תנ"ך - אני
הגבר
ראה
עני
בשבט
עברתו:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אֲנִ֤י
הַגֶּ֙בֶר֙
רָאָ֣ה
עֳנִ֔י
בְּשֵׁ֖בֶט
עֶבְרָתֽוֹ:
ס
(איכה פרק ג פסוק א)
אֲנִי
הַגֶּבֶר
רָאָה
עֳנִי
בְּשֵׁבֶט
עֶבְרָתוֹ:
ס
(איכה פרק ג פסוק א)
אני
הגבר
ראה
עני
בשבט
עברתו:
ס
(איכה פרק ג פסוק א)
אני
הגבר
ראה
עני
בשבט
עברתו:
ס
(איכה פרק ג פסוק א)
תרגום מגילות:
אֲנָא
הוּא
גֻברָא
דְּחָזֵי
עִנוּיָא
בְּחֻטרָא
דְּרָדֵי
בְרֻגזֵיהּ
:
עין המסורה:
בשבט
-
ו'
(רפין):
שו'
ה
,
יד;
ש"ב
ז
,
יד;
יש'
יא
,
ד;
תה'
ב
,
ט;
פט
,
לג;
איכה
ג
,
א.
(ואחד:
ובשבט
-
תה'
עח
,
סז).
רש"י:
[(תרי"ק:)
אני
הגבר
ראה
עני
-
היה
מתאונן
ירמיה
לומר:
אני
הגבר]
ראה
עני
-
אשר
ראה
עני
[(תרי"ק:)
מכל
הנביאים
שנתנבאו
על
חורבן
הבית
,
שבימיהם
לא
נחרב
הבית
כי
אם
בימי].
בשבט
עברתו
-
של
רודה
ומכה
,
הוא
הקדוש
ברוך
הוא.
ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
אני
הגבר
ראה
עוני
בשבט
עברתו
-
'ייו
שוי
ציל
אום
כי
גרנט
מל
אד
וודוד'
בלעז
(אני
הגבר
שראה
רעה
גדולה);
כלומר:
כך
אדמה:
עלי
יכול
כל
אדם
לומר:
זה
האיש
ראה
עוני
בשבט
עברתו
של
הקדוש
ברוך
הוא.
[היה
מתאונן
ירמיה
לומר:
אני
הגבר
ראה
עני]
מכל
הנביאים
שנתנבאו
על
חרבן
הבית
,
[שהרי
כמה
נביאים
נתנבאו
על
חרבן
הבית
,
]
ובכולם
לא
חרב
הבית
בימיהם
כי
אם
בימיי.
ר' יוסף קרא - נוסח שני:
אני
הגבר
ראה
עני
בשבט
עברתו
-
פתרונו:
אני
הוא
הגבר
שהוכה
בשבט
עֶברה
,
בתוכחות
חימה
ולא
בתוכחות
אהבה
,
בשבט
שמשחית
עור
ובשר
ומשבר
את
העצם
,
כאשר
מפרש
למטה
"בלה
בשרי
ועורי
שבר
עצמותי"
(פס
,
ד)
,
ולא
בשבט
אשר
ייסר
בו
איש
את
בנו
(ע"פ
משלי
יג
,
כד).
אני
הגבר
ראה
עני
-
'ייו
שוי
ציל
אום
קי
גרנט
מאל
אה
באו'
(אני
הגבר
שראה
רעה
גדולה).
כך
אמר
ירמיה:
עלי
יכול
כל
אדם
לומר:
זה
האיש
ראה
עני
בשבט
עברתו
של
הקדוש
ברוך
הוא
-
מנביאים
שנתנבאו
על
חורבן
הבית
,
ובכולם
לא
חרב
הבית
בימיהם
כי
אם
בימיי.
ראב"ע איכה דקדוק המלים:
אני
הגבר
-
אמרו
קדמונינו
ז"ל
(ראה
איכ"ר
ג
,
א)
,
כי
זאת
המגלה
-
ירמיהו
חיברה;
אם
כן
יהיה
הוא
האומר:
אני
הגבר.
או:
יאמר
כן
כל
אחד
מישראל.
עני
-
סמוך
,
ויחסר
המקום:
'השבי'
או
'הגלות'.
וראה
-
תחת
'ראיתי';
וכן
"ונשאר
(בנוסחנו:
ונאשאר)
אני"
(יח'
ט
,
ח).
ו"ו
בעברתו
-
שב
אל
"אויבי
כלם"
(איכה
ב
,
כב).
ויש
אומרים
שהוא
שב
אל
"אף
יי'"
(שם)
,
ואיננו
נכון
בעיני.
וזה
המקונן
אמר
,
כי
הצר
היה
מענה
אותו
בשבט
עברתו
,
ר' יוסף כספי:
אני
הגבר
-
הכונה
בזה
,
כי
ירמיהו
מדבר
זה
גם
על
עצמו
בפרט
,
גם
על
כלל
עמינו.
וכנוי
עברתו
-
לאויב
וליי'
,
כל
אחד
כפי
הראוי
לו;
כי
האויב
-
הוא
נבוכד
נצר
-
היה
שלוח
מאת
יי'
,
עד
שקראו
"עבדי"
(יר'
כה
,
ט
ועוד).
וידוע
כי
גבר
עִקָרוֹ
מטעם
'גבור'
,
ולכן
הֶפכוֹ:
ראה
עני.
וטעם
שבט
עברתו
-
כי
המוּסר
הוא
בשבט
,
כאמרו
"ומת
תחת
השבט"
(ראה
שמ'
כא
,
כ);
גם
כתוב
"ושבט
עברתו
יכלה"
(מש'
כב
,
ח)
על
דרך
"בשבט
יודש"
(ראה
יש'
כח
,
כז).