תנ"ך - אדין דניאל די־שמה בלטשאצר אשתומם כשעה חדה ורעינהי יבהלנה ענה מלכא ואמר בלטשאצר חלמא ופשרא אל־יבהלך ענה בלטשאצר ואמר מראי מרי חלמא לשנאיך לשנאך ופשרה לעריך לערך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

אֱדַ֨יִן דָּֽנִיֵּ֜אל דִּֽי־שְׁמֵ֣הּ בֵּלְטְשַׁאצַּ֗ר אֶשְׁתּוֹמַם֙ כְּשָׁעָ֣ה חֲדָ֔ה וְרַעְיֹנֹ֖הִי יְבַהֲלֻנֵּ֑הּ עָנֵ֨ה מַלְכָּ֜א וְאָמַ֗ר בֵּלְטְשַׁאצַּר֙ חֶלְמָ֤א וּפִשְׁרֵא֙ אַֽל־יְבַהֲלָ֔ךְ עָנֵ֤ה בֵלְטְשַׁאצַּר֙ וְאָמַ֔ר מָרִ֕אי מָרִ֕י חֶלְמָ֥א לְשָׂנְאָ֖יךְ לְשָׂנְאָ֖ךְ וּפִשְׁרֵ֥הּ לְעָרָֽיךְ לְעָרָֽךְ: (דניאל פרק ד פסוק טז)

אֱדַיִן דָּנִיֵּאל דִּי־שְׁמֵהּ בֵּלְטְשַׁאצַּר אֶשְׁתּוֹמַם כְּשָׁעָה חֲדָה וְרַעְיֹנֹהִי יְבַהֲלֻנֵּהּ עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר בֵּלְטְשַׁאצַּר חֶלְמָא וּפִשְׁרֵא אַל־יְבַהֲלָךְ עָנֵה בֵלְטְשַׁאצַּר וְאָמַר מָרִאי מָרִי חֶלְמָא לְשָׂנְאָיךְ לְשָׂנְאָךְ וּפִשְׁרֵהּ לְעָרָיךְ לְעָרָךְ: (דניאל פרק ד פסוק טז)

אדין דניאל די־שמה בלטשאצר אשתומם כשעה חדה ורעינהי יבהלנה ענה מלכא ואמר בלטשאצר חלמא ופשרא אל־יבהלך ענה בלטשאצר ואמר מראי מרי חלמא לשנאיך לשנאך ופשרה לעריך לערך: (דניאל פרק ד פסוק טז)

עין המסורה:

אדין - י"ח ראשי פסוקים (בסיפרא , מלעיל): ראה דנ' ב , יז. ענה מלכא - ה' בטעמא (אזלא וגרש): *דנ' ד , טז; ה , ז , יג; ו , יג , כא. ופשרֵה - י"ד (רי"ש בצירי , בלישנא): ראה דנ' ב , ה. לעריך (כתיב; לערך קרי) - ח' (לשון שנאה , בלישנא): ש"א כח , טז; יש' יד , כא; מי' ה , י , יג; תה' ט , ז; קלט , כ; דנ' ד , טז; עז' ד , יד.

מסורה קטנה:

אדין - י"ח רא' פס'; אשתומם - ל'; כשעה - ל'; ופשרא - ל' וחד פשרא; יבהלך - ל'; מראי - מרי ק'; לשנאיך - אך ק'; ופשרה - י"ד; לעריך - רך ק'.

רש"י:

אדין דניאל אשתומם - שתק. ורעינוהי - ומחשבותיו. יבהלוניה - שהיה ירא לפתור לו חלום. מרי - אדוני; אמרו רבותינו: מארי חלמא לשנאך - קדש הוא; תלה עיניו להקדוש ברוך הוא ואמר: חלום זה יתקיים על שנאך זה. ואם תאמר לנבוכדנצר אמר , והלא ישראל שונאו , אפשר שיקללם? לערך - לשונאך , כמו "ויהי ערך" (ש"א כח , טז).

ראב"ע דניאל פירוש א:

אדין. אשתומם - השתומם שעה אחת. מרי - אדוני. לערך - כמו "ויהי עריך" (ש"א כח , טז). וזה דרך מוסר עם המלך. ויש אומרים (ראה שבועות לה , ב) , כי לבו לשם; ואין צורך , כי נכון הוא כמשמעו.

רלב"ג:

אז דניאל שתק ועמד שומם כמו שעה אחת , ורעיוניו הבהילוהו. ענה המלך ואמר: בלטשצר , החלום ופתרונו אל יבהילוך. רוצה לומר: אף על פי שיהיה בו דבר כנגדי , לא אחוש , אך יתישר בידיעתי הפתרון להמלט מהרע ההוא. ענה בלטשצר ואמר: אדוני , החלום יהיה לשונאך ופתרונו לאויבך.

ר' ישעיה מטראני:

אשתומם כשעה חדא - שהיה ירא להגיד בשורה רעה כזו למלך. אל יבהלך - אל תירא להגידם. מרי חלמא יתקיים לשנאך , ופתרונו לערך - לשונאך. ויש אומרים (ראה שמ"ר ל , כד) שלפני הבורא אמר כך: מרי , החלום יתקיים לנבוכדנצר שונאך! ונבכודנצר היה סבור שיאמרו לו מרי.

טקסט ניקוד וטעמים:

טקסט וניקוד:

טקסט בלבד:

תיקון קוראים: