תנ"ך - ויצעק
משה
אל־ה'
לאמר
אל
נא
רפא
נא
לה:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּצְעַ֣ק
מֹשֶׁ֔ה
אֶל־יְהוָ֖ה
לֵאמֹ֑ר
אֵ֕ל
נָ֛א
רְפָ֥א
נָ֖א
לָֽהּ:
פ
(במדבר פרק יב פסוק יג)
וַיִּצְעַק
מֹשֶׁה
אֶל־יְהוָה
לֵאמֹר
אֵל
נָא
רְפָא
נָא
לָהּ:
פ
(במדבר פרק יב פסוק יג)
ויצעק
משה
אל־ה'
לאמר
אל
נא
רפא
נא
לה:
פ
(במדבר פרק יב פסוק יג)
ויצעק
משה
אל־יהוה
לאמר
אל
נא
רפא
נא
לה:
פ
(במדבר פרק יב פסוק יג)
תרגום אונקלוס:
וְצַלִי
מֹשֶׁה
קֳדָם
יְיָ
לְמֵימַר
אֱלָהָא
בְּבָעוּ
אַסִי
כְעַן
יָתַהּ
:
עין המסורה:
רפא
-
ב'
,
חד
כתיב
אל"ף
וחד
כתיב
ה"א:
במ'
יב
,
יג;
תה'
ס
,
ד.
רש"י:
אל
נא
רפא
נא
לה
-
בא
הכתוב
ללמדך
דרך
ארץ
,
שהשואל
דבר
צריך
לומר
שנים
או
שלשה
דברי
תחנונים
,
ואחר
כך
יבקש
שאילותיו
(ראה
תנח'
צו
יג).
לאמר
-
מה
תלמוד
לומר?
אמר
לו:
הֲשיבני
אם
מְרפא
אתה
אם
לאו;
עד
שהשיבו:
"ואביה
ירק
ירק
[בפניה]"
וגו'
(להלן
,
יד;
ראה
תנח'
צו
יג).
ר'
אלעזר
בן
עזריה
אומר
(ראה
ספ"ב
קה):
בארבעה
מקומות
בקש
משה
מלפני
הקדוש
ברוך
הוא
להשיבו
אם
יעשה
שאילותיו
אם
לאו.
כיוצא
בו:
"וידבר
משה
לפני
יי'
לאמר
הן
בני
ישראל"
וגו'
(שמ'
ו
,
יב)
-
מה
תלמוד
לומר
"לאמר"?
השיבני
אם
גואלם
אתה
אם
לאו;
עד
שהשיבו:
"עתה
תראה"
וגו'
(שם
,
א).
כיוצא
בו:
"וידבר
משה
לפני
(לפנינו:
אל)
יי'
לאמר
יפקד
יי'
אלהי
הרוחות
[לכל
בשר"
וגו'
(במ'
כז
,
טו
-
טז)
,
עד
שהשיבו:
"קח
לך
את
יהושע"
(שם
,
יח)].
כיוצא
בו:
"ואתחנן
אל
יי'
בעת
ההיא
לאמר"
(דב'
ג
,
כג)
,
השיבו:
"רב
לך"
(שם
,
כו).
רפא
נא
לה
-
מפני
מה
לא
האריך
משה
בתפילה?
שלא
יהו
ישראל
אומרים:
אחותו
נתונה
בצרה
,
והוא
עומד
ומרבה
בתפילה
(ראה
תנח'
צו
יג).
ראב"ע:
ויצעק
משה
-
זה
יורה
שהיה
בצער.
אל
-
אתה
שיש
הגבורה
בידך
,
עתה
,
רפא
עתה
לה.
ר' יוסף בכור שור:
אל
נא
רפא
נא
-
בבקשה
ממך
,
רפא
נא
לה
-
רפא
עתה
לה.
נא
ראשון
-
לשון
בקשה
,
והשיני
-
לשון
'עתה';
ולפיכך
השיבו:
אם
עתה
מיד
תרפא
,
אם
כן
לא
תהיה
נזופה
אפילו
יום
אחד
,
ואם
אביה
ירוק
ירק
בפניה
להכלימה
,
הלא
תכלם
שבעת
ימים?!
בתמיה
―
כי
ה"א
של
הלא
-
תמוהה
,
וכן
כל
'הלא'
שבתורה;
והוא
'שינון'
בלעז
―
קל
וחומר
לשכינה
-
ארבעה
עשר;
שהרי
מצינו
בשאר
מצורעים
,
בין
פשה
בין
לא
פשה
,
עושין
לו
הסגר
השני
,
כדמפרש
ב'אשה
כי
תזריע'
(ראה
וי'
יג
,
ה)
,
והיינו
ארבעה
עשר
יום;
אבל
הכא
,
דיו
לבא
מן
הדין
להיות
כנדון:
תסגר
שבעת
ימים
,
ואחר
תטהר.
רלב"ג:
והנה
התפלל
משה
לשם
יתעלה
בעבור
אחותו
במלות
קצרות
מאד
,
לפי
שלא
נצטרך
ליותר
מזה
בזאת
התפלה
(ראה
ספ"ב
קה);
כי
השם
יתעלה
עשה
זה
לכבוד
משה
,
וכבר
מחל
להם
משה
על
מה
שחטאו
לו
,
כמו
שבקש
ממנו
אהרן
(ראה
לעיל
,
יא).
והנה
הראה
שמחל
להם
זה
,
בהתפללו
לשם
יתעלה
שירפא
מרים
אחותו.
ובאהו
המענה
על
זה
,
שאלו
היתה
מרים
נזופה
מאביה
היה
ראוי
שתכלם
שבעת
ימים
,
ולזאת
הסבה
רצה
השם
יתעלה
שתסגר
שבעת
ימים
מחוץ
למחנה
כמשפט
המצורע
ביום
טהרתו
(ראה
וי'
יד
,
ב
-
ט).