תנ"ך - ויבאו בני־ישראל כל־העדה מדבר־צן בחדש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיָּבֹ֣אוּ בְנֵֽי־יִ֠שְׂרָאֵל כָּל־הָ֨עֵדָ֤ה מִדְבַּר־צִן֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הָֽרִאשׁ֔וֹן וַיֵּ֥שֶׁב הָעָ֖ם בְּקָדֵ֑שׁ וַתָּ֤מָת שָׁם֙ מִרְיָ֔ם וַתִּקָּבֵ֖ר שָֽׁם: (במדבר פרק כ פסוק א)

טקסט וניקוד:

וַיָּבֹאוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל כָּל־הָעֵדָה מִדְבַּר־צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם: (במדבר פרק כ פסוק א)

טקסט בלבד:

ויבאו בני־ישראל כל־העדה מדבר־צן בחדש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם: (במדבר פרק כ פסוק א)

תיקון קוראים:

ויבאו בני־ישראל כל־העדה מדבר־צן בחדש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם: (במדבר פרק כ פסוק א)

תרגום אונקלוס:
וַאֲתוֹ בְנֵי יִשׂרָאֵל כָּל כְּנִשׁתָּא לְמַדבְּרָא דְצִין בְּיַרחָא קַדמָאָה וִיתֵיב עַמָא בִּרקַם וּמֵיתַת תַּמָן מִריָם וְאִתקְבַרַת תַּמָן :

עין המסורה:
הראשון - ס"ג (מלא וחסר , לא כולל 'הראישון'): ראה במ' ז , יב. הראשון - ס"ד (מנין זה כולל גם 'הראישון' - איוב טו , ז).

רש"י:
כל העדה - עדה השלימה; שכבר מתו מתי מדבר , ואילו פרשו לחיים (ראה תנח' חקת יד). ותמת שם מרים - למה נסמכה פרשת מיתת מרים לפרשת פרה אדומה? לומר לך: מה קרבנות מכפרין , אף מיתת צדיקים מכפרת (ראה מו"ק כח , א). ותמת שם מרים - אף היא בנשיקה מתה; ומפני מה לא נאמר בה "על פי יי'" (ראה במ' לג , לח)? שאינו דרך כבוד של מעלה (ראה מו"ק כח , א). [ובאהרן נאמר "על פי יי'" ב'אלה מסעי' (במ' לג , לח).]

רשב"ם:
ותמת שם מרים - בחדש הראשון שלסוף ארבעים שנה. שהרי מת אהרן אחריה , בחדש החמישי בשנת ארבעים לצאת בני ישראל , כדכתיב בפרשת 'אלה מסעי' (במ' לג , לח).

ראב"ע:
בחדש הראשון - בשנת הארבעים. והנה אין בתורה כלל שום מעשה או נבואה , רק בשנה הראשונה ובשנית ובשנת הארבעים. וטעם ויבאו בני ישראל כל העדה - בעבור שמתו דור המדבר , ועתה באו הבאים אל ארץ כנען. וישב העם בקדש - בעבור שישבו שם ימים רבים , כי כן כתוב (ראה דב' א , מו).

רמב"ן:
ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צין. העדה - עדה שלמה; שכבר מתו מתי מדבר , ואלו פרשו לחיים; לשון רבנו שלמה , וכן דעת רבי אברהם. ואם כן , מה צורך להזכיר כך ("כל העדה") בבואם אחרי כן אל הר ההר (ראה להלן , כב)?! ואמר רבי אברהם , כי הזכיר זה בעבור כי יצא אדום להלחם בם (להלן , יד - כא); הגיד הכתוב שלא נפקד מהם איש בבואם מעיר אדום. ואיננו נכון , כי ישראל נטו מעליו ולא נלחם בם כלל. והנכון בעיני , כי מנהג הכתוב להזכיר כן במקום התלונות: "ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין אשר בין אילים ובין סיני" (שמ' טז , א); "ויסעו כל עדת בני ישראל ממדבר סין למסעיהם... ויחנו ברפידים" (שמ' יז , א) - יודיענו הכתוב כי היו כולם בַּתלונה; וכן "ותשא כל העדה ויתנו את קולם" (במ' יד , א); "וילונו כל עדת בני ישראל ממחרת" (במ' יז , ו). ואמר כן בבואם אל הר ההר - להודיע שהיו כולם בהספדו של אהרן קדוש יי' (ע"פ תה' קו , טז) , כמו שאמר "ויבכו את אהרן... כל בית ישראל" (להלן , כט) , ואמר "לעיני כל העדה" (להלן , כז). וב'מדבר סיני רבא' (יט , טז) ראיתי שהזכירו הלשון הזה , 'עדה שלימה' וכו' , בכתוב השני (ראה להלן , כב) , בהר ההר בלבד; כי הראשון (בפסוקנו) - מפני התלונה נאמר , כאשר פירשתי. וטעם וישב העם בקדש - לומר , כי כאשר נכנסו במדבר צין עד קדש מתה מרים. וטעה רבי אברהם שכתב: בעבור שישבו שם ימים רבים , כי כן כתוב; כי קדש אשר כתוב בו "ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם" (דב' א , מו) הוא קדש ברנע , והוא במדבר פארן (ראה במ' יג , כו) , ומשם נשתלחו המרגלים בשנה השניה ושם חזרו (ראה במ' לב , ח); אבל קדש זה הוא במדבר צין , ובאו שם בשנת הארבעים , ושם מתה מרים; ומקראות מפורשים הם.
ריכוז קישורים