִֽים:
(רות פרק ב פסוק ט)
עֵינַיִךְ
בַּשָּׂדֶה
אֲשֶׁר־יִקְצֹרוּן
וְהָלַכְתְּ
אַחֲרֵיהֶן
הֲלוֹא
צִוִּיתִי
אֶת־הַנְּעָרִים
לְבִלְתִּי
נָגְעֵךְ
וְצָמִת
וְהָלַכְתְּ
אֶל־הַכֵּלִים
וְשָׁתִית
מֵאֲשֶׁר
יִשְׁאֲבוּן
הַנְּעָרִים:
(רות פרק ב פסוק ט)
עיניך
בשדה
אשר־יקצרון
והלכת
אחריהן
הלוא
צויתי
את־הנערים
לבלתי
נגעך
וצמת
והלכת
אל־הכלים
ושתית
מאשר
ישאבון
הנערים:
(רות פרק ב פסוק ט)
עיניך
בשדה
אשר־יקצרון
והלכת
אחריהן
הלוא
צויתי
את־הנערים
לבלתי
נגעך
וצמת
והלכת
אל־הכלים
ושתית
מאשר
ישאבון
הנערים:
(רות פרק ב פסוק ט)
תרגום מגילות:
תְּהֶא
מִסתַּכְּלָא
בְּחַקלָא
דְיַחצְדוּן
וּתהָכִין
בָּתְרֵיהוֹן
הֲלָא
פַקֵידִית
יָת
עוּלֵימַיָא
דְּלָא
יִקרְבוּן
בִּיך
וּבעִידָּן
דְּאַתּ
צָהֲיָא
לְמַיָא
אִיזִילִי
לְמָנַיָא
וּתהֶא
שָׁתיָא
מַיָא
דִּי
יְמַלְיָין
עוּלֵימַיָא
:
עין המסורה:
הלוא
-
ט'
מלא
בכתיבייא:
ראה
לעיל
,
ח.
אל
-
הכלים
-
ב':
ש"א
י
,
כב;
רות
ב
,
ט.
ושתית
-
ב':
יח'
כג
,
לד;
רות
ב
,
ט.
מסורה גדולה:
אל
הכלים
ב'
ויאמר
יי'
הנה
הוא
נחבא
וצמת
והלכת
אל
הכלים
.
מסורה קטנה:
יקצרון
-
ל';
אחריהן
-
ל'
וכל
בראש'
כות'
ב'
מ'
א';
וצמת
-
ל'
וחס';
אל
-
הכלים
-
ב';
ושתית
-
ב';
ישאבון
-
ל'.
רש"י:
[הלא
(בנוסחנו:
הלוא)
צויתי
-
מצוה
אני;
וכן
"הרימותי
ידי"
(בר'
יד
,
כב)
,
וכן
"נתתי
כסף
השדה"
(בר'
כד
,
יג).]
וצמית
והלכת
אל
הכלים
-
אם
תצמאי
לשתות
,
אל
תכלמי
מלכת
ולשתות
מכלי
המים
אשר
ישאבון
נעריי.
ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
ויאמר
בועז
אל
רות
הלא
(בנוסחנו:
הלוא)
שמעת
בתי
אל
תלכי
ללקט
בשדה
אחר
-
לאחר
שאמר
לה:
אל
תלכי
בתי
ללקט
בשדה
אחר
,
מה
צורך
לומר:
וגם
לא
תעבורי
מזה?
אלא
כך
אמר
לה:
אל
תלכי
ללקוט
בשדה
אחר
,
שלא
יפגעו
בך
בשדה
אחר
,
שדבר
כיעור
ונוול
לאשה
כשבחורים
נוגעים
בה.
ואם
תאמרי:
אף
כאן
יפגעו
בי
נערי
בועז
-
לכך
נאמר:
וכה
תדבקין
עם
נערותיי
,
ואת
הנערים
צויתי
לבלתי
נגעך.
וכן
חמותה
אומרת
לה:
"טוב
בתי
כי
תצאי
עם
נערותיו
ולא
יפגעו
בך
בשדה
אחר"
(להלן
,
כב).
ושמא
תאמרי:
כשיקצור
זה
,
בעל
כרחי
יש
לי
ללכת
בשדה
אחר!
לכך
נאמר:
עיניך
בשדה
אשר
יקצורון
והלכת
אחריהן.
וכן
גם
רות
מספרת
לחמותה:
"גם
כי
אמר
אלי
עם
הנערים
אשר
לי
תדבקין
עד
אשר
כלו
את
כל
הקציר
אשר
לי"
(להלן
,
כא).
וצמית
והלכת
אל
הכלים
ושתית
מאשר
ישאבון
הנערים
-
אף
על
פי
ששאר
אביונים
היוצאים
ללקוט
אחר
הקוצרים
אינן
רשאין
ללכת
אל
הכלים
לשתות
מאשר
ישאבון
הנערים
,
אבל
את
אם
תצמאי
,
תלכי
אל
הכלים
ושתית
מאשר
ישאבון
הנערים.
ר' יוסף קרא - נוסח שני:
וכששמע
בועז
שזו
קרובתו
,
מיד
ויאמר
אל
רות:
הלא
(בנוסחנו:
הלוא)
שמעת
-
דוגמת
"הלא
(בנוסחנו:
הלוא)
שמעת
כי
מלך
אדניהו"
(מ"א
א
,
יא)
,
לשון
הווה
הם:
הלא
תשמעי
לדבריי
,
אל
תלכי
ללקט
בשדה
אחר.
אם
תאמרי:
מה
אעשה
לכשתקצור
שדה
זו?
תלמוד
לומר:
לא
תעבורי
מזה
-
אינך
צריכה
לעבור
מזה
,
אלא
תמיד
תהיי
עם
נערותיי;
שאם
יקצֵר
שדה
זו
,
יש
לי
שדות
הרבה.
ועינייך
בכל
שדותיי
אשר
יקצרון
והלכת
אחריהן
-
כל
ימי
הקציר
יש
לך
להיות
עם
נערותיי.
אם
תאמרי
,
שמא
יגערו
ויגעו
בך?
תלמוד
לומר:
הלא
(בנוסחנו:
הלוא)
צויתי
את
הנערים
לבלתי
נגעך
―
דוגמת
"על
כן
לא
נתתיך
לנגוע
אליה"
(בר'
כ
,
ו)
―
מלהזיקך.
ולפי
שדרך
הקוצרים
לשאוב
מים
מן
הבאר
ולהביאם
בשדה
,
והקוצרים
צריכים
לשתות
הרבה
מפני
החום
,
והם
חסין
על
המים
מליתן
לנכרים
,
אבל
את
-
וצמית
והלכת
אל
הכלים
ושתית.
ראב"ע:
וצמית
-
בא
כבעלי
הה"א
בסוף.