תנ"ך - וגויתו כתרשיש ופניו כמראה ברק ועיניו כלפידי אש וזרעתיו ומרגלתיו כעין נחשת קלל וקול דבריו כקול המון:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּגְוִיָּת֣וֹ כְתַרְשִׁ֗ישׁ וּפָנָ֞יו כְּמַרְאֵ֤ה בָרָק֙ וְעֵינָיו֙ כְּלַפִּ֣ידֵי אֵ֔שׁ וּזְרֹֽעֹתָיו֙ וּמַרְגְּלֹתָ֔יו כְּעֵ֖ין נְחֹ֣שֶׁת קָלָ֑ל וְק֥וֹל דְּבָרָ֖יו כְּק֥וֹל הָמֽוֹן: (דניאל פרק י פסוק ו)

טקסט וניקוד:

וּגְוִיָּתוֹ כְתַרְשִׁישׁ וּפָנָיו כְּמַרְאֵה בָרָק וְעֵינָיו כְּלַפִּידֵי אֵשׁ וּזְרֹעֹתָיו וּמַרְגְּלֹתָיו כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל וְקוֹל דְּבָרָיו כְּקוֹל הָמוֹן: (דניאל פרק י פסוק ו)

טקסט בלבד:

וגויתו כתרשיש ופניו כמראה ברק ועיניו כלפידי אש וזרעתיו ומרגלתיו כעין נחשת קלל וקול דבריו כקול המון: (דניאל פרק י פסוק ו)

תיקון קוראים:

וגויתו כתרשיש ופניו כמראה ברק ועיניו כלפידי אש וזרעתיו ומרגלתיו כעין נחשת קלל וקול דבריו כקול המון: (דניאל פרק י פסוק ו)

עין המסורה:
ופניו - ג': יר' א , יג; דנ' י , ו; דה"ב לב , ב. ועיניו - י"א: ש"א ג , ב; ד , טו; מ"ב ד , לד; יש' ו , י; יז , ז; יר' לב , ד; יח' יח , ו , טו; זכ' יד , יב; איוב מא , י; דנ' י , ו. קלל - ב' בקמץ: יח' א , ז; דנ' י , ו. כקול - י': יח' א , כד (שלוש פעמים); י , ה; מג , ב; יואל ב , ה (פעמיים); נח' ב , ח; קה' ז , ו; *דנ' י , ו. המון - ג' (בסיפרא): דנ' י , ו; יא , יא , יג.

מסורה גדולה:
כקול י' וסימנ' ואשמע את קול שלושה בו הכרובים והנה מרכבות ב' בו והצב גלתה כקול הסירים וגויתו כתרשיש.

מסורה קטנה:
כלפידי - ל'; ומרגלתיו - ל'; קלל - ב'; כקול - י'; המון - ג' [בסיפ'].

רש"י:
וגויתו כתרשיש - פירשו רבותינו ז"ל בשחיטת חולין (צא , ב): גופו גדול שני אלפים פרסה כמדת ים ששמו תרשיש , והוא ימה של אפריקא. קלל - צרוף ומזוקק ומצהיב. כקול המון - כקול קבוצת המון רב , שקולם נשמע למרחוק.

ראב"ע דניאל פירוש א:
ואשא (בנוסחנו נוסף 'את') עיני ואראה (בנוסחנו: וארא) - במראות הלילה , כדרך זכריה הנביא (ראה זכ' א , ח). ודע כי מעלתם גדולה ממעלת גדעון ומנוח ואשתו , והמשכיל יבין. אל"ף אופז - נוסף , כמו אל"ף "אתמול" (ש"א ד , ז) ו"אזרוע" (יר' לב , כא) ו"אשמורה" (תה' צ , ד). וכתם... - הוא עִגול שיש בו פז. ומרגלותיו - כמו "רגליו" (בר' כד , לב). קלל - לָטוּש , שישמיע קול גדול.

רלב"ג:
ואמר שגויתו הוא כתרשיש , והיא אבן יקרה , נוטה עינה לעין תכלת. ופניו כמראה ברק - שמאיר מעט רגע , ואחר כן יעלם. ועיניו הם כלפידי אש , שהם נותנים אור לאויר , ומשימים עיני זולתו רואים , כי העניין יצטרך בראות מוחשיו אל אור , ישימם אלו נראים. וזרועותיו - שהם כלי הפעולות , ויעיר בזה על מהות הדברים אשר בכאן , שהוא שופע ממנו. ומרגלותיו - שהם המשיגים המאוחרים מהמראות , הם כעין נחשת מלוטש , שיושמו בו הצורות. וקול דבריו כקול המייה רבה. והנה זה כלו הוא משל לדבר גבריאל. ובגדי הבד מעיר על הלובן והנקיות מכל לכלוך וחסרון , כי הוא נקי מחומר. וחגורתו שתקשרהו והוא מה שילך מדרגת הצורה ממושכליו , אשר בו היום כלם דבר אחד הוא , מזהב היותר נקי מסיגים שאפשר. וכבר ידעת כי התורה רצתה , שיהיו הדברים המעירים על אלו הנמצאים הבלתי נפסדים , והם נקיים מחומר מזהב , לרוב קיומו ונקיותו , ולהיותו יקר מאד אצל האנשים. והגויה הנקשרת בזאת החגורה , הם המושכלות אשר אצלו מצד מה שהם מתרבות. כי מהצד ההוא הם הולכות מהחגורה במדרגת ההיולי. ואמר שגם היא יקרה מאד , ואם אינה במדרגת הזהב. וראית פניו , והוא ההשגה בו , היא כמראה ברק , שיושגו בו מעט מהאור , ואחר ישאר החשך הרבה. והוא מבואר שכן הוא הענין , בשפע שישפע ממנו לאדם. ועיניו הם כלפידי אש - רוצה לומר , כי מה שהוא כלי לו להשגה , והוא השגתו עצמו , הנה ממנו יושפע לאדם שישיג , כמו שלפידי אש ישימו הדברים נראים. ואמר שזרועותיו ומרגלותיו הם כעין נחשת מלוטש , לפי שבנחשת יהיו הצורות נרשמות; ובזה אמר , שזרועותיו , והם הדברים שיפעל , ומרגלותיו , והם המשיגים לדברים , הם ירשמו בהם הצורות המושכלות אשר מהם חודשו , וזה , כי הדברים המסובבים מהשכל הפועל יעירו על הנימוס המושכל , אשר ממנו התחדש מציאותם. וכן יעידו על זה משיגיהם המשיגים יקרה שיעמוד מהם על מהות הדבר , כמו שנתבאר בטבעיות. ואמר שקול דבריו כקול המון. להעיר על שהוא משפיע בחוזק ובתוקף , מה שישפיע מן המושכלות , כי הדברים המוחשים , הם בעצמם צועקים ומודיעים הצורה המושכלת , אשר ממנה השתלשל מציאותם לעוצם הִגָלות אופן החכמה ביצירתם.
ריכוז קישורים