תנ"ך - ויקהלו משה ואהרן את־הקהל אל־פני הסלע ויאמר להם שמעו־נא המרים המן־הסלע הזה נוציא לכם מים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיַּקְהִ֜לוּ מֹשֶׁ֧ה וְאַהֲרֹ֛ן אֶת־הַקָּהָ֖ל אֶל־פְּנֵ֣י הַסָּ֑לַע וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ם שִׁמְעוּ־נָא֙ הַמֹּרִ֔ים הֲמִן־הַסֶּ֣לַע הַזֶּ֔ה נוֹצִ֥יא לָכֶ֖ם מָֽיִם: (במדבר פרק כ פסוק י)

טקסט וניקוד:

וַיַּקְהִלוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶת־הַקָּהָל אֶל־פְּנֵי הַסָּלַע וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְעוּ־נָא הַמֹּרִים הֲמִן־הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם: (במדבר פרק כ פסוק י)

טקסט בלבד:

ויקהלו משה ואהרן את־הקהל אל־פני הסלע ויאמר להם שמעו־נא המרים המן־הסלע הזה נוציא לכם מים: (במדבר פרק כ פסוק י)

תיקון קוראים:

ויקהלו משה ואהרן את־הקהל אל־פני הסלע ויאמר להם שמעו־נא המרים המן־הסלע הזה נוציא לכם מים: (במדבר פרק כ פסוק י)

תרגום אונקלוס:
וּכנַשׁוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן יָת קְהָלָא לִקדָם כֵּיפָא וַאֲמַר לְהוֹן שְׁמַעוּ כְעַן סָרְבָנַיָא הֲמִן כֵּיפָא הָדֵין נַפֵּיק לְכוֹן מַיָא :

עין המסורה:
משה ואהרן - כ"ח (בתורה): ראה במ' א , יז. אל - פני - ט' (בלישנא): ראה במ' יז , ח. ויאמר להם - כ"ג (כולל עם מילה חוצצת): *בר' א , כח; ט , א; כט , ד , ה , ו; מד , טו; שמ' יז , ב; לב , כז; במ' כ , י; יהו' ד , ה; שו' ו , ח; ט , ז , ט; ענין שמשון כלו (שו' יד , יב , יד , יח; טו , ג , ז , יא , יב - נמנים כאחד במנין זה.); יח , ו; ש"א ב , כג; יז , ח; ש"ב ד , ט; מ"א א , לג; יח , מ; מ"ב יט , ו; כה , כד; יר' לו , יח. (וכל דניאל , עזרא (ונחמיה) ודברי הימים דכותהון בר מן ה' ('ויאמר אלהם'): עז' י , י; דה"ב י , ה , ט; יח , ה; כג , יד). המרים - ד' (בכתיבים שונים): *במ' כ , י; ש"א לא , ג; ש"ב יא , כד; דה"א י , ג. המן - ג': בר' ג , יא; *במ' כ , י; מ"ב ו , כז.

מסורה גדולה:
המורים ד' חד כת' המרים ותרי' כת' המורים וחד כת' המוראים ויאמר להם שמעו נא המרים וימצאהו המורים אנשים בקשת וחביר' ויראו המוראים אל עבדיך. המן ג' המן העץ אשר צויתיך המן הסלע הזה המן הגרן או מן היקב.

מסורה קטנה:
ויקהלו - ל'; אל - פני - ט'; המרים - ד'; המן - ג'.

רש"י:
[ויקהלו - זה אחד מן המקומות שהחזיק מועט את המרובה]. המן הסלע הזה - לפי שלא היו מכירין בו , לפי שהלך הסלע וישב לו בין הסלעים כשנסתלק [הבאר] , והיו ישראל אומרים: מה לכם מאיזה סלע תוציאו [לנו מים] , לכך אמר להם: "המורים" (לעיל , ו) ― סרבנים , שוטים בלשון יוני , מורים את מוריהם (ראה תנח' חקת ט) ― המן הסלע [הזה] - שלא נצטוינו עליו , נוציא לכם [מים]?!

רשב"ם:
ויאמר להם: שמעו נא המורים - כמו שהמטה הזה , שיש בו שקדים , מוכיח שהוא "למשמרת לאות לבני מרי" (במ' יז , כה). המן הסלע הזה נוציא לכם מים - בשעת הרמת ידו במטה ויך בו את הסלע פעמיִם , אז אמר להם , דרך כעס וחימה: סבורים אתם שמן הסלע הזה נוציא לכם מים? ומספק אמר משה כן , שטעה במה שאמר לו הקדוש ברוך הוא: "קח את המטה" (לעיל , ח) , ולא האמין שבדבורו עם הסלע יוציא ממנו מים , אלא בהכאת המטה כמו שעשה ברפידים; ומה שאמר לו הקדוש ברוך הוא "ודברתם" (שם) , היה סבור שזו היא (מצות הקדוש ברוך הוא - לדבר אל) הסלע בהכאה במטה , ולכך הכה פעמיִם בסלע , כעין חימה וכעס ומספק: אם יוציא מים , הרי טוב , ואם אין - אדבר אל הסלע אחרי כן. והקדוש ברוך הוא הסכים על ידי משה לצאת על ידי הכאתו , ואעפ"י כן נענש , שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם הצדיקים; וזהו שאמר הקדוש ברוך הוא: "יען לא האמנתם בי להקדישני" (להלן , יב) על ידי דיבוריכם אל הסלע - לפי שהוא מדקדק עם הצדיקים אפילו כחוט השערה. ולפי שידעתי אני , המפרש , שמשה רבינו לא היה כי אם שוגג לעבור על דברי הקדוש ברוך הוא , לפיכך אני זקוק לפרש כי משה רבינו טעה כמו שפרשתי.

ראב"ע:
המן הסלע הזה - יש לנו כח להוציא לכם מים ממנו?!

ר' יוסף בכור שור:
כשבאו לפני הסלע אמר להם משה: שמעו נא המורים - כמו "בית מרי המה" (יח' ב , ה); לפי שלא היו שואלין כהוגן , כי היה להם להתפלל לפני הקדוש ברוך הוא שיתן להם מים , ולומר למשה: התפלל בעד עבדיך אל יי' אלהינו ולא נמות (ע"פ ש"א יב , יט). והם היו שואלים על דרך מריבה ותלונות , לאמר , כי הבאתם אותנו אל המדבר הזה (ראה לעיל , ד) , והיו כפויים טובה; שהקדוש ברוך הוא הוציאם מעבודת פרך , והם מחזיקים הדבר לרעה; ולכך קוראם משה המורים. המן הסלע הזה נוציא לכם מים - כלומר: למה תריבו אלינו? וכי היינו יכולים להוציא לכם מן הסלע הזה מים? אל הקדוש ברוך הוא היה לכם להתפלל , שהוא כל יכול! אי נמי , הכי קאמר: ההייתם סבורים שמן הסלע הזה נוציא לכם מים?!

רמב"ן:
המן הסלע הזה נוציא לכם מים - חלילה חלילה שיהיה התֵמַהּ לַמניעות! כי משה רבנו , הנאמן בכל בית יי' (ראה במ' יב , ז) , לא יפלא ממנו כל דבר מיי' (ע"פ יר' לב , כז) , והוא וכל ישראל עמו ראו גדולות ונפלאות מזו , ואף כי הוא אשר נעשה כן על ידו פעם אחרת בצור בחורב (ראה שמ' יז)! ואמרו המפרשים (ראה רש"י בר' יז , יז) שיש תמיהות מתקיימות , כמו "הנגלה נגליתי" (ש"א ב , כז); "הרואה אתה" (ש"ב טו , כז); "התשפוט התשפוט" (יח' כב , ב); "המן העץ אשר צויתיך" (בר' ג , יא). אבל רבי אברהם כתב: המן הסלע הזה יש לנו כח להוציא לכם ממנו מים?! ירצה לפרש , שאמרו להם: שמעו נא המורים ביי' , האומרים "ולמה הבאתם את קהל יי'... אל המקום הרע הזה" (לעיל , ד - ה) - המן החלמיש הזה יהיה לנו כח בטבע שנוציא אנחנו ממנו מים?! רק תכירו כי מאת יי' הוא , כי הוא אשר הוציא אתכם ממצרים והביא אתכם אל המקום הזה , והוא אשר יפרנס אתכם בו; וזה כטעם שאמר להם במן: "וידעתם כי יי' הוציא אתכם מארץ מצרים" (שמ' טז , ו). ולפי דעתי , שהה"א הזו - לשאלה: המן הסלע הזה נוציא לכם מים , אם לא? כי הכתוב פעם יפרש בשאלה 'הן' ו'לאו' - "היש בה עץ אם אין" (במ' יג , כ); "התשמור מצותיו אם לא" (דב' ח , ב); ופעם יזכיר 'הן' לבדו - "הזה אחיכם הקטן" (בר' מג , כט); "הידעתם את לבן בן נחור" (בר' כט , ה); "האבכה בחדש החמישי הנזר" (זכ' ז , ג). אבל היתה השאלה הזאת להם שאלת הנסיון , אמר: שמעו נא המורים , מה תחשבון על יי' (ע"פ נח' א , ט) , המן הסלע החזק הזה נוציא לכם מים? היהיה הדבר הזה , אם לא? הפליג במֶרְיָם והגיד כי הם קטני אמנה , וכאשר יריבו אליו - הוא מפני מחשבתם שלא יעשה השם עמהם להפליא , כענין שנאמר "וינסו אל בלבבם , היוכל אל לערך שולחן במדבר. הגם לחם יוכל תת" וגו' (תה' עח , יח - כ). וכן אמרו (אבות ה , ד): עשר נסיונות נסו אבותינו את הקדוש ברוך הוא במדבר. וכמוה שאלה במחשבת הנשאל במקומות רבים: "ההשב אשיב את בנך" (בר' כד , ה) - אם רצונך כן; "הנלך אל רמות גלעד... אם נחדל" (לפנינו: אחדל; דה"ב יח , ה) - אם עצתך כן; אף כאן: אם מחשבתכם שנוציא לכם מים מזה. וכן דעתי ב"הנגלה נגליתי"; "הראית כי נכנע אחאב" (מ"א כא , כט); "המן העץ אשר צויתיך"; "התשפט התשפט" - כי כולן שאלות , אבל ענינם לשאול בדבר מפורסם , שיודה בו הנשאל על כרחו: אם נגליתי לבית אביך ובחרתי בכם - אם ידעתם זה , ו"למה תבעטו בזבחי ובמנחתי"? (ש"א ב , כט); "הליי' תגמלו זאת" הגמולה? (דב' לב , ו); וכן: אם "מן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת" ותבוש , או למה תתחבא? ובדרך הזה האחרים. אבל "הרואה אתה" (ש"ב טו , כז) - שאלה גמורה בדבר המסופק: אם יועץ אתה , תשוב אל העיר; כלשון 'רואה אני את דברי אדמון' (ראה כתובות קט , א); וכבר פירשתי בסדר 'בראשית' (א , ד).

רלב"ג:
המן הסלע הזה נוציא לכם מים - רוצה לומר , שלא יתכן זה אם לא מצד פלא יחדשהו השם יתעלה.
ריכוז קישורים