תנ"ך - ותכתב אסתר המלכה בת־אביחיל ומרדכי היהודי את־כל־תקף לקים את אגרת הפרים הזאת השנית:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַ֠תִּכְתֹּב אֶסְתֵּ֨ר הַמַּלְכָּ֧ה בַת־אֲבִיחַ֛יִל וּמָרְדֳּכַ֥י הַיְּהוּדִ֖י אֶת־כָּל־תֹּ֑קֶף לְקַיֵּ֗ם אֵ֣ת אִגֶּ֧רֶת הַפֻּרִ֛ים הַזֹּ֖את הַשֵּׁנִֽית: (אסתר פרק ט פסוק כט)

טקסט וניקוד:

וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַת־אֲבִיחַיִל וּמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי אֶת־כָּל־תֹּקֶף לְקַיֵּם אֵת אִגֶּרֶת הַפֻּרִים הַזֹּאת הַשֵּׁנִית: (אסתר פרק ט פסוק כט)

טקסט בלבד:

ותכתב אסתר המלכה בת־אביחיל ומרדכי היהודי את־כל־תקף לקים את אגרת הפרים הזאת השנית: (אסתר פרק ט פסוק כט)

תיקון קוראים:

ותכתב אסתר המלכה בת־אביחיל ומרדכי היהודי את־כל־תקף לקים את אגרת הפרים הזאת השנית: (אסתר פרק ט פסוק כט)

תרגום מגילות:
וּכתַבַת אֶסתֵּר מַלכְּתָא בַת אֲבִיחַיִל וּמָרדֳּכַי יְהוּדָאָה יָת כָּל מְגִלְתָא הָדָא וְיָת תֻּקפָא דְנִיסָא לְקַיָימָא יָת אִיגַּרתָּא דְפוּרַיָא הָדָא תִּניָנוּתָא :

תרגום שני לאסתר:
וּכתַבַת אֶסתֵּר מַלכְּתָא בְרַתֵּיהּ דַּאֲבִיחַיִל וּמָרדֳּכַי יְהוּדָאָה יָת כָּל תֻּקפָא לְקַיָימָא יָת אִגָּרְתָא דְפוּרַיָא הָדָא תִּניָנוּת מַטוּל דְּאִין הֲוָת שַׁתָּא דְעִבּוּרָא לָא יִקרוֹן מְגִילְתָא בַּאֲדָר קַדמָאָה אֵלָא בַּאֲדָר תִּניָנָא יִקרוֹן יָתַהּ :

עין המסורה:
אסתר המלכה - י"ד (בלישנא): ראה אס' ב , כב.

מסורה גדולה:
מן ותכתב אסתר המלכה עד סופיה דסיפ' הפרים חס'. ושארא מל'.

מסורה קטנה:
תקף - ל'; אגרת - ל'.

רש"י:
את כל תוקף - תוקפו של נס ושל אחשורוש ושל המן ושל מרדכי [ושל אסתר] (ראה מגילה יט , א). השנית - לשנה שנייה חזרו ושלחו ספרים שיעשו פורים. ואעפ"י שזירזן כבר , חזר וזירזן בשעת מעשה.]

רשב"ם:
את כל תוקף הנס , אשר הפליא להם מפליא נסים וגבורות. השנית - האיגרת השנייה שלחו לכל המדינות לקיים ימי הפורים , אבל איגרת הראשונה הייתה לבטל הגזירה ולעשות בשונאיהם כרצונם.

ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
ותכתוב אסתר המלכה בת אביחיל - פתרונו: חיזוק לדבר כתבה אסתר המלכה ומרדכי היהודי לעשות פורים , כל מה שכתבו האיגרת הפורים הזאת השינית. אבל בדברי האיגרת הראשונה שנכתבה להעביר את רעת המן , לא כתבו מרדכי ואסתר לעשות פורים , מפני הרצים שהיו מבוהלים ודחופים לצאת בדבר המלך.

ר' יוסף קרא - נוסח שני:
ותכתוב אסתר המלכה בת אביחיל ומרדכי היהודי את כל תוקף לקים את אגרת הפורים - פתרונו: כל חיזוק שיכלו לעשות בדבר. לקיים את איגרת הפורים הזאת השנית - פתרונו: לקיים את איגרת השנית , שכתוב בה לעשות פורים.

פרשן צרפתי עלום שם:
ותכתוב אסתר המלכה... את כל תוקף - כל חוזק כדי לקיים את איגרת הפורים. כלומר: כל כח וחיזוק שהיו יכולים מרדכי ואסתר לעשות כדי לקיים ימי הפורים , הכל עשו.

ראב"ע אסתר פירוש א:
את כל תקף - כמו 'חוזק'; וכמוהו "ואם יתקפו האחד" (קה' ד , יב). והנה כתבה היא והוא. וטעם השנית - בעבור אגרת מרדכי שכתב בראשונה (ראה לעיל , כ - כב).

ראב"ע אסתר פירוש ב:
ותכתוב אסתר - הטעם: ששמרו ישראל דת הפורים שנים ידועות , ואחר כן הניחוהו. על כן הוצרך מרדכי לבקש מהמלכה , שיפחדו ממנה יותר , שתכתוב אל היהודים; כי בתחלה מרדכי לבדו כתב (ראה לעיל , כ); וזה טעם את כל תוקף. והיא אגרת שנית למרדכי. והעד על זה הפירוש: "ומאמר אסתר קיים דברי הפורים" (להלן , לב) - כי לולי מאמרה כבר היו נשכחים.

רלב"ג:
לקיים את אגרת הפורים הזאת השנית - היא האגרת הנזכרת עתה ובסמוך אחר זה.

ר' יוסף כספי:
ותכתב אסתר וגו' - כטעם "ותדבר מרים ואהרן" (במ' יב , א); כי לא לחנם קדם זכר האשה לפני האיש החכם; ואם לפני הסכלים שדרך נשים להם - אין דיוק כלל. ודי בכל מה שכתבנו לפי כונתי בפירוש זאת המגלה. אבל אומר עוד עניין אחד , והוא כי עוד חזון למועד (ע"פ חב' ב , ג) לכתוב טעם וסיבה תכליתית על כל ספור וספור מזאת המגלה , כמו שהעיר המורה ז"ל בענין התורה בפרק שלישי משלישי (של מו"נ). והוא ז"ל העירנו ברמיזות ובעניינים מעטים , ואני המשכתי הענין בכל התורה , ומשם ילמד על כל ספרי הנביאים והכתובים; כי לכתוב הכל יארך ויארך , אבל די ויותר מדי במה שכתבנו בספר התורה להבין כל שאר ספרי הקדש , וילקח משם. "תן לחכם ויחכם עוד" (מש' ט , ט).

ר' ישעיה מטראני:
תוקף - חוזק האיגרת. לקיים מה שכתוב בתוך האיגרת ימי הפורים השינית - בשנה השינית ומיכאן ואילך.
ריכוז קישורים