תנ"ך - וילנו
על־משה
ועל־אהרן
כל
בני
ישראל
ויאמרו
אלהם
כל־העדה
לו־מתנו
בארץ
מצרים
או
במדבר
הזה
לו־מתנו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּלֹּ֙נוּ֙
עַל־מֹשֶׁ֣ה
וְעַֽל־אַהֲרֹ֔ן
כֹּ֖ל
בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֑ל
וַֽיֹּאמְר֨וּ
אֲלֵהֶ֜ם
כָּל־הָעֵדָ֗ה
לוּ־מַ֙תְנוּ֙
בְּאֶ֣רֶץ
מִצְרַ֔יִם
א֛וֹ
בַּמִּדְבָּ֥ר
הַזֶּ֖ה
לוּ־מָֽתְנוּ:
(במדבר פרק יד פסוק ב)
וַיִּלֹּנוּ
עַל־מֹשֶׁה
וְעַל־אַהֲרֹן
כֹּל
בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל
וַיֹּאמְרוּ
אֲלֵהֶם
כָּל־הָעֵדָה
לוּ־מַתְנוּ
בְּאֶרֶץ
מִצְרַיִם
אוֹ
בַּמִּדְבָּר
הַזֶּה
לוּ־מָתְנוּ:
(במדבר פרק יד פסוק ב)
וילנו
על־משה
ועל־אהרן
כל
בני
ישראל
ויאמרו
אלהם
כל־העדה
לו־מתנו
בארץ
מצרים
או
במדבר
הזה
לו־מתנו:
(במדבר פרק יד פסוק ב)
וילנו
על־משה
ועל־אהרן
כל
בני
ישראל
ויאמרו
אלהם
כל־העדה
לו־מתנו
בארץ
מצרים
או
במדבר
הזה
לו־מתנו:
(במדבר פרק יד פסוק ב)
תרגום אונקלוס:
וְאִתרָעַמוּ
עַל
מֹשֶׁה
וְעַל
אַהֲרֹן
כֹּל
בְּנֵי
יִשׂרָאֵל
וַאֲמַרוּ
לְהוֹן
כָּל
כְּנִשׁתָּא
לְוֵי
דְמֵתנָא
בְּאַרעָא
דְמִצרַיִם
אוֹ
בְּמַדבְּרָא
הָדֵין
לְוֵי
דְמֵתנָא
:
עין המסורה:
לו
-
כ"ב
(כולל
'לוא'
חסר
ומלא
,
בלישנא):
בר'
יז
,
יח;
כג
,
יג;
ל
,
לד;
נ
,
טו;
במ'
יד
,
ב
(פעמיים);
כ
,
ג;
כב
,
כט;
דב'
לב
,
כט;
יהו'
ז
,
ז;
שו'
ח
,
יט;
יג
,
כג;
ש"א
יד
,
ל;
ש"ב
יח
,
יב;
יט
,
ז;
יש'
מח
,
יח;
סג
,
יט;
יח'
יד
,
טו;
מי'
ב
,
יא;
תה'
פא
,
יד;
איוב
ו
,
ב;
טז
,
ד.
רש"י:
לו
מתנו
-
הלואי
ומתנו.
ראב"ע:
וילונו
-
מבנין
'נפעל'
,
מהפעלים
השניים
הנראים.
ר' יוסף בכור שור:
או
במדבר
הזה
לו
מתנו
-
מיתת
עצמינו
,
ולא
יהא
ביתינו
לשבי
ולביזה
,
כמו
שמפרש
(ראה
להלן
,
ג).
רמב"ן:
וטעם
ויבכו
העם
בלילה
ההוא
-
כי
לעת
ערב
באו
המרגלים
באהליהם
,
כאשר
הלכו
מלפני
משה
(ראה
פירושו
לבמ'
יג
,
לב)
,
ובבקר
השכימו
וילונו
כולם
על
משה
ואהרן;
וכך
אמר
משה:
"ותרגנו
באהליכם"
(דב'
א
,
כז)
-
כי
באהליהם
היו
אומרים
דברי
נרגן
(ע"פ
מש'
יח
,
ח).
ואמרו
רבותינו
(תענית
כט
,
א):
הם
בכו
בכיה
של
חנם
,
ואני
אקבע
להם
בכיה
לדורות;
ולא
ידעתי
מאי
זה
רמז
שבפרשה
הוציאו
זה
(ראה
גם
פירושו
להלן
,
כג)
,
אבל
מקרא
מלא
הוא:
"וימאסו
בארץ
חמדה
ולא
(בנוסחנו:
לא)
האמינו
לדברו.
וירגנו
באהליהם
ולא
(בנוסחנו:
לא)
שמעו
בקול
יי'
,
וישא
ידו
להם
להפיל
אותם
במדבר
,
ולהפיל
זרעם
בגוים
ולזרותם
בארצות"
(תה'
קו
,
כד
-
כז).
אולי
ידרש
זה
מפסוק
"וטפכם
אשר
אמרתם
לבז
יהיה"
(להלן
,
לא)
-
יאמר:
וטפכם
,
כאשר
אמרתם
,
לבז
יהיה
בבא
עת
פקדתם
(ע"פ
יר'
ח
,
יב)
,
כי
אני
פקד
עון
אבות
על
בנים
(ראה
להלן
,
יח)
,
"והבאתי
אותם"
(להלן
,
לא)
עתה
ש"ידעו
את
הארץ"
(שם)
ידיעה
בלבד
,
אבל
לא
שיירשו
אותה
לדורות.
והכתוב
ירמוז
בכיוצא
בזה
,
ולא
ירצה
לגזר
רעה
,
רק
בענין
תוכחת
על
תנאי.