תנ"ך - בבקר זרע את־זרעך ולערב אל־תנח ידך כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או־זה ואם־שניהם כאחד טובים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בַּבֹּ֙קֶר֙ זְרַ֣ע אֶת־זַרְעֶ֔ךָ וְלָעֶ֖רֶב אַל־תַּנַּ֣ח יָדֶ֑ךָ כִּי֩ אֵינְךָ֨ יוֹדֵ֜עַ אֵ֣י זֶ֤ה יִכְשָׁר֙ הֲזֶ֣ה אוֹ־זֶ֔ה וְאִם־שְׁנֵיהֶ֥ם כְּאֶחָ֖ד טוֹבִֽים: (קהלת פרק יא פסוק ו)

טקסט וניקוד:

בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת־זַרְעֶךָ וְלָעֶרֶב אַל־תַּנַּח יָדֶךָ כִּי אֵינְךָ יוֹדֵעַ אֵי זֶה יִכְשָׁר הֲזֶה אוֹ־זֶה וְאִם־שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים: (קהלת פרק יא פסוק ו)

טקסט בלבד:

בבקר זרע את־זרעך ולערב אל־תנח ידך כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או־זה ואם־שניהם כאחד טובים: (קהלת פרק יא פסוק ו)

תיקון קוראים:

בבקר זרע את־זרעך ולערב אל־תנח ידך כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או־זה ואם־שניהם כאחד טובים: (קהלת פרק יא פסוק ו)

תרגום מגילות:
בְּיוֹמֵי עוּלֵימוּתָך תִּסַב אִיתְּתָא וְתוֹלֵיד בְּנִין וּלעִידָּן סֵיבוּתָך לָא תִשׁבּוֹק יָת אִתַּת חוּלָקָך מִלְמֵילַד בְּנִין אֲרוּם לָא אִשׁתְּמוֹדַע לָך אֵידֵין מִנְהוֹן אִתבְּחַר לְמִהוֵי טָב דֵּין אוֹ דֵין וְאִם תַּרוֵיהוֹן כַּחדָּא טָבִין :

עין המסורה:
תנח - ג': *קה' ז , יח; י , ד; יא , ו. (ואחד: ותנח - בר' לט , טז). אי - ל"א (בלישנא): ראה קה' ב , ג. הזה - ד': *בר' מג , כט; ש"א כא , טז; יש' יד , טז; קה' יא , ו. כאחד - ז' (בקמץ): יש' סה , כה; קה' יא , ו; *עז' ב , סד; ג , ט; ו , כ; נחמ' ז , סו; דה"ב ה , יג.

מסורה קטנה:
תנח - ג'; יכשר - ל'; הזה - ד'; ואם - שניהם - ל'; כאחד - ז'.

רש"י:
ובבקר זרע את זרעך וגו' - למדת תורה בילדותך , למוד בזקנותך; היו לך תלמידים בילדותך , יהיו לך תלמידים בזקנותך; נשאת אשה בת בנים בילדותך , שא אשה בת בנים בזקנותך; עשית צדקה בילדותך , עשה בזקנותך (ראה קה"ר יא , י). כי אינך יודע איזה (בנוסחנו: אי זה) יכשר - אם תלמידים ובנים שבילדות יתקיימו לך , או שמא לא יתקיימו אלא שבזקנות. מצינו ברבי עקיבא שהיו לו עשרים וארבעה אלף תלמידים מגבת עד אנטיפטרס , וכולן מתו מפסח ועד עצרת; ובא אצל רבותינו שבדרום ושנאה להם (ראה יבמות סב , ב). ולעניין הבנים - מצינו באבצן "שלשים בנות שלח החוצה ושלשים בנות הביא לבניו מן החוץ" (שו' יב , ט) , וכולם מתו בחייו; ובזקנותו "הוליד את עובד" (רות ד , כא) ונתקיים לו (ראה ב"ב צא , א).

רשב"ם:
כאשר אינך יודע - כי כאשר אין אתה יודע איזה דרך הרוח , וכאשר אינך יודע עצמים שבבטן האדם שהיא מליאה , כך אינך יודע מעשיו של הקדוש ברוך הוא אשר יעשה. שהרי לא תוכל להבחין מתי יֵרדו גשמים , ולא תהיה שומר רוח ורואה בעבים. אבל תהיה בבוקר זרע את זרעך ולערב אל תנח מלאכתך ואל תרף ממנה , ועשה כל אשר תוכל לטרוח ולעשות במלאכתך , שהרי אינך יודע אם זמן זה טוב לזרוע או זה או אם שניהם טובים כאחד , ועל כן אין לך להתעצל. כעצמים - לשון "ועוצם עיניו" (יש' לג , טו) , והן מחשבותיו של אדם.

ר' יוסף קרא:
כאשר אינך יודע מה דרך הרוח - אם יביא הגשם כאן או אם יעבור מכאן ויבא למקום אחר. כעצמים - פתרונו: כדבר שהוא סתום ועצום בבטן המלאה; מלשון "עוצם עיניו מראות ברע" (יש' לג , טו); ככה לא תדע את מעשה האלהים , על כן אני מזהירך שלא תתלה עיניך למעלה לשמור רוח ולראות עבים (ראה לעיל , ד) , אלא בין תבין את אשר לפניך (ע"פ מש' כג , א) , ואפילו בבקר וב ערב , כשחם היום שולט יותר בצהרי היום , זרע זרעך , כמו שמפרש והולך. ואם תאמר: למה יש לי להיכנס בספיקה , לזרוע בעת עבים ורוח , מוטב שימתין עד חום היום וזריחת השמש - אל תאמר כן , אלא בבקר זרע ובערב ובצהרים התעדן בשלך.

ראב"ע:
בבקר - עניינו: תמיד , על שני הפירושים. ותי"ו תנח - לשון נקבה , בעבור ה'יד'. והעניין: אל תנח ידך הזרע. כי לא מצאנו מלת 'הניח' יוצאת לשני פעולים.

רלב"ג:
ולזה אין ראוי שתמנע מלזרוע , אבל ראוי שתזרע בבקר ולא תנח ידך מלזרוע בערב , כי אינך יודע אי זה מהם יכשר יותר , או יהיו שניהם כאחד טובים. ואמר זה על צד המשל , כי אין ראוי שיתרשל האדם מקנין המושכלות , לא בעת בחרותו ולא בעת זקנתו.

ר' יוסף כספי:
אמנם , אע"פ כן אין ראוי להרחיק החכמה לגמרי , אבל לקחת המצּוּע ולבחון תכלית הדברים , וזהו: שלח לחמך על פני המים וכו' , תן חלק לשבעה וגם לשמונה. ולא יעמיק בהתחשבות בהפלגה , כי שומר רוח לא יזרע , אבל גול אל יי' מחשבותיך (ע"פ מש' טז , ג) ובבוקר זרע זרעך , כי אינך יודע אי זה יכשר וכו'; כי אם שנים הרבה יחיה האדם בכלם ישמח ויזכור את ימי החשך כי הרבה יהיו כל שבא הבל. וזהו הפְּסָק שקדם זכרו , ובזה נגמר הפּסק פעם עשירית:

ר' ישעיה מטראני:
בבקר זרע זרעך - כלומר: אם זרעת בבכיר , תזרע גם בלקיש (ראה קה"ר יא , י).
ריכוז קישורים