תנ"ך - עורנו
כתנור
נכמרו
מפני
זלעפות
רעב:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
עוֹרֵ֙נוּ֙
כְּתַנּ֣וּר
נִכְמָ֔רוּ
מִפְּנֵ֖י
זַלְעֲפ֥וֹת
רָעָֽב:
(איכה פרק ה פסוק י)
עוֹרֵנוּ
כְּתַנּוּר
נִכְמָרוּ
מִפְּנֵי
זַלְעֲפוֹת
רָעָב:
(איכה פרק ה פסוק י)
עורנו
כתנור
נכמרו
מפני
זלעפות
רעב:
(איכה פרק ה פסוק י)
עורנו
כתנור
נכמרו
מפני
זלעפות
רעב:
(איכה פרק ה פסוק י)
תרגום מגילות:
מַשׁכַּנָא
כְּתַנוּרָא
אִתקְדַרוּ
מִן
קֳדָם
מַפַּח
כַּפנָא
:
מסורה קטנה:
עורנו
-
ל';
כתנור
-
ב';
זלעפות
-
ל'
וחד
זלעפות.
רש"י:
נכמרו
-
נתחממו
,
וכן
"כי
נכמרו
רחמיו"
(בר'
מג
,
ל).
ובלשון
תלמוד
יש
הרבה:
על
הכומר
של
ענבים
(ב"מ
עד
,
א);
מכמר
בשרא
(פסחים
נח
,
א).
זלעפות
רעב
,
"ורוח
זלעפות"
(תה'
יא
,
ו)
-
לשון
שדיפה
ושריפה.
ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
עורינו
(בנוסחנו:
עורנו)
כתנור
נכמרו
-
נקבץ
העור
וכווץ
קְמָטין
קמטין
,
כאילו
נשרף
בתנור
אש.
כל
דבר
שנמתח
מתחילה
וחוזר
ומיצר
ונקבץ
יחד
קרוי
'כומר'
,
כמו
(ראה
ברכות
מ
,
ב):
'בושלי
כמרא'
,
על
שם
שמקבצין
אותם
לתאינים
המאוחרות
לבשל
,
ומכניסין
אותם
אל
כלי
אחד
כדי
שיתבשלו.
ר' יוסף קרא - נוסח שני:
עורנו
כתנור
-
נקבץ
העור
וקווץ
קמטין
קמטין
,
כאילו
נשרף
בתנור
אש.
כל
דבר
שנמתח
מתחילה
וחוזר
ומיצר
ונקבץ
יחד
קרוי
'כומר'
,
כמו
(ראה
ברכות
מ
,
ב):
'בושלי
כמרא'
,
על
שם
שמקבצין
תאינים
המאוחרות
לבשל
ומכניסים
אותם
אל
כלי
אחד
כדי
שיתבשלו.
נכמרו
-
'דקרטיד'
בלעז.
זלעפות
רעב
-
'אנפליץ
דפיין'
בלעז.
ראב"ע איכה הפירוש:
עורינו
(בנוסחנו:
עורנו)
-
ואם
לא
נסתכן
להביא
לחם
,
נמות
ברעב.
נכמרו
-
כמו
יבערו
ויקְּדו.
זלעפות
-
כמו
"ורוח
זלעפות"
(תה'
יא
,
ו)
,
כטעם
סערה.
ונכמרו
-
מן
"כי
נכמרו
רחמיו"
(בר'
מג
,
ל).
ר' ישעיה מטראני:
עורנו
כתנור
נכמרו
-
נתחממו
ונשרפו;
ודומה
לו
בדברי
רבותינו
ז"ל
(ראה
ב"מ
עד
,
א):
'כומר
שלזתים'
,
שהוא
מקום
שמתחממים
שם
הזתים.
זלעפות
-
עניין
בעתה
ורעדה
,
כמו
"זלעפה
אחזתני"
(תה'
קיט
,
נג).