תנ"ך - אדין מלכא בלשאצר שגיא מתבהל וזיוהי שנין עלוהי ורברבנוהי משתבשין:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

אֱ֠דַיִן מַלְכָּ֤א בֵלְשַׁאצַּר֙ שַׂגִּ֣יא מִתְבָּהַ֔ל וְזִיוֺ֖הִי שָׁנַ֣יִן עֲל֑וֹהִי וְרַבְרְבָנ֖וֹהִי מִֽשְׁתַּבְּשִֽׁין: (דניאל פרק ה פסוק ט)

אדין - ט' בטעמא (תלישא גדולה , בלישנא): ראה דנ' ב , מו. אדין - י"ח ראשי פסוקים (בסיפרא , מלעיל): ראה דנ' ב , יז.

אדין - ט' בטע'; שנין - ל'; משתבשין - ל'.

שגיא מתבהל - הרבה מתפחד. משתבשין - נחפזין.

משתבשין - כמשמעו , כאדם לא ידע מה לעשות.

אז המלך בלשצר נבהל מאד ואור פניו משתנה עליו , ושריו נבהלים ותועים.

משתבשין - נבהלים שלא ידעו מה לעשות; והוא לשון 'שיבוש' (ראה ר"ה ל , ב).