תנ"ך - וישלח
משה
לקרא
לדתן
ולאבירם
בני
אליאב
ויאמרו
לא
נעלה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּשְׁלַ֣ח
מֹשֶׁ֔ה
לִקְרֹ֛א
לְדָתָ֥ן
וְלַאֲבִירָ֖ם
בְּנֵ֣י
אֱלִיאָ֑ב
וַיֹּאמְר֖וּ
לֹ֥א
נַעֲלֶֽה:
(במדבר פרק טז פסוק יב)
וַיִּשְׁלַח
מֹשֶׁה
לִקְרֹא
לְדָתָן
וְלַאֲבִירָם
בְּנֵי
אֱלִיאָב
וַיֹּאמְרוּ
לֹא
נַעֲלֶה:
(במדבר פרק טז פסוק יב)
וישלח
משה
לקרא
לדתן
ולאבירם
בני
אליאב
ויאמרו
לא
נעלה:
(במדבר פרק טז פסוק יב)
וישלח
משה
לקרא
לדתן
ולאבירם
בני
אליאב
ויאמרו
לא
נעלה:
(במדבר פרק טז פסוק יב)
תרגום אונקלוס:
וּשׁלַח
מֹשֶׁה
לְמִקרֵי
לְדָתָן
וְלַאֲבִירָם
בְּנֵי
אֱלִיאָב
וַאֲמַרוּ
לָא
נִסַק
:
רש"י:
וישלח
משה
וגו'
-
מכאן
שאין
מחזיקין
במחלוקת
(ראה
תנח'
קרח
י)
,
שהיה
משה
מחזר
אחריהם
להשלימם
בדברי
שלום.
לא
נעלה
-
פיהם
הכשילם:
אין
להם
אלא
ירידה
(ראה
תנח'
קרח
ו).
רשב"ם:
ויאמרו
לא
נעלה
-
אליך
למשפט;
לשון
'עלייה'
רגיל
לומר
אצל
הולכה
אל
השופטים:
"ועלתה
יבמתו
השערה"
(דב'
כה
,
ז);
"ויעלו
אליה
בני
ישראל
למשפט"
(שו'
ד
,
ה);
"ובעז
עלה
השער"
(רות
ד
,
א).
ראב"ע:
לא
נעלה
-
יתכן
שהיה
אהל
מועד
בתוך
המחנה
במקום
גבוה
,
על
כן
מלת
"העלו
מסביב"
(להלן
,
כד).
או
מי
שילך
לעבודת
השם
,
או
אל
המקום
הנבחר
,
יקרא
'עולה'.
ר' יוסף בכור שור:
וישלח
משה
לקרוא
לדתן
ולאבירם
-
שיקחו
גם
הם
מחתותם
,
כי
אף
הם
מן
המעוררים.
ויאמרו
לא
נעלה
-
אחת
,
שאין
אנו
צריכים
הכהונה
,
כי
אנו
יודעים
שהדין
עמנו.
ועוד
,
שאין
מחזיקים
אותך
לגדול
,
שנלך
אליך;
כי
מאיזה
טעם
תהיה
שר
עלינו?
בשביל
שהרעתה
לנו
תהיה
לראש?!
המעט
הרעה
שעשיתה
לנו
,
שהעליתנו
מארץ
זבת
חלב
ודבש
להמיתנו
במדבר
,
שנגזר
עלינו
שנמות
במדבר
,
כי
תשתרר
עלינו
-
בשביל
שהרעותה
לנו?!
רמב"ן:
וישלח
משה
לקרא
לדתן
ולאבירם
-
הנה
דתן
ואבירם
הם
היו
בעלי
המחלוקת
הזו
כקרח
,
כמו
שאמר
"ויקח
קרח
ודתן
ואבירם...
ויקומו
לפני
משה
ואנשים
מבני
ישראל"
וגו'
(לעיל
,
א
-
ב)
,
שהם
המקהילים
אותם
על
משה
ועל
אהרן.
והנה
משה
דבר
אל
קרח
ואל
כל
עדתו
(ראה
לעיל
,
ה)
ואמר
לו
עוד:
"אתה
וכל
עדתך"
(לעיל
,
יא)
-
כי
אליו
דבר
תחלה
,
כי
הוא
הגדול
בהם;
והנה
"הנועדים"
(שם)
היו
עדת
דתן
ואבירם
גם
כן
,
ולכך
רצה
עתה
לדבר
גם
עמהם
,
ולהזהירם
על
עצמם
ועל
כל
הנועדים
שהם
עדתם
,
ולפייס
אותם
בדברים
טובים
,
דברים
ניחומים
(ע"פ
זכ'
א
,
יג)
,
לישראל;
כי
דבריו
עם
קרח
-
פיוס
לבני
לוי
לבדם.
וטעם
וישלח
-
כי
הלכו
מלפניו
בדברו
עם
קרח
,
ואחרי
כן
"ויאמר
משה
אל
קרח"
(להלן
,
ח)
,
אשר
היה
עודנו
עומד
לפניו
(ע"פ
בר'
יח
,
כב)
שם;
או
מפני
שהיה
קרח
לוי
,
עומד
במחנה
לויה
סמוך
לאהל
משה;
כי
כל
זה
היה
ביום
הראשון
,
כאשר
אמר:
"אתה
והם
ואהרן
מחר"
(להלן
,
טז)
,
והוא
'הבקר'
שאמר
להם
"בקר
ויודע
יי'
את
אשר
לו"
(לעיל
,
ה).
ויתכן
שהיו
דתן
ואבירם
נשיאי
עדה
חשובים
מאון
בן
פלת
(ראה
לעיל
,
א)
,
ואם
היו
הם
מִתרצים
אליו
היה
און
הולך
אחר
עצתם
,
על
כן
לא
שלח
אליו.
והנה
לא
בא
,
ולא
היה
עמהם
ולא
עם
עדת
קרח
,
כי
הלך
מלפניו
כשהלכו
להם
דתן
ואבירם
כאשר
נתוכח
עם
קרח
,
ולא
הושב
שם;
או
שכבר
חזר
בו
,
בעצת
אשתו
שהצילתו
,
כמאמר
רבותינו
(ראה
סנה'
קט
,
ב).
כי
הנה
הכתוב
(להלן
,
לב)
לא
הזכירו
שיבָּלע
עם
דתן
ואבירם
,
והוא
לא
היה
בתוך
העדה
הנועדים
על
יי'
במקריבי
הקטרת
,
כי
היו
חמשים
ומאתים
מלבד
ארבעה
הנזכרים
תחלה.