תנ"ך - ובשנים עשר חדש הוא־חדש אדר בשלושה עשר יום בו אשר הגיע דבר־המלך ודתו להעשות ביום אשר שברו איבי היהודים לשלוט בהם ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וּבִשְׁנֵים֩ עָשָׂ֨ר חֹ֜דֶשׁ הוּא־חֹ֣דֶשׁ אֲדָ֗ר בִּשְׁלוֹשָׁ֨ה עָשָׂ֥ר יוֹם֙ בּ֔וֹ אֲשֶׁ֨ר הִגִּ֧יעַ דְּבַר־הַמֶּ֛לֶךְ וְדָת֖וֹ לְהֵעָשׂ֑וֹת בַּיּ֗וֹם אֲשֶׁ֨ר שִׂבְּר֜וּ אֹיְבֵ֤י הַיְּהוּדִים֙ לִשְׁל֣וֹט בָּהֶ֔ם וְנַהֲפ֣וֹךְ ה֔וּא אֲשֶׁ֨ר יִשְׁלְט֧וּ הַיְּהוּדִ֛ים הֵ֖מָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶֽם: (אסתר פרק ט פסוק א)

וּבִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא־חֹדֶשׁ אֲדָר בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר יוֹם בּוֹ אֲשֶׁר הִגִּיעַ דְּבַר־הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ לְהֵעָשׂוֹת בַּיּוֹם אֲשֶׁר שִׂבְּרוּ אֹיְבֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁלוֹט בָּהֶם וְנַהֲפוֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם: (אסתר פרק ט פסוק א)

ובשנים עשר חדש הוא־חדש אדר בשלושה עשר יום בו אשר הגיע דבר־המלך ודתו להעשות ביום אשר שברו איבי היהודים לשלוט בהם ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם: (אסתר פרק ט פסוק א)

תרגום מגילות:

וּבִתרֵי עֲסַר יַרחִין הוּא יֶרַח אֲדָר בִּתלָת עֲסַר יוֹמִין בֵּיהּ דִּמטָא פִתגָם מַלכָּא וּגזֵירַת דִּינֵיהּ לְאִתעֲבָדָא בְּיוֹמָא דְּחַשִׁיבוּ בַּעֲלֵי דְבָבִין דִּיהוּדָאִין לְמִשׁלוֹט בְּהוֹן וְאִתהֲפֵיך מִן שְׁמַיָא בְּגֵין זְכוּתָא דַאֲבָהָתָא דְּיִשׁלְטוּן יְהוּדָאִין אִנוּן בְּסָנְאֵיהוֹן :

תרגום שני לאסתר:

וּבִתרֵין עֲשַׂר יַרחִין לְיַרחָא תְרֵי עֲשַׂר הוּא יַרחָא דַאֲדָר בִּתלָת עֲשַׂר יוֹמִין בֵּיהּ דְּקָרִיבוּ פִתגָמוֹי דְּמַלכָּא וּגזֵירְתֵיהּ לְמִתעֲבָדָא בְּיוֹמָא דְּסָכְיִין בַּעֲלֵי דְבָבֵיהוֹן דִּיהוּדָאֵי לְמִשׁלַט בְּהוֹן בֵּיהּ בְּיוֹמָא אִתהֲפַכוּ יְהוּדָאֵי לְמִשׁלַט בְּשָׂנְאֵיהוֹן :

עין המסורה:

בשלושה עשר יום בו - ב': *אס' ג , יב; ט , א. להעשות - ב' ומלא: אס' ט , א , יד.

מסורה קטנה:

להעשות - ב' ומל'; ונהפוך - ל' ומל'.

רשב"ם:

לעשות (לפנינו: להעשות) - נקמה בשֹנאיהם. ונהפוך - נהפך הוא את אשר חשבו; וכאשר פירשתי למעלה "ונשלוח" (אס' ג , יג) וכן "ונחתום" (אס' ח , ח). ומקרא קצר הוא: את אשר חשבו לעשות על ישראל , באותו יום ובאותה מדה נהפך עליהם.

ראב"ע אסתר פירוש א:

אשר שברו - כמו "עיני כל אליך ישברו" (תה' קמה , טו). ונהפך (בנוסחנו: ונהפוך) הוא - שם התאר (צ"ל: שם הפועל; ראה פירושו השני) מבניין 'נפעל'.

ראב"ע אסתר פירוש ב:

אשר שברו - כמו "עיני כל אליך ישברו" (תה' קמה , טו). ונהפוך - שם הפעל מבנין 'נפעל' , בעבור הוא.

רלב"ג:

ביום אשר שברו אויבי היהודים לשלוט בהם - רוצה לומר , שכבר קוו אויבי היהודים לשלוט בהם ביום הזה , במה שנתן להם רשות להרגם ולא נתן ליהודים להנקם מהם. והנה היה הענין בהפך , רוצה לומר , שכבר ישלטו היהודים המה בשונאיהם; וזה , כי ליהודים נתן רשות להקהל , לא לאויבי היהודים. ומזה הצד היה ליהודים שולטנות על אויביהם. והוא מבואר , שאויביהם לא היו כל העמים אשר הם בהם , כי לא יתכן שיתן להם אחשורוש רשות להשחית כל עמו; ולזה הוא מבואר כי לא נתישר זה אלא כנגד העמלקים , כי הם היו צוררי היהודים מקדם ומדור דור.

ר' ישעיה מטראני:

שיברו - חשבו.

תנ"ך - ובשנים עשר חדש הוא־חדש אדר בשלושה עשר יום בו אשר הגיע דבר־המלך ודתו להעשות ביום אשר שברו איבי היהודים לשלוט בהם ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם:

טקסט ניקוד וטעמים:

טקסט וניקוד:

טקסט בלבד:

תיקון קוראים: