תנ"ך - ויראו כל־העדה כי גוע אהרן ויבכו את־אהרן שלשים יום כל בית ישראל: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּרְאוּ֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה כִּ֥י גָוַ֖ע אַהֲרֹ֑ן וַיִּבְכּ֤וּ אֶֽת־אַהֲרֹן֙ שְׁלֹשִׁ֣ים י֔וֹם כֹּ֖ל בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל: ס (במדבר פרק כ פסוק כט)

טקסט וניקוד:

וַיִּרְאוּ כָּל־הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן וַיִּבְכּוּ אֶת־אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל: ס (במדבר פרק כ פסוק כט)

טקסט בלבד:

ויראו כל־העדה כי גוע אהרן ויבכו את־אהרן שלשים יום כל בית ישראל: ס (במדבר פרק כ פסוק כט)

תיקון קוראים:

ויראו כל־העדה כי גוע אהרן ויבכו את־אהרן שלשים יום כל בית ישראל: ס (במדבר פרק כ פסוק כט)

תרגום אונקלוס:
וַחֲזוֹ כָּל כְּנִשׁתָּא אֲרֵי מִית אַהֲרֹן וּבכוֹ יָת אַהֲרֹן תְּלָתִין יוֹמִין כֹּל בֵּית יִשׂרָאֵל :

עין המסורה:
בית ישראל - כ': שמ' טז , לא; מ , לח; וי' י , ו; *במ' כ , כט; יהו' כא , מג; ש"א ז , ב , ג; ש"ב א , יב; ו , ה , טו; יב , ח , ; טז , ג; מ"א יב , כא; כ , לא; יש' ה , ז; יד , ב; מו , ג; תה' קטו , יב; קלה , יט; רות ד , יא. וכל ירמיה ויחזקאל דכותהון בר מן י"ח 'בני ישראל': יר' ג , כא; טז , יד , טו; כג , ז; לב , ל (פעמיים) , לב; נ , ד , לג; יח' ב , ג; ד , יג; ו , ה; לה , ה; לז , כא; מג , ז; מד , ט , טו; מח , יא. ומן ראש דתרי עשר עד צר וסביב הארץ (עמ' ג , יא) דכותהון בר מן ד' 'בית ישראל': הו' א , ד , ו; ה , א; יב , א. ומן צר וסביב הארץ עד סוף הספר דכותהון בר מן ד' 'בני ישראל'. בית ישראל - ד' בתורה: שמ' טז , לא; מ , לח; וי' י , ו; במ' כ , כט.

מסורה גדולה:
בית ישראל כ' ויקראו ענן ואחיכם ויראו דבר וינהו שבים ודוד ודוד ויספדו ואתנה ואיה ויקהל מלכי כרם העמסים ולקחום זכרנו ברכו כרחל. וכל ירמ' ויחזק' דכותהון ב' מ' י"ח קול יאמר העלה יאמרו רעת מנערתיהם ב' בו עשוקים בימים שולח ככה פגרי ותגר ודבר כסאי נכר והכהנים לכהנים. ומן ראש דתרי עשר' עד צר וסביב הארץ דכות' בר מן ד' יזרעאל ארחם סבבני והקשיבו. ומן צר וסביב הארץ עד סוף סיפ' דכותהון בר מן ד' ינצלו כשיים וקטר מחמץ ישובון.

מסורה קטנה:
בית ישראל - כ'.

רש"י:
ויראו כל העדה - כשראו משה ואלעזר יורדין ואהרן לא ירד , אמרו: היכן אהרן? אמרו להם: מת; אמרו: איפשר מי שעמד כנגד המלאך ועצר את המגפה (ראה במ' יז , יג) , שלט בו מלאך המות?! ביקש משה רחמים , והראוהו להם מלאכי השרת מוטל במיטה; ראו והאמינו (ראה תנח' חקת יז). כל בית ישראל - האנשים והנשים , לפי שהיה אהרן רודף שלום ומטיל אהבה בין בעלי מריבה ובין איש לאשתו (ראה תנ"ב הוספה לפרשת חקת ב). כי גוע - אומר אני , שהמתרגם: "דהא מית" טועה הוא , אלא אם כן מתרגם ויראו...: "ואתחזיאו כל כנשתא". שלא אמרו רבותינו (ר"ה ג , א): כי זה משמש בלשון 'דהא' , אלא על מדרש שנסתלקו ענני כבוד; וכדרבי אבהו (שם): אל תיקרי ויראו אלא 'וייראו' , ועל לשון זה נופל לשון 'דהא' , לפי שהוא נתינת טעם למה שלמעלה הימנו: למה ויראו? לפי שהרי מת אהרן. אבל על תרגום: "וחזו כל כנישתא" (ראה ת"א) אין לשון 'דהא' נופל , אלא לשון 'אשר' , שהוא שימוש מגזרת 'אי'; שמצינו 'אם' משמש בלשון 'אשר' , כמו "אם מדוע לא תקצר רוחי" (איוב כא , ד); והרבה מפורשין מזה , "אם חרוצים ימיו" (שם יד , ה).

ראב"ע:
ויראו כל העדה - כאשר ראו זה המאורע שאירע , בכו שלשים יום. מלת גויעה - פירשתיה (שם).

ר' יוסף בכור שור:
כי מת אהרן - כל 'כי' שבתורה מתורגם "ארי" (ת"א); כי כמו ש'כי' בלשון הקודש משמע בארבע לשונות , כן 'ארי' בתרגום משמע בארבע לשונות. דאי תאמר 'דהא מית אהרון' , ו"כי בא ישראל דרך האתרים" (במ' כא , א) - 'דהא אתא ישראל' , ואם תתרגם "כי יקרא קן" (דב' כב , ו) - 'אי' , "וכי תאמר" (דב' ז , יז) - 'דילמא' , ו"כי צחקת" (בר' יח , טו) - 'אלא' , והאחרים - 'ארי' - הרי חמש לשונות. ושמא כולם 'ארי' , אלא שארבעה מקומות הראה לך המתרגם העניין. וכן נראה עיקר. ויבכו את אהרן שלושים יום - כן זמן אבילות. וכן מצינו ביעקב , שבכו אותו מצרים שבעים יום: שלשים של אבילות , וארבעים דחניטה.

רלב"ג:
ויראו כל העדה כי גוע אהרן - אפשר שירצה בזה , כי מפני שהיה מותו בראש ההר , שהיה מקום נראה מרחוק , ראו זה כל העדה. או ירצה בזה , והוא היותר נכון , כי כלם הכירו וראו מה שנפקד מהם במותו , כי הוא היה משתדל בחריצות בהנהגת ישראל והיה מישיר אותם אל הטוב ומרחיקם מהרע בתכלית מה שאפשר; ולזה בכו אותו כל בית ישראל שלשים יום (ראה אדר"ן יב , ג).
ריכוז קישורים