תנ"ך - בשנת שלוש לכורש מלך פרס דבר נגלה לדניאל אשר־נקרא שמו בלטאשצר ואמת הדבר וצבא גדול ובין את־הדבר ובינה לו במראה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בִּשְׁנַ֣ת שָׁל֗וֹשׁ לְכ֙וֹרֶשׁ֙ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֔ס דָּבָר֙ נִגְלָ֣ה לְדָֽנִיֵּ֔אל אֲשֶׁר־נִקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ בֵּלְטְאשַׁצַּ֑ר וֶאֱמֶ֤ת הַדָּבָר֙ וְצָבָ֣א גָד֔וֹל וּבִין֙ אֶת־הַדָּבָ֔ר וּבִ֥ינָה ל֖וֹ בַּמַּרְאֶֽה: (דניאל פרק י פסוק א)

טקסט וניקוד:

בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס דָּבָר נִגְלָה לְדָנִיֵּאל אֲשֶׁר־נִקְרָא שְׁמוֹ בֵּלְטְאשַׁצַּר וֶאֱמֶת הַדָּבָר וְצָבָא גָדוֹל וּבִין אֶת־הַדָּבָר וּבִינָה לוֹ בַּמַּרְאֶה: (דניאל פרק י פסוק א)

טקסט בלבד:

בשנת שלוש לכורש מלך פרס דבר נגלה לדניאל אשר־נקרא שמו בלטאשצר ואמת הדבר וצבא גדול ובין את־הדבר ובינה לו במראה: (דניאל פרק י פסוק א)

תיקון קוראים:

בשנת שלוש לכורש מלך פרס דבר נגלה לדניאל אשר־נקרא שמו בלטאשצר ואמת הדבר וצבא גדול ובין את־הדבר ובינה לו במראה: (דניאל פרק י פסוק א)

עין המסורה:
ואמת הדבר - ב' (בלישנא): *דנ' י , א; דה"ב ט , ה. וצבא - ד': איוב י , יז; *דנ' ח , יב , יג; י , א. ובינה - ג' בטעמא (מלעיל , בלישנא): תה' ה , ב; איוב לד , טז; דנ' י , א.

מסורה גדולה:
אמת הדבר ל'. וחד ואמת הדבר. וצבא ד' חליפות בלטאשצר תנתן מרמס.

מסורה קטנה:
ואמת הדבר - ל'; ובינה - ל' בטע'.

רש"י:
וצבא גדול - ולזמן ארוך יבא. ובין את הדבר - ולהבין את הדבר נגלה לי את החזון. ובינה לו במראה - ולהבינה לו במראה. ואין התיבה הזאת שם דבר כמו "אם ידעת בינה" (איוב לח , ד) , אלא ה"א יתירה , והוא כמו "בינה הגיגי" (תה' ה , ב) , לפיכך הטעם למעלה בבי"ת , ופירושה כמו "הבן" (דנ' ח , טז). הייתי מתאבל - כשראה שביטל כורש מלאכת הבית שצוה להתחיל , וחזר בו על פי כתב "צרי יהודה ובנימין" , "רחום בעל טעם ושמשי ספרא" כמו שכתוב בספר עזרא (ד , א , ח).

ראב"ע דניאל פירוש ב:
הנבואה הרביעית (י , א - יב , יג) אמר הגאון ז"ל: פירוש צבא גדול - 'חפץ' , מלשון ארמית. ויותר נכון: וצבא גדול היה שם. ואמר , כי "להלחם עם שר פרס" (להלן , כ) - שיעזור אותו; וכמוהו "התלך אתי למלחמה" (מ"א כב , ד). ואיננו נכון! כי אין 'מלחמה' עם מלת 'עם' - לעזור; ומלת "אתי" שבה ל'הליכה'. ופירש "ובת הנשים" (דנ' יא , יז) - עדה; "ומביאיה" (שם , ו) - יועציה; "והיולדה" (שם) - כמו "ולאבן את ילדתנו" (יר' ב , כז). וזה רחוק. ואמר , כי מפסוק "ויעש הבא אליו כרצונו" (דנ' יא , טז) הוא תחילת מלכות אדום. ואינימו כי אם דבקים , וכלל העניין - מלחמות שתהיינה בין המלכים שימלכו אחרי מות אלכסנדרוס , כאשר אפרש. והנה בא לו "ובני פריצי [עמך]" (שם , יד) דבק עם מלכות יון , והוא היה אחריהם בשנים רבות! ופירש "ישיב" (שם , יח) מן 'שובי' , ולא יתכן! כי אם מן 'שבי' יאמר 'יִשבֶּה'. ואמר , כי [מן] "ועשה כרצונו המלך" (שם , לו) - הוא מלך ישמעאל שאמר שהוא מלך נביא. ופירש "ועל חמדת נשים" (שם , לז) - אלהי האם. וזה לא יתכן בעבור "ולאלוה אשר לא ידעוהו אבותיו" (שם , לח) , וידוע כי האבן השחורה שהיא במדינת מֶכא , ויתכן שהיא 'מרקוליס' , מימי קדם היתה , ולא קיבלוהו אנשי מכא עד שנשבע להם שישים מצוה לחוג אליה , כמנהג אבותיו! ועוד , מה ענין "עם אלוה נכר" שיש אחריו (שם , לט)? וכן השתבש , ששָׂם "מלך הנגב" (שם , מ) - מלך ישמעאל , ו"מלך הצפון" (שם) - מלך פרס , והוצרך לפרש "וארץ מצרים לא תהיה לפלטה" (שם , מב) - לא תמלט , שלא תהיה תחת רשותו , והוצרך להוסיף על "ושמועות יבהלוהו" (שם , מד) - כאשר יבוא "ממזרח ומצפון" (שם); והדבר הפוך! וכן פירש "לימים אלף ומאתים ותשעים" (דנ' יב , יא) שהם שנים , וזה לא יתכן; כי מלת 'ימים' , אם באה לבדה - יתכן להיותה שנה; כמו "ימים תהיה גאולתו" (וי' כה , כט) , וכן "או חודש או ימים" (במ' ט , כב) , והענין: בשוב הימים כשהיו; כמו "מימים ימימה" (ש"א א , ג). וכן פירש "שנתים ימים" (בר' מא , א) - שהיו ימים שלמים , ששבו הימים בסוף שנתים כמו שהיו מימי הקיץ או החורף. עלכן , כאשר יהיה מספר עם 'ימים' , הם ימים ולא שנים! ואילו היה הפירוש כאשר אמר - הקל שבקלים ידע זה הסוד , ומה ענין "סתום הדברים וחתום הספר" (דנ' יב , ד)?! ועוד , מה ענין "אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה" (שם , יב) - היתכן שיחיה האדם כמספר אלה השנים?! ועתה אפרש:

ראב"ע דניאל פירוש א:
בשנת שלש (בנוסחנו: שלוש). אמר הגאון , כי וצבא גדול - כמו "די הוה (בנוסחנו: הוא) צָבֵא" (דנ' ה , יט); ורבי משה בן בלעם אמר , שהוא כמו "צבא לאנוש עלי (הקרי) ארץ" (איוב ז , א). ולפי דעתי , כי אשר נקרא שמו יִכָּנס בין שני דברים , כאשר פירשתי (שמ' יד , ל): וירא ישראל , על שפת הים , מצרים מת - כי הארץ בלעתם , כי כן כתוב בשירה (ראה שמ' טו , יב); וככה זה: דבר וצבא גדול נגלה לדניאל , במראות הלילה , ואמת את הדבר. ובִין את הדבר - שם הפועל , כמו "בין תבין את אשר לפניך" (מש' כג , א). ובינה לו - שם , ובעבור היות תחילת הנגינה באות הראשון - שָבָה המלה מלעיל , כמו "עשה לי את החיל הזה" (דב' ח , יז); או יהיה שניהם לשון צווי , ותחסר מלת 'ונאמר לו'. זאת המראה לא גילה אותה , והעלימה; אולי כן צֻוה.

רלב"ג:
וצבא גדול - רוצה לומר , כי הדבר שנגלה לדניאל הוא אמת , ובו מועד גדול וארוך. ויהיה צבא מעניין אמרו "הלא צבא לאנוש עלי ארץ" (איוב ז , א). ובין את הדבר - רוצה לומר: והָבֵין את הדבר; והוא מקור. ובו ובינה במראה - הקודם; רוצה לומר , שהוא מוסיף ביאור בו. וזה יתבאר במה שיבא.

ר' ישעיה מטראני:
בשנת שלש לכורש מלך פרס דבר נגלה לדניאל - זהו כורש הראשון , שבשנה הראשונה למלכותו היתה הפקידה; ובשנת שלש למלכותו נגלה לדניאל זה המראה. ואמת הדבר וצבא גדול - אמת יהיה הדבר , שסופו להתקיים , וצביון ורצון הוא של בורא לעשותו. ובין את הדבר - בעל הספר אומר לכל אדם המתעסק בספר זה , שיבין ויתן לבו להבינו יפה.
ריכוז קישורים