תנ"ך - תרתי
בלבי
למשוך
ביין
את־בשרי
ולבי
נהג
בחכמה
ולאחז
בסכלות
עד
אשר־אראה
אי־זה
טוב
לבני
האדם
אשר
יעשו
תחת
השמים
מספר
ימי
חייהם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
תַּ֣רְתִּי
בְלִבִּ֔י
לִמְשׁ֥וֹךְ
בַּיַּ֖יִן
אֶת־בְּשָׂרִ֑י
וְלִבִּ֞י
נֹהֵ֤ג
בַּֽחָכְמָה֙
וְלֶאֱחֹ֣ז
בְּסִכְל֔וּת
עַ֣ד
אֲשֶׁר־אֶרְאֶ֗ה
אֵי־זֶ֨ה
ט֜וֹב
לִבְנֵ֤י
הָאָדָם֙
אֲשֶׁ֤ר
יַעֲשׂוּ֙
תַּ֣חַת
הַשָּׁמַ֔יִם
מִסְפַּ֖ר
יְמֵ֥י
חַיֵּיהֶֽם:
(קהלת פרק ב פסוק ג)
תַּרְתִּי
בְלִבִּי
לִמְשׁוֹךְ
בַּיַּיִן
אֶת־בְּשָׂרִי
וְלִבִּי
נֹהֵג
בַּחָכְמָה
וְלֶאֱחֹז
בְּסִכְלוּת
עַד
אֲשֶׁר־אֶרְאֶה
אֵי־זֶה
טוֹב
לִבְנֵי
הָאָדָם
אֲשֶׁר
יַעֲשׂוּ
תַּחַת
הַשָּׁמַיִם
מִסְפַּר
יְמֵי
חַיֵּיהֶם:
(קהלת פרק ב פסוק ג)
תרתי
בלבי
למשוך
ביין
את־בשרי
ולבי
נהג
בחכמה
ולאחז
בסכלות
עד
אשר־אראה
אי־זה
טוב
לבני
האדם
אשר
יעשו
תחת
השמים
מספר
ימי
חייהם:
(קהלת פרק ב פסוק ג)
תרתי
בלבי
למשוך
ביין
את־בשרי
ולבי
נהג
בחכמה
ולאחז
בסכלות
עד
אשר־אראה
אי־זה
טוב
לבני
האדם
אשר
יעשו
תחת
השמים
מספר
ימי
חייהם:
(קהלת פרק ב פסוק ג)
תרגום מגילות:
אַלֵילִית
בְּלִבִּי
לִנגָדָא
בְּבֵית
מִשׁתֵּי
חַמרָא
יָת
בִּסרִי
וְלִבִּי
דַּבַּר
בְּחָכמְתָא
וּלאַחָדָא
בְשָׁעַת
עוּלֵימוּ
עַד
דִּבחַנִית
וַחֲזֵית
אֵידֵין
מִנְהוֹן
טָב
לִבנֵי
אֱנָשָׁא
דְּיַעבְּדוּן
עַד
דְּאִינוּן
קַיָימִין
בְּעָלְמָא
הָדֵין
תְּחוֹת
שִׁמשָׁא
מִניַן
יוֹמֵי
חַיֵיהוֹן
:
עין המסורה:
תרתי
-
ב':
יח'
כ
,
ו;
קה'
ב
,
ג.
למשוך
-
ב'
מלא
(בלישנא):
איוב
כא
,
לג;
קה'
ב
,
ג.
בַחכמה
-
ד'
(בפתח):
קה'
א
,
יג;
ב
,
ג;
ז
,
כג;
דה"א
כח
,
כא.
אי
-
ל"א
(בלישנא):
בר'
ד
,
ט;
טז
,
ח;
דב'
לב
,
לז;
שו'
יג
,
ו;
ש"א
ט
,
יח;
כה
,
יא;
כו
,
טז;
ל
,
יג;
ש"ב
א
,
ג
,
יג;
טו
,
ב;
מ"א
יג
,
יב;
כב
,
כד;
מ"ב
ג
,
ח;
יש'
נ
,
א;
סו
,
א
(פעמיים);
יר'
ה
,
ז;
ו
,
טז;
יונה
א
,
ח;
מש'
לא
,
ד;
איוב
ב
,
ב;
כח
,
יב
,
כ;
לח
,
יט
(פעמיים)
,
כד;
קה'
ב
,
ג;
יא
,
ו;
אס'
ז
,
ה;
דה"ב
יח
,
כג.
תחת
השמים
-
ג'
בסיפרא:
קה'
א
,
יג;
ב
,
ג;
ג
,
א.
מסורה קטנה:
למשוך
-
ל'
ומל';
בחכמה
-
ד';
ולאחז
-
ל';
תחת
השמים
-
ג'
בסיפ'.
רש"י:
תרתי
בלבי
וגו'
-
חזרתי
לתור
בלבי
להחזיק
בכולן:
במשתה
ובחכמה
ובסכלות
,
למשוך
ולעדן
במשתה
היין
את
בשרי.
כל
סעודות
עונג
קרוייות
על
שם
יין.
ולבי
נוהג
בחכמה
-
אף
אם
בשרי
נמשך
ביין
,
לבי
מתגלגל
להחזיק
בחכמה
-
בתורה
,
ולאחוז
בסכלות
-
בדברים
שהיו
דומים
לי
לסכלות
,
שאמרתי
עליהם
"איתיאל
ואוכל"
(מש'
ל
,
א;
ראה
תנח'
וארא
ה).
וכגון
לבישת
שעטנז
וכלאי
הכרם
,
שהשטן
משיב
עליהם
ואומות
העולם
משיבים
עליהם
(ראה
יומא
סז
,
ב);
וכן
הוא
אומר
"טוב
אשר
תאחז
בזה"
וגו'
(קה'
ז
,
יח).
על
שאול
,
שנדמה
בעיניו
סכלות
להרוג
"מאיש
ועד
אשה
מעולל
ועד
יונק"
(ראה
ש"א
טו
,
ג;
יומא
כב
,
ב);
והיא
מצות
המקום
,
וקורא
אותה
'סכלות'.
רשב"ם:
תרתי
בלבי
-
הייתי
תר
ודורש
בעצמי.
למשוך
ביין
-
להתענג
ולשמח
עצמי
ביין;
דוגמת
"יין
ישמח
לבב
אנוש"
(תה'
קד
,
טו).
ולבי
נוהג
בחכמה
שאין
בה
עומק
,
שהיא
צריכה
לעולם.
וכן
לאחוז
בסיכלות
,
כופל
לשונו.
אבל
"כי
ברוב
חכמה"
של
מעלה
(קה'
א
,
יח)
היא
חכמה
עמוקה
,
שאין
בני
אדם
צריכין
לה
ואין
רגילין
בה.
עד
אשר
אראה
-
שאיני
יודע
על
איזה
דבר
לסמוך
ללכת
בו.
איזה
(בנוסחנו:
אי
-
זה)
טוב
-
איזה
עיניין
טוב
הוא.
מספר
ימי
חייהם
-
בחייהם.
ר' יוסף קרא:
תרתי
בלבי
למשוך
ביין
את
בשרי
-
למשוך
במשתה
היין
את
בשרי.
ולבי
נוהג
בחכמה
ולאחוז
בסכלות
-
אחזתי
בשתיהם
,
בחכמה
ובסכלות
,
עד
אשר
אראה
אי
זה
טוב
לבני
האדם
אשר
יעשו
תחת
השמים
מספר
ימי
חייהם.
פתרונו:
לבי
אמר
לי:
רצונך
לידע
מה
הפרש
בין
חכמה
לסכלות?
-
אחוז
בשתיהן
,
ותראה
מה
יקרך
כשתאחוז
בחכמה
ומה
יקרך
כשתאחוז
בסכלות.
וכן
עשיתי:
נהגתי
ואחזתי
ביישובו
שלעולם
,
כמו
שמפרש:
ראב"ע:
תרתי
-
כאשר
ראיתי
שהחכמה
לבדה
תוליד
כאב
(ראה
לעיל
,
א;
קה'
א
,
יח)
,
והשחוק
לבדו
לא
יועיל
(ראה
לעיל
,
ב)
,
חפשתי
דרך
לחבר
בין
שניהם
,
ומשכתי
בשרי
ביין
כדי
שאשמח
―
ועניין
בשרי
-
גופי
―
ולבי
נוהג
בחכמה;
לבי
-
תמורת
'שכלי
ונשמתי'.
ונוהג
-
פועל
יוצא
,
והפעול
חסר;
ועניינו:
ולבי
נוהג
דבריו
בחכמה
,
ויאחז
מעט
מהסכלות
שהוא
תאות
זה
העולם;
וכל
זה
עד
שיורה
אי
זה
דרך
הטוב.
רלב"ג:
תרתי
בלבי
לאחוז
בתענוגים
הגופיים
עם
השתדלותי
בחכמה
,
עד
אשר
אבחן
אי
זה
טוב
לבני
האדם
-
אם
ההתעסקות
בחכמה
או
ההתנהג
בסכלות.
ר' יוסף כספי:
אחרי
כן
אמר:
תרתי
בלבי
למשוך
ביין
את
בשרי
ולבי
נוהג
בחכמה
ולאחוז
בסכלות
וכו'
-
וזה
גם
כן
דרך
צחות
מליצה;
כי
אמר
שלמה
על
עצמו
,
כי
להיותו
בתחלת
העיון
מסופק
על
עצמו
אי
זה
משני
הקצוות
האלה
טוב
ואי
זה
רע
,
או
אם
שניהם
רעים
ויש
ביניהם
אמצעי
שהוא
טוב
בענין
כיתר
המדות
,
הנה
הוא
,
בהיותו
בספק
הזה
,
היה
עושה
פעם
האחד
משני
הקצוות
ופעם
האחר;
כי
למשוך
ביין
את
בשרי
ולאחוז
בסכלות
הוא
הקצה
האחרון
,
ואמרו
ולבי
נוהג
בחכמה
-
הוא
הקצה
הראשון.
וזה
כאלו
אמר
שלמה:
טרם
עמדי
על
התולדה
המספקת
הייתי
מתעסק
בקניית
הקדמות
להולידה
,
אשר
אז
היה
עדין
הפְּסָק
אצלי
בספק
,
הייתי
עושה
יום
אחד
הקצה
הראשון
ויום
אחד
הקצה
האחרון;
וזה
,
על
דרך
משל
,
בעשותינו
שני
ימים
טובים
של
גליות.
ואין
ספק
שמעט
מזער
הוא
שיורה
שלמה
לעשות
יום
אחד
הקצה
האחרון
,
כי
הכל
מודים
שהוא
סכלות
והוללות;
אבל
כל
העקר
,
כמו
שקדם
לנו
-
לבאר
שהקצה
הראשון
הוא
הבל
ושטות
,
הפך
הנחת
כל
בני
אדם
,
ואם
נמצאו
חוץ
מהם
שנים
שלשה
גרגרים
(ע"פ
יש'
יז
,
ו)
נשמח
ונגיל;
לכן
יאריך
שלמה
בספור
ענין
זה
הקצה
הראשון.
ר' ישעיה מטראני:
תרתי
אני
בליבי
-
כלומר
,
להעמיק
על
החכמה
לבדה
אינו
טוב
,
כמו
שאמרתי
"כי
ברוב
חוכמה
רוב
כעס"
(קה'
א
,
יח)
,
ולהעמיק
כמו
כן
על
ההוללות
לבדו
אינו
טוב
,
כמו
שאמרתי
"לשחוק
אמרתי
מהולל"
(לעיל
,
ב).
אלא
מה
אעשה?
אמשוך
ביין
בשרי
להתענג
בתענוגי
העולם
וליבי
נוהג
בחכמה
ולאחוז
בשכלות
,
כלומר:
לא
לזה
לבדו
ולא
לזה
לבדו
,
אלא
אתפוש
שניהם
יחד
ואחקור
אחר
שלשה
דרכים
הללו
,
אחר
התענוג
והחכמה
והשכלות;
ואתפוש
שני
הדרכים
הללו
עד
אשר
אראה
אי
זה
אחד
מהם
טוב
לבני
האדם
לעשות
אותו
,
שיהיה
להם
יתרון
ויעשו
אותו.