תנ"ך - ואשמע את־האיש׀ לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר וירם ימינו ושמאלו אל־השמים וישבע בחי העולם כי למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד־עם־קדש תכלינה כל־אלה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וָאֶשְׁמַ֞ע אֶת־הָאִ֣ישׁ׀ לְב֣וּשׁ הַבַּדִּ֗ים אֲשֶׁ֣ר מִמַּעַל֘ לְמֵימֵ֣י הַיְאֹר֒ וַיָּ֨רֶם יְמִינ֤וֹ וּשְׂמֹאלוֹ֙ אֶל־הַשָּׁמַ֔יִם וַיִּשָּׁבַ֖ע בְּחֵ֣י הָעוֹלָ֑ם כִּי֩ לְמוֹעֵ֨ד מֽוֹעֲדִ֜ים וָחֵ֗צִי וּכְכַלּ֛וֹת נַפֵּ֥ץ יַד־עַם־קֹ֖דֶשׁ תִּכְלֶ֥ינָה כָל־אֵֽלֶּה: (דניאל פרק יב פסוק ז)

וָאֶשְׁמַע אֶת־הָאִישׁ׀ לְבוּשׁ הַבַּדִּים אֲשֶׁר מִמַּעַל לְמֵימֵי הַיְאֹר וַיָּרֶם יְמִינוֹ וּשְׂמֹאלוֹ אֶל־הַשָּׁמַיִם וַיִּשָּׁבַע בְּחֵי הָעוֹלָם כִּי לְמוֹעֵד מוֹעֲדִים וָחֵצִי וּכְכַלּוֹת נַפֵּץ יַד־עַם־קֹדֶשׁ תִּכְלֶינָה כָל־אֵלֶּה: (דניאל פרק יב פסוק ז)

ואשמע את־האיש׀ לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר וירם ימינו ושמאלו אל־השמים וישבע בחי העולם כי למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד־עם־קדש תכלינה כל־אלה: (דניאל פרק יב פסוק ז)

עין המסורה:

למימי היאר - ב': דנ' יב , ו , ז. וירם - ח': שמ' ז , כ; במ' כ , יא; ש"א ט , כד; מ"א יא , כו; מ"ב ב , יג; תה' קמח , יד; *דנ' יב , ז; דה"ב לה , ז. וב': וירם - במ' יז , ב; ש"א ב , י. אל - השמים - ה' (בלישנא): מ"א ח , ל; יר' ד , כג; נא , ט; תה' נ , ד; דנ' יב , ז. (וחד: אל - שמים - דב' לב , מ). למועד - ו' (רפין): ראה דנ' ח , יט.

מסורה גדולה:

ויָרֶם ח' וסימנהון במטה משה את ידו הטבח במלך אדרת קרן ימינו יאשיהו. וב' וירם קרן המחתת.

מסורה קטנה:

למימי היאר - ב'; בחי - ל'; למועד - ו'; למועד מועדים - ל'; נפץ - ל'; עם - קדש - ל'.

רש"י:

וככלות נפץ יד עם קדש - כשתכלה כח ישראל , כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב (ע"פ דב' לב , לו).

ראב"ע דניאל פירוש א:

ואשמע. הטעם , שישבעו בדבר עומד; כמו "אחת נשבעתי בקדשי" (תה' פט , לו) - הוא היכל הקודש , והוא השמים; כמו "כי אשא אל שמים ידי" (דב' לב , מ) , כבר פרשתי (ראה וי' כה , לב - לג) כי מלת עולם - נצח; 'חי העולמים' הוא השם , המחיה הכל , והטעם: המעמידים כמו החיים לאדם. וככה "ואתה מחיה את כולם" (נחמ' ט , ו).

ראב"ע דניאל פירוש ב:

חי העולם - התמדת הנצח. כי פירוש 'עולם' שלמקרא אינו כמו שהוא בדברי רבותינו ז"ל. יודע , כי 'דרכַיִם' , כמו "ונעקש דרכים" (מש' כח , יח) , הם שנַיִם; ופחות רבים בלשון הקודש - שלשה. על כן היא מלת למועד - משמש , והענין: שלשה מועדים וחצי. והוצרך בלשון ארמית להוסיף וי"ו (ראה דנ' ז , כה) , בעבור שאין להן לשון 'שנים'. הלא תראה תרגום "פעמַיִם" (בר' כז , לו ועוד) - "תרתין זמנין" (ת"א) , והנה המעוט ברבים בלשונם - שנים. והחשבון - אחד. כי ישראל יהיו בצרה גדולה , ורבים יצאו מהדת , על כן [אמר] "והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע" (לעיל , ג) - בימי הקרן הזעירא (ראה פירושו לעיל , א). ונשבע המלאך , כי להשלמת זה הקץ , וככלות נפץ יד עם קודש - [כענין "כי יראה כי אזלת יד" (דב' לב , לו)] - תכלינה כל אלה העתידות.

רלב"ג:

וישבע בחי העולם - הנה השם הוא חי העולם. כי למועד מועדים וחצי , כאשר תכלה אחר זה יד עם קדש לשבר את המלכיות האלו , תכלינה כל אלה - רוצה לומר , שאחר עבור מועד מועדים וחצי , תחל יד עם קדש לנפץ אלו המלכיות. אך קודם זה יהיה תחת יד המלכות הרביעית בנגב ובצפון כאמרו במה שקדם "ויתיהבון בידיה עד עדן עדנין ופלג עידן" (ראה דנ' ז , כה). והנה לא נדע מאיזה עת יהיה התחלת זה המספר , כי ידמה , שיהיה מעת התפשט זאת האמונה במלכות רומי , וכבר סופר כי זה היה בימי קוסטנטין הקיסר. ולא ידענו העת שיהיה בו זה , שנוכל לבאר מזה איזה מספר מהזמן יהיה המועד , באופן שיסכים עם הקץ הנזכר אחר זה. אך נעמוד על זה הקץ ממה שזכר אחר זה.

ר' ישעיה מטראני:

כי למועד מועדים וחצי - כך אמר לו סתם. וככלות נפץ יד עם קדש - כמו "כי יראה כי אזלת יד" (דב' לב , לו); כלומר: בהשלמת פיזור וניפוץ הכח של ישראל , שיעמדו מאד מאד בצרה ובשפלות ובלא סעד , אז תכלינה כל אלה העתידות שאמרתי לך , ואז ייגאלו.

תנ"ך - ואשמע את־האיש׀ לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר וירם ימינו ושמאלו אל־השמים וישבע בחי העולם כי למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד־עם־קדש תכלינה כל־אלה:

טקסט ניקוד וטעמים:

טקסט וניקוד:

טקסט בלבד:

תיקון קוראים: