תנ"ך - ותקראנה
לו
השכנות
שם
לאמר
ילד־בן
לנעמי
ותקראנה
שמו
עובד
הוא
אבי־ישי
אבי
דוד:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַתִּקְרֶאנָה֩
ל֨וֹ
הַשְּׁכֵנ֥וֹת
שֵׁם֙
לֵאמֹ֔ר
יֻלַּד־בֵּ֖ן
לְנָעֳמִ֑י
וַתִּקְרֶ֤אנָֽה
שְׁמוֹ֙
עוֹבֵ֔ד
ה֥וּא
אֲבִֽי־יִשַׁ֖י
אֲבִ֥י
דָוִֽד:
פ
(רות פרק ד פסוק יז)
וַתִּקְרֶאנָה
לוֹ
הַשְּׁכֵנוֹת
שֵׁם
לֵאמֹר
יֻלַּד־בֵּן
לְנָעֳמִי
וַתִּקְרֶאנָה
שְׁמוֹ
עוֹבֵד
הוּא
אֲבִי־יִשַׁי
אֲבִי
דָוִד:
פ
(רות פרק ד פסוק יז)
ותקראנה
לו
השכנות
שם
לאמר
ילד־בן
לנעמי
ותקראנה
שמו
עובד
הוא
אבי־ישי
אבי
דוד:
פ
(רות פרק ד פסוק יז)
ותקראנה
לו
השכנות
שם
לאמר
ילד־בן
לנעמי
ותקראנה
שמו
עובד
הוא
אבי־ישי
אבי
דוד:
פ
(רות פרק ד פסוק יז)
תרגום מגילות:
וּקרַאן
לֵיהּ
שֵׁיבָבְתַן
שׁוֹם
לְמֵימַר
אִתיְלִיד
בַּר
לְנָעֳמִי
וַהֲווֹ
קָרַאן
שְׁמֵיהּ
עוֹבֵד
הוּא
אֲבוּי
דְּיִשַׁי
אֲבוּי
דְּדָוִד
:
עין המסורה:
ותקראנה
-
ד'
(מלא
וחסר
ה"א):
וי'
י
,
יט;
במ'
כה
,
ב;
רות
ד
,
יז
(פעמיים).
עובד
-
ג'
מלא:
רות
ד
,
יז
,
כא;
וכל
דברי
הימים
(דה"א
ב
,
יב
,
לז;
דה"ב
כג
,
א
-
נמנים
כאחד)
בר
מן
'עבד
אדם'.
אבי
-
ישי
אבי
דוד
-
ט'
סופי
פסוקים
מן
ד'
מילין
,
קדמיתא
ותליתאה
לא
נסב
ו"ו
(פסוקים
המסתיימים
בארבע
מלים
,
שהראשונה
והשלישית
בהן
זהות
ואין
לפניהן
ו"ו):
שו'
יא
,
לח;
יב
,
ד;
ש"ב
ז
,
ח;
מ"א
ח
,
לז;
זכ'
א
,
יג;
תה'
מה
,
ז;
מו
,
יא;
קטו
,
א;
רות
ד
,
יז.
מסורה גדולה:
עובד
ג'
מל'
ותקראנה
שמו
ובעז
הוליד
את
עובד
וכל
דברי
הימים
בר
מן
עבד
אדם
.
מסורה קטנה:
(ותקראנה)
-
ד';
השכנות
-
ל';
ותקראנה
-
ד';
עובד
-
ג'
מל'.
ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
ותקראנה
לו
השכנות
שם
לאמר
ילד
בן
לנעמי
-
מפני
שכלתה
אשר
אהבתה
ילדתו
(ראה
לעיל
,
טו).
ותקראנה
שמו
עובד
-
לומר
זה
יהא
עובד
את
נעמי
ומכלכל
את
שיבתה
(ראה
לעיל
,
טו).
ר' יוסף קרא - נוסח שני:
יולד
בן
לנעמי
-
על
שם
כי
כלתה
ילדתו.
עובד
-
על
שם
שיעבוד
את
נעמי
ויכלכל
את
שיבתה
(ראה
לעיל
,
טו).
הוא
אבי
ישי
אבי
דוד
-
בא
להודיעינו
,
כי
לפי
שעזבה
את
עמה
ואת
אלהיה
ובאת
לחסות
בצל
השם
,
היאך
שילם
לה:
היא
עזבה
בית
אביה
ואמה
וארץ
מולדתה
,
וכל
הגולה
ממקומה
אינה
יכולה
להינשא
למיוחס
ולהוליד
ולירש
נחלות
,
שהרי
במקום
גירותה
לא
ישאנה
עשיר
ומיוחס;
וזו
נשתלם
משכורתה
שלימה
בבן
מיוחס
ובעל
עשיר
ובעל
נחלות
,
ולא
עוד
אלא
שיצא
ממנה
מלוכת
דוד.
ראב"ע:
ילד
בן
לנעמי
-
כמו
"ויהי
לה
לבן"
(שמ'
ב
,
י).
אבי
דוד
-
יתכן
שישוב
אל
ישי
,
גם
אל
עובד;
כמו
"אלהי
אבי
אברהם
ואלהי
אבי
יצחק"
(בר'
לב
,
י).
ר' יוסף כספי:
ותקראנה...
השכנות
שם
לאמר
יולד
בן
לנעמי
וגו'
-
כאלו
אמר:
ותקראנה
שמו
עובד
,
כלומר:
כי
השכנות
קראו
לו
שם
שיורה
כי
הוא
נולד
לנעמי
,
וזה
כי
קראוהו
'עובד'
שהוא
ממאמר
ה'מצטרף'
,
וצרופו
כונו
שיהיה
לנעמי
,
כי
היא
כמו
אדון
וגבירה.
וזה
הפלגה
,
כי
בעבור
ש'ילד'
הנה
הוא
שֵם
משותף
,
כמו
שכתוב
"יולדו
על
ברכי
יוסף"
(בר'
נ
,
כג)
,
ויֵאמֵר
אל
האיש
העובד
מצד
היותו
כבן
לאדוניו;
וגם
יתהפך
זה
,
רוצה
לומר
,
שגם
כן
הוא
עבד
לאביו
-
לכן
מצד
שתוף
'ילד'
בערך
אל
נעמי
קראוהו
השכנות
'עובד'.
אבל
בעז
ורות
קראוהו
'מחלון'
,
להקים
שם
המת
כמצוה
בתורה
(ראה
דב'
כה
,
ו).
ואולם
החכם
אבן
עזרא
לא
מצא
זה.
וגם
הפליג
כותב
הספר
,
כי
אחר
כן
,
כאשר
כתב
יחס
דוד
מפרץ
הראש
,
זכר
זה
הבן
בשם
'עובד'
(ראה
להלן
,
כא
-
כב)
,
ואם
שמו
זה
לא
היה
רק
מצד
השכנות
לטעם
שאמרנו
,
ושמו
האמתי
היה
'מחלון';
אבל
להיות
הוראתו
רעה
לא
רצה
לזכרו
,
שלא
לערב
השמחה
(ע"פ
יש'
כד
,
יא).
וכל
אלו
ההערות
משתופי
השמות
ומהראותם
הנזכרים
באלו
המקומות
הקלים
,
הערה
לנו
מכותבי
ספרי
הקדש
על
מה
שנכתב
במקומות
החמורים
,
כמו
'מעשה
בראשית'
ו'מעשה
מרכבה'
ויתר
סתרי
הנבואות.
ובאור
הכל
'אוצר
יי''
יבא.